משתלם להיות רשת קמעונאית בישראל. אמנם זו עבודה קשה, אבל אין ספק כי הקמעונאים יודעים מה זה שוק, ואולי זה הדבר שעוזר להם בתקופה האחרונה, גם בימים של ירידות שערים, להנפיק מניות ולגייס הון.
השבוע התבשרנו כי רשת הקמעונאות ויקטורי בדרכה להגשים חלום ולגייס בבורסה של תל-אביב 48 מיליון שקל. אין ספק שצריך אומץ בימים אלה לצאת לגיוס, אך לויקטורי זה לא הפריע.
ביום ההנפקה למוסדיים, יום ב' השבוע, אחרי יומיים ירידות שערים חדות בשוקי העולם, ובהם גם תל-אביב, היא הצליחה לרשום ביקושי יתר, ואף הגדילה את סכום הגיוס ל-60 מיליון.
ויקטורי היא רשת קמעונאות צומחת, שמצטרפת לרשתות השיווק רמי לוי וצים שיווק הציבוריות ולרשתות הפרטיות (שמכונות הרשת הרביעית), שלא ניתן לאמוד בדיוק את היקף המכירות שלהן, מה שבטוח הוא שהן נוגסות בנתח השוק של הרשתות הגדולות.
ויקטורי אמנם לא מגיעה לגודל של רמי לוי ולצים שיווק, ובכל זאת לאור הביקושים שנרשמו בהנפקתה ביום ב', השוק צופה לה צמיחה מהירה.
העובדות הן שהיקף הכנסות של ויקטורי ב-2010 הגיע ל-553 מיליון שקל, אמנם צמיחה נאה של יותר מ-20% לעומת 2009, בשעה שמכירות מקבילותיה צמחו ב-6.3%. אבל בשורה התחתונה, הרווח הנקי של ויקטורי נמוך בחצי מזה של כמעט חינם, שנשק ל-20 מיליון שקל.
האם השוק מתחיל להיות צפוף מדי לכולן?
סקירה מקיפה שפרסמו לאחרונה ד"ש ברוקרז' על סקטור הקמעונאות מגלה כי היקף שוק המזון צומח בכ-5.5%-7% נומינלית בשנה. ובכל זאת בסקירה שואלים האנליסטים האם היקף פתיחת שטחי המסחר בשוק עולה משמעותית על היקף צמיחת השוק, באופן אשר יגרור תחרות אגרסיבית יותר, והשוק יכנס לסחרור בדומה לשנים 2003-2004 שהובילו לקריסת קלאבמרקט?
מאותה סקירה עולה כי בסוף שנת 2010 היו בישראל כ-2,000 אלף מ"ר של חנויות מזון, כולל סופרמרקטים, מינימרקטים, חנויות נוחות, מכולות ושווקים פתוחים. כשלושה רבעים משטחי ממכר המזון הם שטחי סופרמרקטים של שתי רשתות השיווק הגדולות, כשצפויות להיפתח עוד כ-90 חנויות חדשות ב-2011 על-ידי רשתות הסופרמרקטים הקיימות - יותר ממחציתן על-ידי הרשתות הפרטיות.
פתיחת חנויות אלו צפויה להוסיף 130 אלף מ"ר נוספים בשנים אלה, המשקפים שיעור צמיחה שנתי של 4.4% בשטחי הסופרמרקטים ושל 3.2% בסך שטחי ממכר המזון בישראל.
בגדול, לא נצפית בעיה בשנה הנוכחית, אלה בשנה הבאה.
ב-2012 צפוי המשביר לצרכן להוסיף 60 אלף מ"ר לשוק הקמעונאות, עם הרחבת מותג מועדון 365 לרשתות מזון עירוניות. המשמעות היא הגדלת היצע - שטחי המסחר - בשיעור גבוה יחסית, עד להגעתו, לדעתי, לרף העליון של הביקוש של שוק המזון. החשש הוא מהוצאת השוק משווי המשקל בו הוא נתון.
משיחות עם קמעונאים פרטיים, עולה שכבר היום המצב לא מזהיר ושיש גבול לכמות שטחי המסחר שניתן להכיל בישראל. "מתחיל להיות צפוף בזירת הקמעונאות", מלינים הקמעונאים שחשים על כיסם את עוצמת התחרות ונאבקים יותר על ליבו של הצרכן. חלקם אף מנבאים קריסת רשת נוספת כפי שקרה לקלאבמרקט.
האם סיפור קלאבמרקט יחזור?
ב-2005 אף אחד לא חשב שרשת מזון בישראל תקרוס, בטח לא כזו שמנוהלת על-ידי בכירי המשק הישראלי (דדי בורוביץ' ויוסי רוזן). ביולי 2005 הגיעו חובות הרשת ל-1.378 מיליארד של.
בנק לאומי ספג את הפגיעה הקשה ביותר, שכן החובות לבנק הגיעו לכ-415 מיליון שקל. קלאבמרקט הגישה לבית משפט המחוזי בקשה להקפאת הליכים.
ניתוחים שנעשו בדיעבד על קריסת קלאבמרקט מעידים כי ניהול כושל, החטאה של מותג, ותמהיל מסובך של מוצרים הובילו לקריסתה, אבל בעיקר שיעורי רווח נמוכים, יחסית למתחרות שהותירו אותה עם קופת מזומנים ריקה, מה שמנע ממנה לתחזק את חנויות הרשת ולספק סחורה טרייה - דבר שנחשב קריטי בשוק המזון.
האם סיפור קלאבמרקט יחזור? לא ברור. מה שבטוח הוא שנכון להיום שוק המזון מתחיל לפעול בזירה תחרותית ואגרסיבית. הצימאון לרווחים מהירים גובר, ועושה רושם שמתחיל להיות צפוף בשטח, כפי שמעידים הקמעונאים.
די ב-2%-3% ירידה בשיעורי הרווח כדי להיכנס לסחרור אליו נכנסה קלאבמרקט ולהגיע למצב של הרמת מסך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
