"האנרגיה היצירתית שלי מופנית לכתיבה ובימוי. לא חולם להיות המלט"

יותר מ-30 דמויות גילם צחי גראד (49) ב-20 השנים האחרונות מעל מסכי הקולנוע והטלוויזיה בישראל. נוכחותו הפכה כה מורגשת ועם זאת כה טבעית, עד כי לעתים נדמה כי סדרה ישראלית אינה שלמה בלעדיו. בימים אלה ניתן לראותו בסדרת המתח החדשה של YES - "אורים ותומים", שבה הוא מגלם את הרב אלישע, מחנך סמכותי, קשוח אך אמפתי, בישיבה תיכונית בצפון הארץ.

באחרונה הוזכר שמו של גראד כמי שמועמד לככב בעיבוד הישראלי לסיטקום האמריקני "נשואים פלוס", בתפקיד המקביל לזה של אל באנדי. בעתיד הרחוק יותר הוא צפוי לביים סרט שאותו כתב יחד עם המוזיקאי והשחקן ישראל ברייט, ובנוסף לגלם את הדמות הראשית בסרט עלילתי שאותו הוא כותב ובהמשך גם יביים.

- כשחקן אופי כבר קיבלת את ההכרה. אתה כמה להכרה כבמאי?

"הכרה, מבחינתי, זה קודם כל נעים. נעים עד מאוד נעים. מה שיותר חשוב, היא מקנה לך את האפשרות להמשיך בדרך שלך. זה דומה לפרסים. הכרה זה יותר מפרסים. פרס הוא ביטוי להכרה. הפרס עצמו לא חשוב, הוא רק עוזר לך להמשיך. בכלל, כל בנאדם שעושה משהו רוצה שזה יגיע למישהו בצד השני. שיאהב אות זה, שיחשוב עליו, שיעניין אותו.

"אנשים מסתובבים עם פצעים וצלקות בכל מיני גדלים ואורכים. כל אחד רוצה תשומת לב ושיאהבו אותו. השאלה עד כמה. מה שאני הבנתי בניסן נתיב זה שברגע שאתה הופך את זה למקצוע, אז אתה מתחיל להסתבך. כי בדברים האלה זה בורות ללא תחתית. תמיד אפשר עוד, ועוד, ותמיד אתה לא מקבל מספיק ואתה חושב שמגיע לך יותר".

חשיפה הדרגתית

גופתו של נער, תלמיד ישיבה תיכונית בשם "הר צור", מונחת על שפת אגם, חבל כרוך סביב צווארו. לא ברור לאיש האם הנער התאבד או נרצח, אך בהיעדרה של חקירת משטרה, אנשי הישיבה בוחרים באפשרות הראשונה. כך נפתחת סדרת המתח הדרמטית "אורים ותומים", כשמפרק לפרק העלילה הולכת ומסתבכת, וגם מתרחבת, ועולמם של תלמידי הישיבה, ושל המחנכים, נחשף בהדרגה.

אחרי שורה של דרמות ששודרו בשנים האחרונות, ביניהן "סרוגים", "במרחק נגיעה", "סימני שאלה", "חיים אחרים", אפשר לומר ש"אורים ותומים" היא עליית מדרגה בז'אנר סדרות הדתיים-חילוניים.

הסיבה לכך אינה בהכרח טבעית. סוציולוגים ואנשי אקדמיה לבטח יוכלו לנתח את השינוי במרקם הטלוויזיוני ולקשור זאת לתהליך זה או אחר שעבר על החברה הישראלית - מן חיבור ליהדות, אך האמת היא שמה שיצר את הז'אנר הוא כסף. בפיתוח הסדרות הללו השקיעו "קרן אבי חי" וקרן "מקור". ב"אורים ותומים" הייתה זו הקרן הירושלמית לקולנוע וטלוויזיה שהשתתפה במימון.

כמי שהשתתף, כאמור, במספר לא מבוטל של סרטים וסדרות, גילום דמות של אדם דתי אינו זר לגראד: "שיחקתי דתי ב'מרחק נגיעה' ושיחקתי רב ב'בעיניים פקוחות'. בסך הכול אתה משחק סיטואציות בין אנשים. כשעשיתי את 'מרחק נגיעה' - לקחו אותנו לחרדים, ואחד הדברים שגילינו, זה שהם בסך הכול מדברים רגיל. אנשים רגילים, לא צריך לעשות שום דבר מיוחד".

את "אורים ותומים" ביים בכישרון רב אריאל בנבג'י, שזו לו סדרת ביכורים. גראד: "הוא חדש וצעיר וגם בנאדם מקסים, והוא טוב, הוא עבד בתנאים מאוד קשים. כשאתה צעיר, אתה לא יכול לבוא בדרישות לגוף השידור ולבקש, בוא ותראה מה אתה שווה לפני שאתה מבקש עוד ארבע שעות צילום. הוא נתן את הדם. אני נורא שמח שהוא הצליח".

- תגיד, אתה מרגיש שעשית כבר הכול?

"רוב האנרגיה היצירתית שלי מופנית לכתיבה ולבימוי. לא שאני מאוד פרודוקטיבי, אבל שם יותר החלומות שלי. אז אני לא חולם בלילה לשחק את המלט. אבל אני אשמח אם אני אמשיך לקבל תפקידים טובים ושאוכל להתנסות בכל מיני דברים. חשוב לי שהתפקיד יהיה טוב".

- ובכל זאת, במעמדך, אתה כבר יכול להרגיש רגוע?

"אני זורם עם ה'טיים ליין'. מתגלגל עם המציאות. בודק מה המצב שלי בבנק, מה אני רוצה, כמה אני צריך. לא עושה ספירת מלאי. אני מרגיש כמו סטודנט שיצא הרגע מניסן נתיב באיזה אופן. חוץ מזה זורמות אליי הצעות בקצב כזה או אחר. שמע, התעשייה פה קטנה, גם אם אתה עושה תפקיד גדול, ראשי, בפיצ'ר, עדיין - כמה חודשים זה בדיוק מממן לך? אתה לא באמת יכול להפסיק לעבוד לשנה, בניגוד למקומות בחוץ לארץ. אבל אין לי מה להתלונן. בסך הכול בשנים האחרונות אני מצליח. אז פה אני משתדל לקחת את הדברים שיותר מושכים אותי. תפקיד שמעניין אותי, אנשים שמעניינים אותי לעבוד מולם. אני מרגיש היום יותר מאי פעם שעתידי בידיי".