עמית ברכה: "האוצר נכשל בשמירה על האינטרסים הלאומיים"

המתווה שהציגו אתמול (ב') השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ושר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, לשיקום האגן הדרומי של ים המלח בהיקף של מיליארדי שקלים על חשבון מפעלי ים המלח, לא מספק את הארגון הסביבתי אדם טבע ודין: "עכשיו, אחרי שהשרים אימצו את עיקרי המתווה שהצענו בעבר, הקרב רק מתחיל", מצהיר מנכ"ל הארגון, עו"ד עמית ברכה בראיון ל"גלובס". "צריך לצאת למלחמה על מימון הקציר המלא, ובעיקר על השיקום של האגן הטבעי של ים המלח, שהמתווה שהציגו השרים לא פותר את הבעיות הקשות שלו. מדי שנה המפלס שלו יורד במטר, הרבה מאד כיוון שהופסקה זרימת המים אליו מהצפון אבל גם כיוון שמפעלי ים המלח שואבים ממנו מים אל בריכה 5, שבאזור הדרומי. 20% מהירידה במפלס הם בגלל השאיבות של מפעלי ים המלח".

"מהלך בדקה ה-91"

את התוכנית שהציגו אתמול השרים, מגדיר ברכה כ"מהלך של הדקה ה-91 להפסקת המצב הנורא בים המלח. עם זאת, הצורך לשיקום האגן הטבעי של הים זועק, והעובדה שהתוכנית המקיפה לא מספקת פתרון, מאכזבת אותנו. הקרן, שאמורה לממן חלק מהשיקום של ים המלח, בנוסף לקציר המלא בבריכה 5, צריכה להפנות משאבים לתיקון הנזקים שנגרמו בשל שנים ארוכות של הזנחה: לפתור את בעיית הבולענים ולתקן את הנזק האדיר שנגרם לאתרי נופש שנסגרו בגלל התרחקות הים מהם. את חלקה הגדול של הקרן הזאת חייבים לממן מפעלי ים המלח", אמר.

לדברי ברכה, הצלת האגן הצפוני ושיקום מפגעים מן העבר באזור, דחופים יותר מהקמה של אטרקציות תיירותיות שיקסמו למיליוני התיירים מן העולם, אלה ששר התיירות מיסז'ניקוב כבר רואה בדמיונו ממלאים את החופים המשוקמים ושקקי החיים. את הפתרון הוא רואה בצורה של מתקן גדול להתפלת מים מהים התיכון או מהים האדום, שיזרים מים מתוקים אל האגן הצפוני וימלא אותו. הזרמת מים מלוחים מהים, אל ים המלח - עלולה להחריף את הנזק הסביבתי מפאת פגיעה בתמהיל המים ובמערכת האקולוגית באזור. עד אז, ברכה בטוח שלפניו ולפני שאר הארגונים הירוקים הדרך עוד ארוכה: "כשמפעלי ים המלח בעצמם אומרים שהדרך עוד ארוכה בנוגע למימוש אחריותם בתיקון המפגעים הסביבתיים, אני מאמין להם, ולכן אני נערך למאבק קשה וארוך. אני רואה את עמדת משרד האוצר, ולא מבין איך מבחינה רציונלית הוא רואה את הפתרון של המשבר הזה בקופה הציבורית ולא בקופה של המזהם", אמר.

- משרד האוצר טען אתמול שהשרים נגררים אחר "גורמים קיצוניים" ואפשר להעריך שהוא התכוון גם אליכם.

"בוודאי שזה ניסיון לעשות לנו דה-לגיטימציה והאוצר לא יצליח בכך. המדינה תבין בסוף שיש לה משאב ציבורי חשוב שהיא חייבת לשמור עליו, וכמי שמבקשת את ההכרה של העולם בים המלח כאחד משבעת פלאי תבל, עליה לעשות מהלכים משותפים למען השגת המטרה. האוצר לא מתנהל רק בצורה לא סביבתית, הוא כושל גם מבחינת השמירה על האינטרסים הלאומיים של המדינה. ים המלח הוא אינטרס לאומי".

- האוצר מתייצב נגד השרים, כיל לא מוכנה לשאת במלוא המימון, ועל מתקן התפלה עוד לא התחילו לדבר. לאן המאבק שלכם הולך מכאן?

"לשני מסלולים מאד ברורים מבחינתנו: הראשון, לדאוג שכיל תממן את מלוא העלויות של הקציר והשיקום הסביבתי, ובמקביל להתחיל לתכנן את השיקום של האגן הטבעי, בהשבת המים ובהעלאת המפלס. ברור לי שזאת תהיה המלחמה העתידית. אם אלה לא ייעשו, אם ההזנחה תימשך ולא ידבקו בפתרון יעיל למצב, ניאבק על כך ששאיבת המים מהאגן הצפוני תופסק עם תום תקופת הזיכיון של כיל, ב-2030".

- כלומר, תיאבקו על סגירה של מפעלי ים המלח והפסקת כל הפעילות התעשייתית שם

"בוודאי. אם יש גורם שמחולל את הבעיה, ואם לאותה בעיה אין פתרון, כנראה שצריך לטפל בגורם המחולל עצמו. כבר עכשיו יש לבחון היערכויות לכך. חשוב שכולם יבינו שהפעילות התעשייתית בים המלח היא לא דבר מובן מאליו אחרי תקופת הזיכיון ב-2030. לכיל יש פעילות כרייה ענפה גם בספרד ובאנגליה ובישראל, ודווקא במקום שבו היא גורמת כל כך הרבה נזק סביבתי, היא משלמת תמלוגים בשיעורים מגוחכים. יש להעלות את התמלוגים שלה בכל מקרה לשיעורים של עשרות אחוזים".

כיל: מרדף אחרי כותרות

כיל שמקבוצת החברה לישראל ובבעלותה מפעלי ים המלח, מסרה היום בתגובה לדברים של מנכ"ל אדם טבע ודין: "כיל אינה מעוניינת להגיב על הקשקוש הזה". גורמים המקורבים לנושא מטעם כיל נשמעו בוטים אף יותר: "הדברים שאמר עו"ד ברכה מצביעים על כך שכנראה אין גבול לתאוות הפרסום של הארגון הקטן, הלא חשוב והלא רציני הזה. הארגון הקטן הזה חושב שהמרדף אחרי כותרות יסייע בידו בגיוס תרומות".

בכל מקרה, בכיל לא רואים בהודעת השרים מיסז'ניקוב וארדן סוף פסוק. כשברקע האוצר מתנגד למתווה שהציגו השרים ובו זמנית מקיים מו"מ להשגת הסכמה עם כיל על מידת השתתפותם בשיקום ים המלח, בכיל נערכים למאבק ממושך. בחברה הבהירו בעבר כי יהיו מוכנים לסייע בפעולות השיקום, אך יתנגדו בתוקף לשאת בעלותן המלאה. עלות קציר המלח בלבד נאמדת בסכום שבין 5 ל-7 מיליארד שקל. על-פי גורמים המקורבים למו"מ בין האוצר לבין כיל, זו מוכנה לשאת רק בכחצי מעלות הקציר.

חרף עמדת האוצר, השרים ארדן ומיסז'ניקוב נחושים לדבוק במתווה שהציעו אתמול. לדבריהם, אם האוצר לא יתייצב לצדם, ירתמו אליו את ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

 כך יצילו את ים המלח