החברות בוני התיכון ורוגובין-תדהר יוכלו להמשיך לבנות את המלונות שהן מקימות בחוף הים של נתניה, סמוך למצוק שבין חוף סירונית וחוף ארגמן. זאת לאור החלטתה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לקבל את העררים שהגישו שתי החברות נגד החלטתה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז להרחיב את תחום תוכנית שימור המצוק כך שתכלול גם את שטחי תוכניותיהן של שתי החברות. שתי החברות גם ערערו על ההחלטה שלא להעניק היתרים עד להפקדת תוכנית הרחבת תחום שימור המצוק.
תוכנית שימור מצוק החוף בנתניה הוגשה ב-2008 ומטרתה שימור המצוק בקטע חוף של כ-3 ק"מ בין חוף סירונית לחוף ארגמן. תוכנית זו כללה טיפוח ושימור הטיילת הציבורית שלאורך החוף, הבטחת מעבר חופשי לציבור, טיפוח פרויקטים תיירותיים, שימורם וייצבום של המצוקים והרחבת רצועת החוף.
הוועדה המחוזית מחוז מרכז התכנסה במארס 2010 לאשר את ההנחיות לתסקיר הסביבתי, ובמהלך הדיון העלה אלון רוטשילד, נציג הגופים הציבוריים לשמירת איכות הסביבה, הצעה להרחיב את שטח התוכנית ולהקפיא את מתן אישורי הבנייה עד לקבלת תסקיר השפעה על הסביבה וסיום הכנת תוכנית מגונים לייצוב המצוק. הוועדה קיבלה הצעה זו ברוב של 10 מול שלושה והחליטה שיורחב תחום תוכנית המצוק כך שיכלול גם את מתחםD - בו נמצאות תוכניותיהן של בנוי התיכון ורוגובין-תדהר. כן קבעה הוועדה תנאים להוצאת היתרי בנייה לפי סעיפים 77-78 לחוק התכנון והבנייה, לפיהם לא יינתנו היתרי בנייה במגרשים עד להפקדת התוכנית או לפרק זמן שלא יעלה שנתיים מיום ההחלטה.
במתחם D, לפי תוכנית שאושרה ב-1997, אמור לקום פרויקט תיירותי שכולל 600 חדרי מלון, אזורי מסחר, בילוי ונופש ושטחים ציבוריים פתוחים. רוגובין-תדהר מחזיקה במגרש של 4.8 דונם בחלק הדרומי של מתחם D, שלפי התוכניות מיועד לבניית 150 חדרי מלון ו-500 מ"ר למסחר. החברה רכשה את המגרש ב-2008 בעלות של 44.6 מיליון שקל במטרה להקים בו פרויקט מלונאי. לדברי החברה, הפרויקט שלה ממוקם כ-85 מטר מקו תחתית המצוק ו-45-55 מטר מראש המצוק.
לחברת בוני התיכון יש מגרש בשטח 6.4 דונם במתחם D שמיועד גם הוא למלונאות. בוני התיכון רכשה את המגרש בין 2006 ו-2009 תמורת 28.5 מיליון שקל במטרה לבנות בו מלון סוויטות.
עבור שתי החברות עצרה החלטת הוועדה המחוזית להרחבת תחום תוכנית שימור המצוק את הליכי מתן היתרי הבנייה. חברת בוני התיכון טענה שעל החלטה זו להתבטל מחמת פגמים חמורים של אי חוקיות לכאורה, חוסר מידתיות, חוסר סבירות תכנונית בניגוד לכללי הצדק הטבעי והפרת עקרון השוויון. עוד טענה בוני התיכון ש"החלטת הוועדה המחוזית פוגעת בזכותה המוקנית של בוני התיכון לבנות במגרשה ומתעלמת מהמשאבים שהשקיעה בוני התיכון לקבלת זכויותיה".
בוני התיכון הגישה במהלך הליך הרישוי דו"חות מומחים לצוות המצוקים בדבר הדרישה ליציבות המבנה והמצוק. הצוות קבע ש"במידה שהעבודה תבוצע לפי הנחיות אלו, המופיעות בדו"ח, המבנה מתאים לדרישות הנובעות מהמצוק".
בטענותיה סברה בוני התיכון שהנימוק המרכזי להחלטה להרחבת תחום תוכנית שימור המצוק, לפיו פיתוח במגרשים הסמוכים ובמיוחד בחלקם המערבי הסמוך לקצה המצוק, עלול בעתיד להיפגע כתוצאה מנסיגת המצוק - הוא נימוק "חסר כל בסיס עובדתי ולא הגיוני תכנונית ביחס למגרשה של בוני התיכון".
לדברי בוני התיכון, האינטרס של שמירת המצוק, מלבד חשיבותו הציבורית, הוא גם אינטרס אישי ישיר של בוני התיכון, ששכרה את שירותיהם של יועצים ונותנת דגש לביצוע עבודות תשתית שיבטיחו את ייצוב וביסוס המצוק בתוכניותיה, תוך אינטרס ישיר למנוע כל נזק למגרשה.
גם לטענת רוגובין-תדהר יש לבטל את החלטת הוועדה המחוזית להרחיב את תחום תוכנית שימור המצוק תוך הקפאת ההיתרים. רוגובין-תדהר טוענת שההחלטה פוגעת באופן בלתי מידתי ובלתי סביר בזכות הקניין שלה. לטענתה, ההחלטה התקבלה בחטף, בצורה בלתי תקינה, מבלי שהנושא עמד על סדר יומה של הוועדה. "עצם הדיון בעניין היה פגום", היא טענה, "במיוחד לאור העובדה שרוגובין-תדהר נמצאת ערב הדיון בוועדה המקומית בבקשה להיתרי בנייה, לאחר הליך רישוי ממושך שערך חודשים רבים".
כן טוענת רוגובין-תדהר שההחלטה התקבלה בחוסר סבירות קיצוני, בהיעדר בדיקה מקצועית, ללא בסיס עובדתי, ללא איסוף ראיות, ללא שקילת הנתונים הרלוונטיים, ללא עריכת איזונים שאותם מחוייבת לערוך כל רשות מינהלית. לטענתה, ההחלטה חסרת ביסוס תכנוני והנדסי. בנוסף טענה רוגובין-תדהר שההחלטה התקבלה מבלי שניתנה לה הזדמנות להשמיע את טיעוניה ולהציג את חוות הדעת המקצועית שבידיה. עוד טענה רוגובין-תדהר שההחלטה היא בעלת השלכות דרמטיות על המגרש וגורמת לה נזקים כלכליים עצומים ובלתי מידתיים של מיליוני שקלים, וכן שהחלטת הוועדה נגועה בניסיונותיהם של הגופים הירוקים למנוע את הפרויקט לאחר שנכשלו שהוצאת צו בינתיים לעצירת עבודות הבנייה של מלון סמוך אחר.
המועצה הארצית קיבלה את העררים של בוני התיכון ורוגובין-תדהר: "מחד גיסא, מצאנו כי האינטרס הלאומי שבשמירה על המצוק נשמר היטב על ידי היזמים בעת הליכי הוצאת היתרי הבנייה. מאידך, לא הוצגו בפנינו נתונים, ולו ראשית נתונים, על כך שהבינוי יפגע במצוק וכי הוצאת ההיתרים פוגעת באינטרס הלאומי שבהגנה עליו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
