אומה פרנואידית עם תסביך רדיפה

ישראל רשמה השבוע הישג דיפלומטי מהמעלה הראשונה. לא בוושינגטון, אלא בקאן, כשהבמאי הדני המוערך לארס פון טרייר סולק מהפסטיבל והוכרז כפרסונה נון גרטה.

איך זה קרה? במהלך מסיבת העיתונאים לכבוד הקרנת סרטו החדש עקץ, המנוול, את הבמאית היהודייה סוזאן ביאר. "גיליתי", אמר, "שלמעשה אני נאצי ושמשפחתי היא ממוצא גרמני. זה הסב לי אושר. מה שאני יכול להגיד הוא שאני מבין את היטלר ואפילו קצת מזדהה איתו".

לאחר מכן פון טרייר ניסה לתקן ורק עשה יותר נזק: "אני לא מתכוון שאני בעד מלחמת העולם השנייה, ואין לי התנגדות ליהודים וגם לא לסוזן ביאר. אפשר להגיד שאני מאוד בעד כל היהודים, אף שישראל היא קוץ בתחת".

נשמע מזעזע. אין מילה אחרת. הנה נולד עוד ג'ון גליאנו שונא יהודים, שפורק את כל הרוע שלו בציבור ובלי חשבון. ועל זה הוא צריך לשלם וביוקר, ובשביל זה בדיוק קיימת מדינת ישראל: לשמור על הפוליטקלי קורקט של העם היהודי ולתת למי שמעז לפגוע בנו באבי אבות אבותיו.

הבעיה היא שלארס פון טרייר הוא לא ג'ון גליאנו וגם לא פנאט אנטישמי. מקסימום גאון מטורף, עם חוש הומור שחור ועם חוסר טקט (מי שרוצה להבין עד כמה ההומור שלו שחור, מוזמן לצפות בסרט קצר שביים לפני כמה שנים בפרויקט - כמה אירוני - שנועד לחגוג את פסטיבל קאן. בסרטון נראה פון טרייר עצמו, כשהוא מרסק באמצעות פטיש את ראשו של אדם שהפריע לו לצפות באחד מסרטיו. לסרט, אגב, קוראים Occupations. זה היה במובן של "משלח-יד", אבל מילולית זה גם "כיבוש". אולי מקטרגיו של פון טרייר ימצאו גם פה מסרים נגד ישראל).

צפייה במסיבת העיתונאים ההיא מראה תמונה אחרת לגמרי מזו שהועברה על-ידי התקשורת הישראלית הפגיעה ותאבת הנקם, שגייסה מיד את הציבור כולו נגד הדני החולירע.

נכון, פון טרייר הוא פסיכי. זאת אומרת, משוגע במובן החיובי של המילה. מי שמכיר את ההיסטוריה רצופת היציאות המיותרות שלו לא לקח יותר מדי ברצינות את מה שקרה שם. הוא נראה יותר כמו שלום אסייג שעושה סטנד-אפ ב"צחוק מהעבודה", מאשר היטלר קטן עם משקפיים.

קריסטן דאנסט, שישבה לצדו של פון טרייר, נראתה כמי שנחנקת לרגע בתום נאומו התמוה, ומיד אחר-כך נקרעה מצחוק בגלל האופן הקומי שבו נאמר. הקהל, שגם הוא זועזע לשנייה, פרץ בצחוק משחרר. לא צחוק על היהודים. על פון טרייר.

אבל לנו לא אכפת. אנחנו עם רגיש. אז מה הרווחנו? גאווה לאומית. ישראל הקטנה הצליחה להבהיר לעולם שהוא צריך לשמור על הפה שלו.

אלא ששורת ההפסד גדולה יותר. פון טרייר קיבל תשומת-לב אדירה על שטות מוחלטת - ואנחנו שוב מצטיירים כאומה פרנואידית עם תסביך רדיפה, מה שלא ממש מוסיף לפופולריות שלנו ושל יהודים ברחבי הגלובוס.

והנה עוד משהו אירוני: היה בפסטיבל הזה "אויב" אמיתי של ישראל, הבמאי הפיני אקי קאורסמקי, שהודיע כי הוא לא מוכן שסרטו החדש "לה האבר" יופץ בישראל. הוא, שבאמת מחרים את ישראל, יצא מהפסטיבל הזה בלא פגע.