סוף עונת הנאומים

ביבי יותר טוב באנגלית כי בשפה יש, בנוסף לאותיות ומילים, גם אנשים ושטחים וקואליציה

או.קיי, סוף-סוף הגיעה עונת הנאומים לסיומה. מה למדנו ממנה? ובכן, קודם כול ובראש ובראשונה, שבנימין נתניהו יודע לנאום ושהוא עושה זאת טוב יותר באנגלית מאשר בעברית. את זה כבר ידענו, אתם אומרים? ודאי, אבל מה בעצם לא ידענו? החידוש הכי גדול, היחיד בעצם, אצל ראש הממשלה היה האמירה שחלק מההתנחלויות יישארו מחוץ לגבולות ישראל.

עכשיו הוא חוזר לארץ, ובקרוב מאוד הוא יחזור בו מהאמירה הזאת, כאשר יעמוד מול לחצי הימניים שלו; בדיוק כפי שברק אובמה ריכך את אזכור 1967 באיפא"ק, אף שמלכתחילה הוא הזכיר את הגבול הזה בנשימה אחת עם תיקוני גבול, מה שבעצם רוקן מתוכנו את אזכור הגבול ההוא.

אנגלית זה כיף

אז בואו נתרכז בנושאים השוליים, כדי לראות, אולי שם קיבלנו מידע מעניין כלשהו. נחזור רגע לעניין כושר הנאום של נתניהו. מדוע הוא יותר טוב באנגלית מאשר בעברית? כנראה כי בשפה יש לא רק אותיות ומילים, אלא גם אנשים ושטחים, וקואליציה וכל השאר. קצת קשה להתבטא בחופשיות בשפה עמוסה כל כך.

באנגלית, לעומת זאת, ובעיקר בקונגרס - שם אתה רואה מולך רק אנשים שבאו כדי למחוא כפיים. לא בהכרח משום שהם מסכימים או אפילו מקשיבים לדברי הנואם, זה פשוט חלק מהמסורת. מזמינים ראש מדינה לנאום בקונגרס, צריך לתת לו כבוד, כדי שיוכל לחזור הביתה ולספר שכבש את הקונגרס, שהכניס את האומה הגדולה, את נשיאה ונבחריה לכיסו. קוראים לזה נימוס.

הפעם "הארץ" זכה

למדנו עוד משהו על העיתונות. עברתי על הכותרות מאז נסע נתניהו אל ארץ הנאומים הבלתי מוגבלים, ומצאתי התקדמות מרשימה לעבר השטח הצהוב. גם זה לא חידוש גדול. ההתקדמות לשם נעשית בהתמדה מדי יום. ובכל זאת יש חידוש: באליפות הצהובה עלה הפעם "הארץ" על "ידיעות" ו"מעריב", אפילו על "ישראל היום" של נתניהו-אדלסון. "נאום היסטורי", צווחה הכותרת העצומה לאחר נאום אובמה, שכאמור לא חידש דבר משמעותי; "נאום חייו של נתניהו", צרחה הכותרת לפני ההופעה בקונגרס. אפילו במדורי הספורט לא היו עושים את זה טוב יותר. עכשיו נותר לשאול מהספורט את הכותרת המונומנטלית: "ההר הוליד עכבר".

רומיאו ויוליה נתניהו

אה, רגע, שכחתי דבר חשוב, אולי העיקרי. למדנו גם שראש הממשלה מה-זה מת על אשתו, והיא כמובן עליו. השניים דאגו להציג את אהבתם הנצחית ברבים ולשגר את העדויות לכל מי שרק היה מעוניין, וגם לאלה שלא. אבל במחשבה שנייה, גם זה לא חידוש גדול. תמיד ידענו שבבית נתניהו שוררים האהבה, הרוגע, האנושיות ושאר תכונות תרומיות. איפה השיקספיר הישראלי שיכתוב על רומיאו ויוליה שלנו?

מתי הביקור הבא?

מה עכשיו? יחזור כל אחד ללשכתו, יתחילו נאומי הסבר לנאומים הקודמים, הפלסטינים יבואו בטענות, הימנים יבואו בטענות, השמאלנים יבואו בטענות. בקיצור, יתברר שעדיין קיימות אי-הבנות המחייבות ביקור נוסף של ראש הממשלה נתניהו (ורעייתו) בוושינגטון.