המיליארדר אלפרד מאן: "אמשיך להזרים כספים לישראל"

בימים אלה ממוקד המיליארדר היהודי אלפרד מאן (85) במטרה אחת: סיוע לחברת MannKind הבורסאית שבשליטתו (40%), שבה השקיע עד היום 575 מיליון דולר והלווה לה 350 מיליון דולר נוספים - כנראה הסכום הגדול ביותר שהושקע אי-פעם על-ידי אדם פרטי בחברת מכשור רפואי.

החברה, ששווי השוק שלה הוא 515 מיליון דולר, נמצאת בפרשת דרכים ונזקקת למזומנים נוספים. מאן אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" לרגל ביקורו בישראל במסגרת כנס הביומד השנתי (ILSI), כי הוא בוחן אופציות שונות להמשך מימון פעילותה. מתברר שאפילו אצל מאן, אחד האנשים העשירים ביותר בתחום המכשור הרפואי העולמי, יש קווים אדומים והוא מעדיף שלא להשקיע עוד מהונו האישי בחברה בשלב הזה.

"אתרום יותר לכל אוניברסיטה"

"אני קצת מוגבל עכשיו בגלל מנקיינד", הוא אומר, "אך מיד כשאאתר עבורה את המימון, שעדיף שלא ידלל את בעלי המניות שלה, אשוב לתוכנית המקורית שלי לתמיכה באוניברסיטאות".

מאן, שהונו הנזיל מוערך ב-1.5 מיליארד דולר, מעורב בתעשייה בישראל. הוא גם השקיע 100 מיליון דולר במכון שנקרא AMIT (ראשי תיבות של המכון על שם אלפרד מאן בטכניון), שעוסק במסחור טכנולוגיות של הטכניון בתחום הרפואי. אשתו הרביעית, קלוד, פעילה מאוד במכון ובפרויקטים המבוצעים בו.

"התכנון המקורי שלי היה לתרום 100 מיליון דולר ל-12 אוניברסיטאות בעולם - כלומר, סך של 1.2 מיליארד דולר", אומר מאן ל"גלובס", "אבל כעת אני חושב שכדאי לבחור בפחות מוסדות ולהשקיע יותר בכל חברה. קרן של 100 מיליון דולר מניבה תשואה של 5 מיליון דולר להשקעה שנתית. הטכניון יכול היה לקחת גם מהקרן, מתוך הנחה שההשקעות יצליחו ויחזירו את תמורתן, אך הם מעדיפים את הגישה השמרנית. לכן, אני בוחן בימים אלה את האפשרות לתרום להם 100 מיליון דולר נוספים".

אבי קרבס, מנכ"ל קרן תעוזה שבה משקיע מאן (25%) וחבר קרוב שלו, אומר ל"גלובס" כי "אמית והטכניון לא באמת צריכים לדאוג לכסף. אם הם צריכים מימון לפרויקט שנראה מבטיח, אל נותן להם עוד מיליון או שני מיליון דולר. נכון, אל? הנה, הוא אפילו לא זוכר".

"אני לא מבין את השווי של תעוזה"

מאן מהלל ומשבח את הפעילות באמית, שבה עובדים חוקרים ויזמים יחד על פרויקטים ראשוניים יחסית בתחום מדעי החיים. המכון הוקם לפני ארבע שנים וכיום חלק מן הפעילויות שמתקיימות בו כבר נמצאות בשלב הניסויים בבני אדם. "אנחנו נלהבים בכל פעם ממה שהם עושים. האנשים שם מוכשרים ובעלי יכולת", הוא אומר.

מאן הקים בישראל גם מיזם משותף עם חברת NESS שפיתחה מוצרים המסייעים למשותקים להזיז את גפיהם, בשם Bioness. ביונס רכשה את חברת נאאס, שפיתחה שתלים רפואיים ומוצרים לגירוי עצבי. מאן הוא בעל השליטה בביונס ומחזיק במניותיה גם דרך תעוזה, שלה 8% מהחברה גם באופן ישיר.

* אחרי שתסיים את הרכבת חבילת המימון למנקיינד, תבצע השקעות נוספות בישראל?

"נפגשתי בביקור הזה עם 7-8 חברות, כך שייתכן שיבשיל מהלך השקעה מכיוון זה. אני מחזיק במניות של קרן תעוזה שיש לה קופת מזומנים נאה שאיתה אפשר לבצע השקעות. אני לא מוביל את הקרן ולא מקבל בה החלטות, אבל תמיד זמין לייעץ ולעזור".

ומה דעתך על שווי השוק שלה, 65 מיליון שקל?

"אני לא מבין אותו. מה גם שיש להם 23 מיליון שקל בקופה לאחר מספר השקעות מצוינות שביצעה".

תחומי העניין העיקריים של מאן כיום הם סוכרת - שאותה הוא מגדיר כ"בעיה הרפואית מס' 1 בעולם" - מחלות נוירולוגיות, סרטן ומוצרים מושתלים לגירוי חשמלי.

"הרגולציה בארה"ב הורגת את היצירתיות"

מאן מאמין שהמוצר המוביל של מנקיינד, סוג חדש של אינסולין, ישנה את חייהם של חולי סכרת בכל העולם. אלא שה-FDA, רשות המזון והתרופות בארה"ב, שאמורה לאשר את שיווק המוצר במדינה, פחות נלהבת כרגע והיא ביקשה מהחברה לבצע ניסויים נוספים במוצר. זאת, לאחר שכבר הוגש לה תיק אישור לפי כל ההנחיות, שמנקיינד קיוותה שיהיה האחרון לפני קבלת האישור.

הנחת היסוד של הקבוצה היא כי מדובר בעיכוב ביורוקרטי בלבד, אך הוא עדיין דורש כסף, גוזל זמן ויוצר אי-וודאות. מוצר האינסולין שלה נקרא אפרזה. "המשקיעים טועים כשהם חושבים שהוא אינסולין שניתן בשאיפה", אומר מאן. "זה אמנם אחד המרכיבים שלו, אבל על שינוי כזה בצורת המתן אי-אפשר לבנות שוק".

אפשר להבין מדוע מאן לא מעוניין שהמוצר יוגדר רק כ"עוד אינסולין בשאיפה". מוצר הדגל של הקטגוריה הזו, אקסוברה של פייזר, הוסר מן מדפים בעיקר בשל בעיות שיווק.

"זה היה מוצר לא נוח, המתאים רק ל'מחטופובים', אנשים שפוחדים מזריקות וממחטים בצורה קיצונית. יתר האנשים חשים שזריקה היא שיטת הולכת תרופות מהירה ונוחה יותר מאשר שאיפה ממושכת. ידענו מההתחלה שהם לא יוכלו לכבוש את השוק".

* אז מדוע להביא לשוק עוד אינסולין בשאיפה בהשקעה של יותר ממיליארד דולר? ועל סמך מה אתה צופה שיהיו לו מכירות של יותר מ-5 מיליארד דולר בשיא?

"המוצר הוא פורמולציה חדשה של אינסולין, שדומה יותר לאינסולין טבעי שהגוף עצמו מייצר. מתן התרופה בשאיפה מאפשר להגיע לרמות גבוהות של ההורמון במהירות וגם ולסלק אותו במהירות - מה שלוקח עד תשע שעות באינסולין רגיל. כך, האינסולין אינו ממשיך לעבוד בגוף אחרי שהאוכל כבר עוכל ומתאפשרת שליטה הרבה יותר טובה ברמות הסוכר בדם, בהפחתת העלייה במשקל, ומתקבלת האטת התפתחות סבילות לאינסולין. המוצר גם מונע התקפי היפוגליקמיה (תת-סוכר) ומוביל להאטת קצב התקדמות המחלה".

נשמע מדברייך כאילו לא יהיה צורך עוד במזרקי אינסולין, במשאבות אינסולין, בדקירות התכופות באצבע של החולים כדי למדוד סוכר וגם לא בכל מודדי הגלוקוז הרציפים הנחשבים לגיזת הזהב של תחום הסוכרת.

"נכון. הזריקות לא יהיו נחוצות, ואילו את המדידה ניתן יהיה לבצע רק אחת לכמה ימים. אחרי 56 ניסויים שערכנו, רובם ביוזמתנו, אני יכול לומר שאני מכיר את המוצר שלי טוב. היינו מאוד זהירים: למרות שהמוצר לא גורם כלל לעלייה במשקל, טענו בפני ה-FDA שהוא רק 'מעלה פחות משקל'; למרות שהוא לא יוצר סבילות לאינסולין, אנחנו טוענים שהוא 'מייצר פחות סבילות לאינסולין'. ובכל זאת, למרות הפשרות שעשינו, ה-FDA לא מרוצה. זה לא רק לגבינו, היו המון חברות שלא הצליחו לאשר השנה מוצרים בניסיון ראשון מול הרשות ונאלצו לבצע השלמות.

"זו הסביבה הרגולטורית שבה אנחנו נמצאים, ויחד עם עוד גורמים שמעיקים על המערכת הכלכלית ועל מערכת בריאות אמריקנית, פשוט הורגים שם את החדשנות. כבר לא כיף להמציא בארה"ב. למזלי, בישראל עדיין כיף. אני חש פה אווירה של גל חדשנות העומד להגיע, כמו בארה"ב לפני 30 שנה".

"ביונס יכולה להיות חברה של מיליארד דולר"

חברת ביונס, שהוקמה ב-2007, עברה מספר גלגולים. החברה רכשה את חברת NESS ובשנת 2008 תכננה להתמזג עם חברת הבלאנק צ'ק הישראלית Advanced Technology (ATAC) שבין מקימיה היה שוקי גלייטמן. בקיץ 2009 היא הודיעה על ביטול המיזוג, והחברה שתכננה לרכוש אותה התפרקה והשיבה את הכסף למשקיעים.

ביונס עוסקת בגירוי חשמלי לגפיים של משותקים כדי ליצור אצלם תנועה. "לביונס יש מכירות של 20 מיליון דולר בשנה", אומר מאן, "יש לה פעילות ענפה בישראל וגם הייצור נעשה כאן. היא מעסיקה היום 90 עובדים בישראל ועוד 150 איש בארה"ב".

* מדוע לא התמזגתם בסוף עם חברת ATAC?

מאן: "משום שהם היו צריכים לעמוד בדד ליין מסוים, ואנחנו לא הצלחנו להכין את החברה למיזוג בזמן. לכן, אנחנו מממנים אותה לבד. אני מאוד מאמין בביונס ומעריך כי היא יכולה להיות חברה של מיליארד דולר".