המשתתפים הקבועים בכנס הביומד ILSI-Biomed חשו השנה בחסרונו של אירוע שכבר הפך בשנים האחרונות למסורת: השנה לא עלה לבמה ד"ר אלי אופר, עד לא מזמן המדען הראשי, ולא הכריז על הכוונה להקים קרן ממשלתית לתמיכה בביומד בהיקף של 300 מיליון דולר. בשנה האחרונה החזון הפך מפנטזיה למציאות, וקרנות הביומד הוקמו סופסוף. כמו-כן, מדען ראשי חדש נכנס לנעליו של אופר: אבי חסון.
לעומת אופר, שלא הסתיר את העדפתו לתחום הביומד, אצל חסון אין הצהרות ברורות כאלה, אך גם הוא אומר שהוא רואה בביומד מנוע צמיחה חשוב לכלכלת ישראל, וכי יפעל לחזקו.
חסון הציג נתונים שלפיהם בין השנים 2002 ל-2009 עלתה השקעת המדען הראשי בביומד מ-18.3% מהתקציב הכולל ל-28.1% מהתקציב. לעומת זאת, תחום התקשורת ירד מ-40.3% ל-24.6%. כך שכיום, התחום זוכה לתקצוב המשמעותי ביותר במשרד המדען הראשי.
"השינוי אינו נובע מהעדפה לתחום, אלא מההצלחה שלו", אומר חסון. "אנחנו בוחרים את ההשקעות שלנו בכל פרויקט בנפרד לפי טיבו".
החלוקה בין הפרויקטים השונים בתחום הביומד שתוקצבו ב-2010 הייתה כזו: 209 מיליון שקל הוקצו למימון תחום המכשור הרפואי; 173 מיליון שקל לביוטק ו-49 מיליון שקל לפארמה. בסך הכול, הושקעו בתחום הביומד 431 מיליון שקל.
"בנוסף, מאז תחילת 2011, כבר השקענו יותר מ-300 מיליון שקל בחברות מדעי החיים", אומר חסון, "כך שנראה שזו תהיה עוד שנה מצוינת".
באשר לתוכניות לעתיד הקרוב אומר חסון כי בכוונת המשרד לקדם את התוכנית להקמת תשתית בתחום מדעי החיים. זו תהיה מורכבת מחברות שירות שיכולות לשמש לכל החברות בתחום בישראל כאפיק להוצאה למיקור חוץ של פעילויות שונות - כמו ייצור לניסויים קליניים או לניסויי רעילות בחיות - ועדיין להותיר אותן בארץ.
"אנחנו פועלים במרץ להביא לישראל חברות ביומד גדולות נוספות, ומצפים לראות תוצאות של מאמץ זה בקרוב", אמר חסון. כיום מעורב משרד המדען הראשי בפעילויות של השקעה בסטארט-אפים עם החברות רוש השוויצרית ומרק-סרונו הגרמנית. "הפעילות הישראלית בתחום הביומד היא קריטית לבריאות של הכלכלה שלנו וגם לבריאות שלנו כאנשים", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.