בית המשפט העליון, בהחלטה תקדימית, שלח הבוקר (ד') להליך של גישור את מינהל מקרקעי ישראל ואת המושבים בית חרות וכפר הס, על הפיצוי המגיע בגין חטיבת קרקע חקלאית ליד קדימה, אותה מייעד המינהל לבניית 300 יחידות דיור.
המושבים דרשו להכיר בבעלותם על הקרקע, והתנגדו להחזרתה למינהל על-פי כללי הפיצוי וההשבה של קרקע חקלאית. המושבים דרשו לאפשר להם לנצל את הקרקע בעצמם, משום שלטענתם יש להם זכויות עודפות בקרקע.
מדובר במחלוקת בין מינהל מקרקעי ישראל לבין מושבים וקיבוצים ותיקים, הטוענים שקרקעות שבידיהם נרכשו למעשה על-ידם בסמוך להקמתם, אולם מסיבות אידיאולוגיות הן הועברו לקרן הקיימת ואחר-כך למינהל.
לכן, לטענתם, מדובר בקרקעות היסטוריות, שאינן כפופות לכללי הפיצוי שנותן המינהל במסגרת הפשרת קרקע חקלאית (בין 10 ל-50 אלף שקל לדונם), ולא חלה עליהם חובה להשיב את הקרקע לפי דרישת המינהל.
מחלוקת זו היא אחת הסיבות לשיהוי בהסדרת הכללים להשבת קרקע חקלאית לצרכי מגורים, בעיקר ביישובים הוותיקים במרכז הארץ. השופטים אסתר חיות, יצחק עמית וניל הנד הדגישו במהלך הדיון את חשיבות הנושא, לאור מצוקת הדיור.
הם החליטו, בהסכמה, כי המושבים יחזירו לאלתר את הקרקע לידי המינהל, ואחרי השבתה ייכנסו הצדדים להליך של גישור, על מנת לדון בפיצויים המגיעים למושבים בגין השטח.
עוד נקבע בדיון כי כרבע מתמורת שיווק הקרקע תוקפא במינהל, למקרה שבהליך הגישור יוחלט על פיצוי למושבים מעבר לפיצוי המקובל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.