יעקב מימרן: "אני אופטימי על פוטנציאל הנפט בישראל"

העתודות האסטרטגיות של מדינת ישראל בתחום הגז הטבעי צריכות להגיע מהמאגרים הגדולים כמו "תמר" ו"לוויתן", בעוד שיזמים שיפתחו מאגרים קטנים יוכלו לייצא אותם לחו"ל במחירים גבוהים. כך לפחות סבור הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן.

בראיון לקראת פרישתו מהתפקיד, מספק מימרן הצצה לדיונים המתנהלים במשרד התשתיות בימים אלה סביב השאלה כמה גז צריכה ישראל לשמור לעצמה כעתודה אסטרטגית.

מימרן, שיוחלף בשבוע הבא על-ידי הגיאולוג מיקי גרדוש, משאיר אחריו יחידה קטנה המונה ארבעה וחצי עובדים וכורעת תחת עומס העבודה.

בשבע השנים שבהן כיהן בתפקיד, עבר תחום הנפט והגז מהפכה: תגלית "תמר", תגלית "לוויתן", וגל ההתעניינות העצום ברישיונות הנפט שבא בעקבותיהם.

"לא יכול להיות חלום רטוב יותר מזה, ואני כאדם דתי מודה לקדוש ברוך הוא יומיום", הוא אומר בחיוך. במסגרת התפקיד, נהנה מימרן משיקול דעת כמעט מוחלט בכל הקשור לחלוקת הזכויות לחיפושי נפט ולאישור העברת זכויות. הוא נחשב עובד ציבור בנשמתו ולאדם נעים הליכות, שהשכיל לפתור לא מעט עימותים בדרכי פשרה.

למרות מתינותו, תיזכר כהונתו של מימרן בקרב היזמים בעיקר בגלל ההקשחה הניכרת בתנאי הסף לקבלת רישיונות חיפושים. "אם פעם לקבל רישיון חיפושי נפט היה פשוט כמו לקבל רישיון לקטנוע, היום זה כמו לקבל רישיון טיס", הגדיר זאת אחד היזמים. בעוד שבעבר יכלו יזמים לקבל רישיון כמעט ללא בדיקה, הם נדרשים כיום להוכיח יכולת פיננסית ומקצועית ברמה גבוהה, שרק קבוצות מעטות עומדות בה.

מימרן אינו מסתיר שהמניע שלו לקביעת הכללים החדשים היה בועת מניות הגז בבורסה. "היו פרשיות של הימורים בורסאיים ברישיונות".

- למה אתה מתכוון?

"כשאתה רואה את הגרפים של המניות, אפשר לראות כיצד הן מושפעות מכל מיני הודעות בבורסה. הייתה ביקורת על משרד התשתיות, שיזמים ספקולטיבים מבקשים ומקבלים זכויות. כידוע, הזכויות ניתנות ללא תמורה, אלא בכפוף להצגה של יכולות. לכן פרסמנו תנאי סף חדשים, ובאוקטובר עצרנו את ההליכים. לא הענקנו זכויות חדשות, ומאז השוק הרבה יותר רגוע".

מימרן, גיאולוג בהכשרתו, הגיע ליחידת המכרות באפריל 1997, בתקופתו של השר אריאל שרון. ב-1 במאי החליף את צ'רלי דרוקמן בתפקיד הממונה על ענייני הנפט.

"מודי זנדברג (שר התשתיות לשעבר, ע"ב) מזכיר לי שבראיון הקבלה שלי, ב-2004, אמרתי לו שאני תולה הרבה תקוות בתמר. הממוצע העולמי למצוא נפט וגז בקידוח ראשוני (wildcat) הוא 10%. בריטיש גז עשתה בדיקות מעמיקות והגיעה ל-27%. אני לא יודע למה הם החליטו לעזוב, אבל אנשי המקצוע שלהם אמרו לנו שהחברה עוד תצטער על כך".

"לוח הזמנים המטורף של 'תמר' לא יחזור על עצמו"

-מה לגבי "לוויתן"?

"אז עוד לא ידעו על "לוויתן", בגלל שלא ידעו על הפוטנציאל של חולות תמר, ושהם בעומק 5 ק"מ מתחת לפני הים. זו נראית תיאוריה נחמדה. זה מצית את הדמיון, במיוחד לאור נסיקת מחירי הנפט. לאף אחד לא הייתה מוטיבציה לעשות. מיקי גרדוש קרא למבנה הזה לוויתן, בגלל שהמבנה הזכיר לו פה של לווייתן, והיה כבר מבנה אחר באזור שהיה ידוע בשם "יונה".

- מתי להערכתך יפותח "לוויתן"?

"אנחנו מדברים על 2016-2017. לוח הזמנים המטורף של 'תמר' (תחילת הזרמה ברבעון ראשון 2013, ע"ב) לא יחזור על עצמו. כל המערכות עובדות סביב השעון כדי להגיע עם תמר בזמן. אני יכול להגיד מילה טובה על נובל ושותפותיה - הן יוצאות מגדרן כדי שהגז יגיע ובזמן".

- מה לגבי חברות זרות - האם אתה רואה אותן מגיעות לכאן?

"יש כבר היום מספר חברות רציניות שפועלות בישראל חוץ מנובל אנרג'י. אני מדבר על חברות כמו ATP האמריקנית או CDC, חברה-בת של אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם. נכון שאף אחת מה-Majors (חברות הנפט הגדולות בעולם, ע"ב) לא הגיעה לכאן. אבל אני לא מחזר על הפתחים. ברור לי שמי שבא להרפתקאות במדינת ישראל כמעט בוודאות יאבד אופציות במדינות עוינות למדינת ישראל ו-70% מעתודות הנפט נמצאות במדינות כאלה".

- מה התפקיד החשוב ביותר של הממונה על ענייני הנפט?

"תפקיד הרגולטור הוא לתהות ככל האפשר על קנקן הפוטנציאל שעליו אנחנו יושבים. היום מאחורי כל רישיון יש התחייבות להשקיע עשרות מיליוני דולרים. אם חלילה יהיו כמה קידוחים לא מוצלחים ועתירי השקעות, אני חושב שמספר משקיעים שיושבים היום על הגדר יקבלו רגליים קרות. אני סבור שעל הגל הזה של ההתעניינות והנכונות להשקיע, אנחנו צריכים לעודד אותו כדי לדעת על מה אנחנו יושבים. מי שהיום הולך לחפש גז יודע שישראל כבר מסודרת ל-25 שנה".

- במלים אחרות אתה תומך להתיר לשחקנים חדשים לייצא את הגז?

"זה פועל יוצא. זה ההיגיון שלי. אנחנו בגל של התעניינות, ושומה עלינו לרכוב עליו. אנחנו לא מרמים איש לא מוכרים לוקשים. בוועדת ששינסקי בעצם אמרנו: 'אין הרבה לווייתנים, אבל יש הרבה מבנים קטנים וישראל תרצה מאוד שהם יפותחו'".

יחסי ידידות עם קפריסין

לצד העבודה השוטפת עסק מימרן בקידום שיתוף הפעולה בין ישראל לקפריסין בפיתוח שדות גז. השיחות הניבו את הסכם הגבול הימי בין המדינות, שנחתם בקיץ וקבע את האזורים הכלכליים המשותפים.

"אנחנו ממש ביחסי ידידות", מעיד מימרן, ומאשר את הפרסומים בתקשורת הזרה כי שתי המדינות עוסקות כיום בגיבוש של הסכם הפעלה משותף, שיאפשר פיתוח משותף של מאגרים שגולשים לאזורים הכלכליים של שתי המדינות. "אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים, ולהערכתי נגיע לסיכומים בשבועות הקרובים".

- הענף שעליו אתה אחראי הפך לעתיר הון. נתקלת מן הסתם בלחצים מצד יזמים?

"גם כשמוניתי למפקח על המכרות ב-1997, הזהירו אותי כל הזמן מפני האיומים שצפויים לי ולמשפחתי - זה לא קרה לא שם ולא כאן. כנראה שיש אנשים שמקרינים שהם מוכנים להיאנס ויש כאלה שרואים על הפרצוף שלהם שחבל על הזמן. אני יכול לגלות שפנו אלי בשבועות האחרונים בכל מיני הצעות. אמרתי 'אני עובד מדינה 43 שנים ולא מוכן לצאת עם כתם על הבגד שלי'".

- מה תעשה עכשיו?

"אני מתכוון להמשיך ולעבוד, אבל לא בקצב המשוגע שבו עבדתי עד עכשיו. אני יכול לומר שיש לי סיפוק מכאן ועד השמיים".

- מה הסיכויים לתגליות נוספות בעתיד?

"אני מאוד אופטימי, גם לגבי פוטנציאל הנפט. אנחנו במקום טוב באמצע הדרך. אני מאמין גם בקידוחים היבשתיים של יזמים כמו גלוב אינטרנשיונל, או ציון, שהולכים על מטרות עומק בשכבות חדשות. לגבי "לוויתן" - גם אם לא נמצא שם נפט, הרי שפתחנו אופקים חדשים".