על רקע הצלחתו של שלמה אליהו להכניס שני מועמדים מטעמו לדירקטוריון בנק לאומי, באסיפה הכללית שהתקיימה שלשום (ג'), בוחן בנק ישראל דרכי פעולה. מבחינת בנק ישראל, אליהו מנסה "להשיג שליטה בבנק לאומי ללא היתר שליטה", וזאת תוך קריאת תיגר על הרגולטור ועקיפת חוק הבנקאות - רישוי. בבנק ישראל רואים במינוי דירקטורים מטעמו של בעל מניות, שאין בידיו היתר שליטה, "סממן של שליטה".
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, דודו זקן, בוחנים כעת את האפשרויות שעומדות בפניהם. הם מבינים כי כל צעד שיעשו יפתח עימות גלוי עם אליהו, והוא בתגובה לא יהסס לפנות לערכאות משפטיות כדי לעמוד על זכויותיו. בין הצעדים האפשריים שבנק ישראל יכול לנקוט: דרישה מאליהו להגיש תוך פרק זמן קצוב בקשה פורמלית לקבל היתר שליטה או לרדת בשיעור החזקותיו ל-4.99% (לעומת 9.59% כיום).
היתר מיוחד
כאשר נחקק חוק מראני, בשנת 2004, ונקבע כי נדרש אישור בנק ישראל להחזקה של יותר מ-5% מהמניות, קיבל אליהו היתר מיוחד להשאיר את החזקותיו ולא נדרש למכור את המניות העודפות. עם זאת, האישור היה מותנה בכך שאליהו לא ישתמש בכוחו העודף כדי להגיע לשליטה בבנק.
כעת נבדקת האפשרות שמינוי שני דירקטורים מטעמו של אליהו היא הפרה של ההיתר שניתן לו אז. בהודעה רשמית שפרסם הבוקר בנק ישראל, נאמר כי "יש לוודא כי אין למחזיקים במניות בשיעור גבוה יחסית לרוב בעלי המניות, יכולת לכוון את פעילותו של הבנק מבלי שקיבלו היתר כנדרש מבנק ישראל". יצוין כי אליהו לא פנה עד כה בבקשה לקבל היתר שליטה. בקשה כזו תחייב אותו למכור את החזקותיו בבנק אגוד ונכסי ביטוח פנסיוני בחברת הביטוח אליהו.
ספיר וסמט נבחרו מטעם אליהו
שלשום בחרה האסיפה הכללית של בנק לאומי ארבעה דירקטורים חדשים. מטעמו של אליהו הוצעו שישה מועמדים, ושניים מהם נבחרו - עמוס ספיר, לשעבר יו"ר מעלות, וציפי סמט, לשעבר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר. סמט נבחרה כדירקטורית חיצונית.
זו הפעם הראשונה שהמדינה לא הצליחה להכניס את כל מועמדיה. ועדת המניות שבראשות מרגלית נוף הציעה ארבעה מועמדים, אך רק שניים מהם נבחרו - מירי כץ, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, שכהונתה כדירקטורית הוארכה, ודוד אבנר, לשעבר מנכ"ל פרטנר.
הדירקטורים
לבנק ישראל יש כעת 60 יום כדי לאשר את הדירקטורים החדשים, לאחר שיעברו תהליך של בדיקת נאותות (fit & proper) על ידי המפקח על הבנקים. ההערכות הן כי בנק ישראל לא יערים קשיים ויאשר את המועמדים שנבחרו מטעם אליהו. קיים קונצנזוס רחב על כך שסמט וספיר מועמדים ראויים ביותר ובנק ישראל יתקשה למצוא עילה לפסילתם, למעט העובדה שאליהו הציע אותם.
האצת החקיקה
הצעד המיידי של בנק ישראל יהיה האצת תהליך החקיקה של התיקון לחוק מראני, הנמצא כעת בדיונים בוועדת הכספים. ההערכות הן שפישר יהיה מעורב באופן אישי בזירוז החקיקה. בהודעה שהוציא היום בנק ישראל נכתב כי "התיקון מאזן בין זכותם של המחזיקים במניות להציע מועמדים לכהונה כדירקטורים ולפעול לבחירתם לבין הרצון למנוע שליטה בפועל בבנק ללא קבלת היתר מהנגיד". על פי התיקון לחוק מראני, שיזם בנק ישראל, מותר לבעל מניות המחזיק ב-2.5% או יותר מהמניות להציע מועמד אחד בלבד לדירקטוריון.
אליהו מתנגד לתיקון לחוק ופועל למניעת העברתו. בנק ישראל הבהיר לא אחת כי העברת התיקון היא מבחינתו תנאי הכרחי להפרטת בנק לאומי. המדינה מחזיקה ב-6.46% ממניות לאומי (מתוכם 1.1% יוקצו לעובדים) וכל עוד המדינה מחזיקה ביותר מ-5%, היא נחשבת בעלת השליטה החוקית בבנק.
בעלי מניות בבנק לאומי
איך בנק ישראל יכול לבלום את אליהו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
