אז למי להאמין? ל-OECD, שהכריז השבוע (ד') שכלכלת 17 מדינות מרחב האירו תצמח השנה ב-2% לא רעים, או לשווקים ולעיתונים אחוזי הפאניקה מחדלות פירעון של יוון עם הידבקות של ספרד ואיטליה - שפרשן אחד כינה "תרחיש ליהמן-ברדרס של אירופה"? החצי הריק נראה באמת קצת מפחיד. קשה להאמין שמדינה די זניחה בכלכלה העולמית הפכה לסיוט מטריד.
השווקים החליטו בשבוע-שבועיים האחרונים שיוון לא תעבור בשלום את "גיבנת המימון" שלה, 50 מיליארד אירו בשנים 2012-2015 שעליה לפרוע או לגייס, למרות החילוץ המאסיבי מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע, 110 מיליארד אירו. החילוץ הרי הופך לעוד הר של חובות שצריך להחזיר. כלומר, ב-2013 צפויה חדלות פירעון יוונית קשה, עם "תספורת" רצינית של 35%-70% לבעלי האג"ח.
המשמעות היא (נוסף להפסדים שיספגו בעיקר הבנקים) שכל משקיע היסטרי באג"ח ספרדית, איטלקית, בלגית, אירית ופורטוגלית, ובכל אג"ח נקובה אירו, ירוץ ליציאה מהשוק בבת-אחת. הממשלות הללו ייחנקו ולא יוכלו לגייס הון חדש בשווקים, ולא יהיה מי שייחלץ אותן.
אפילו עיתון קר-מזג כמו "פייננשל טיימס" נכנס השבוע לפאניקה. אחד מפרשניו כתב, שהבנק האירופי המרכזי צריך ללמוד מניסיון המתיישבים האמריקנים: דליקה קטנה שמנקה את השטח יכולה למנוע התפשטות שריפה גדולה. תרגום: שתישרף יוון ויינצל מרחב האירו; להפקיר את יוון לקריסה "ארגנטינאית" ולהרגיע את שאר אירופה שזה "מקרה חריג".
העצה הזו מזכירה עצה של צוללן לחברו כשכרישים מקיפים אותם: תתנדב להיטרף כדי שהחבר שלך אולי יינצל. הכרישים, בעלי האג"ח, רק יתמלאו תיאבון לטרוף גם את ספרד ואיטליה, והעולם ישקע באמת לעוד ליהמן-ברדרס.
עצה טיפה יותר טובה היא לפתות את הכרישים להתרחק על-ידי הארכת מועדי פירעון הלוואות החירום של האיחוד האירופי וקרן המטבע. אבל עד שהמוסדות הללו יתגברו על הדחף המוסרי להעניש את היוונים הלא-אחראים, האקרופוליס ישקע ביחד עם רומא, מדריד, דבלין, ושאר העולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
