המונולוג הפנימי של האחים עופר

העולם כולו נגדנו. האמריקנים עם המעשיות שלהם. מאשימים שאנחנו, אנחנו! סמי ועידן עופר, ואייל גם, גלובלים ידועים שכמונו, מרוויחים מעסקים עם איראן... ואיפה השרים הישראלים, הממשלה, ביטחון, חוץ? איך הם לא קמים להגן עלינו ומקבלים אחריות? בכלל, הישראלים הקטנוניים ורודפי הבצע האלה לא נותנים לחיות, כל הזמן רק רודפים אותנו. רוצים שניתן להם כסף, כסף. רק כסף בראש שלהם.

השבוע כינסו מסיבת עיתונאים ודרשו שאנחנו, אנחנו! האב, הבן ורוח התרומה, הנדיבים הציונים, נקבל אחריות ונשים כסף לשיקום ים המלח. מפעלי ים המלח שלנו? הפסולת התעשייתית שלנו? הרווחנו ממנה? כן, נו, אז מה? מה הם חושבים לעצמם, המיסז'ניקוב, שר התיירות הזה, וההוא מהגנת הסביבה, ארדן, מי הם בכלל? ומשרד האוצר, איזו בושה, לא מצליח להשתיק אותם, להסביר להם שגם אחרי ארבע שנות דיבור יש להמשיך לדבר איתנו, לשדל אותנו שנסכים להשתתף במימון השיקום.

בכלל, האוצר הזה, מה קרה לו? הוא רוצה תמלוגים ראויים, חוצפה. הם דוחים את כל הטיעונים והמספרים שלנו, ששלחנו אליהם עם מיטב אנשינו, עורך דין גדול, רואה חשבון דגול, פקיד בכיר לשעבר שטיפחנו היטב. עכשיו הם ממנים בוררים כדי להוכיח שעשינו להם תרגילים, ואז הם גם דורשים לקיים את החוזה ולהגדיל את התמלוגים.

מה קורה פה? מה, אנחנו, משפחת עופר, הטייקונים הגדולים של המשק האווילי הזה, עושים תרגילים? משחקים עם השלטונות? מושכים בחוטים נסתרים? מתחברים עם מי שכדאי לנו להתחבר? אנחנו, המגובים בבנק בינוני משלנו, ועוד אחד גדול שהמנהלות שלו החברות הכי טובות שלנו? ולא מזמן, שר האוצר הזה שטייניץ, שאין לו מושג איך באמת עושים עסקים בעולם, הלך ושינה לנו את חוק עידוד השקעות הון. רק נגדנו. באיזו זכות הוא עשה את זה?

אנחנו גורפים פה מיליארדים? בדולרים? תגידו תודה שאנחנו כאן. מי היה בונה את הנגב אם לא אנחנו, מי היה בא לחור הזה, לים המלח, להרוויח כל כך הרבה מכיל, אם לא היינו, אנחנו, האב הבן וים המוות, ציונים כאלה, שמוכנים להקריב את עצמנו, באצילותנו כי רבה, רק למען רווחים?

תגידו תודה שלא יצאנו מכאן כשסיפרתם לכל העולם על "השקשוקה" שבלבלנו וקשקשנו כשקנינו את צים. ועכשיו פתאום יש כאלה שאומרים שיש בעיה עם זה שניקח גם את נמל אילת בהפרטה, שאולי לא נוכל להיות גם וגם וגם וגם. גם היצואנית הכי גדולה מנמל אילת, גם בעל הבית, גם בעלת האוניות. ריכוזיות? בעלות צולבת? שטויות במיץ.

איפה הייתה המדינה בלי החשבונות, העמלות והמשכנתאות שאנחנו נותנים לכם במזרחי טפחות? איפה היו בכירי השכר בלי המשכורת שאנחנו מעניקים למנהלינו המתחשבים בנו? אפילו מכוניות ירוקות סידרנו למענכם. או-טו-טו ייסעו כאן בחצי חינם, ואולי לא, מכוניות עם בטריה, תחת הכותרת "בטר פלייס".

שלא לדבר על זיקוק הנפט - מה הייתם עושים בלי בז"ן שלנו? ואז מעז לו היועץ המשפטי לממשלה, מתערב ותוקף בחריפות "הסדר פשרה" נחמד ומה-זה זול שסגרנו מול תביעות ייצוגיות של הירוקים בעניין סיכוני סביבה בבז"ן. תתביישו לכם.

וראש הממשלה, הביבי הזה, חוגג אמריקה ולא מבין כלום. הסברנו לו בדיוק מה צריך לעשות. גם כתבנו ("עושים שלום דרך עסקים" מאת עידן עופר, Ynet דעות, 6.4.11). כי אכפת לנו. אנחנו מסודרים בדירות פאר בעולם, אבל אתם... ארגנו גם מפגש, "ישראל יוזמת", בראשות עידן עופר והביטחוניסט הבכיר שעובד אצלו. פגישה סגורה, באמצע חודש מאי, של המי ומי שאכפת להם. אותם שמות ידועים של בעלי עניין ואלה שעובדים אצלם. הבענו חרדה גדולה ודנו בדרכים שבהן תוכל הקהילה העסקית להתערב בקיפאון המדיני. זה לא עזר, כל השרים האלה המשיכו לחלום על להיות כחלון, הכול על חשבוננו, ואז גם באו האמריקנים עם הסנקציות שלהם.

(תמליל דמיוני של הרהור דמיוני שלא התקיים מעולם)