היא הגיעה באיחור של חצי שעה. אבל הודות לניחוח הלאקז'רי שהיא מפזרת סביבה, בריזה מרעננת ופרוסת לימון טבולה במים קרירים, הכניסה שלה למסעדה המשקיפה אל הים בהרצליה פיתוח הפכה את האיחור לדבר שלא שווה לעשות ממנו עניין. אדם שגומר את החודש מעסקי הפרסונל קונסיירז', הוא אדם שהזזת מחוגי השעון לאחור ויצירת תעתוע מערבל ביחס למיקום שלך במציאות, הן באמת, אבל באמת, עניין שולי.
האיחור, תסביר טלי לפיד בחיוך, נבע מלקוח שהיא הרגע מכרה לו חבילה זוגית לסיבוב השלישי ברולאן גארוס ב-20 אלף שקל, שורה ראשונה מהחימר, מול מנהרת היציאה של הטניסאים, כולל ביקור בלאונג' אחרי המשחק, לפי הזמנה והתאמה אישית של המניירות.
פעם היה הכדורגל משחק, וכמוהו גם הטניס, מרוצי המכוניות וכו'. אחר כך קרו כל מיני דברים שמפאת מגבלת המילים בטקסט נדלג עליהם, והיום נראה הספורט כמו טלי לפיד. או במילים אוניברסאליות: פרסונל קונסיירז'.
***
אפריל עד יוני הם העונה החמה בעסקי הפרסונל קונסיירז' בכל העולם, מה שאומר שהסלולרי של לפיד עובד שעות נוספות. חצאי גמר וגמר בצ'מפיונס ליג, סדרות הפלייאוף ב-NBA, רולאן גארוס, ווימבלדון, פיינל-פור יורוליג (אם מכבי שם). ללפיד יש בחברה שלה, "קונקט לייף-סטייל מנג'מנט", כ-60 לקוחות ישראלים, 12 מתוכם הזמינו 30 כרטיסים לגמר האלופות בוומבלי שייערך בשבת הקרובה, כולם מ"המאיון העליון". מה שאומר שכל הלקוחות שלה נחשפים לטקסט הזה, ולכן לפיד לא תחשוף שמות של איש מהם.
בשבת מתקיים יום העצמאות של הפרסונל קונסיירז', האירוע שפעם, עד לא מזמן, היה מוכר בעולם בשם המיושן "גמר הצ'מפיונס ליג". ואין מתאימות יותר לחגוג בבימות את עצמאות הפרסונל קונסיירז' מברצלונה ומנצ'סטר יונייטד, שתיים שממש-ממש במקרה מופיעות בבימות בפעם החמישית במצטבר בארבע השנים האחרונות.
"הלקוחות שלי הם אנשים נהנתנים מאוד גדולים שמוכנים להוציא הרבה כסף עבור ההנאות שלהם. כולם אנשי העולם הגדול, שראו הכל וניסו הכל. אני יודעת בכל מגרש איזה בלוקים טובים ואיזה טובים פחות, איזה חלק בבלוק מקורה ואיזה לא, באיזה מגרש עדיף לשבת בלואו-טייר ובאיזה באפר-טייר. עשיתי שיעורי בית על כל מגרש" . הטלפון מצלצל, לפיד מסיימת את השיחה הקצרה ב'כן, מחר בבוקר הכרטיסים אצלך. אני אעבור אצלך ואשאיר לך את הכרטיסים'. "זה עוד לקוח שנוסע לגמר בוומבלי", היא מסבירה, "ובגלל שזאת כמות כרטיסים כל כך גדולה, סך כל הלקוחות שלי שנוסעים אני מתכוונת, משתלם לי להטיס בנאדם במיוחד מברצלונה עם כל הכרטיסים לישראל וכאן אני כבר מחלקת אותם בעצמי. בדרך כלל, וזאת האפשרות המועדפת, איש שלי עובר בין בתי המלון ומחלק להם את הכרטיסים. אבל במקרה הזה, בגלל שזאת כמות גדולה וההתארגנות היא דרך שני ספקים שונים, אז כדי שלא יהיו טעויות, יהיה יותר נכון להטיס את הכרטיסים לפה ולתת ללקוחות אותם ביד, ככה הם ייצאו שלווים ורגועים. אני יודעת באיזה בית מלון כל אחד, אני סוגרת להם את החדרים. זאת העבודה. מלון, כרטיסים למשחק, מקומות שמורים ברשימות של מסיבות סגורות".
הרצונות של הלקוחות הם עניין אישי, כל אחד לפי טעמו, ולפיד סוגרת את הקצוות. "הנה, יש לי לקוח שסידרתי שתחכה לו מכונית ותיקח אותו ישר מוומבלי, אחרי הגמר, להופעה של קלפטון ברויאל אלברט הול, עשר שורות מהבמה, במרכז השורה. יש ריספקט, כן? 350 פאונד כרטיס להופעה, למקרה ששאלת".
טלי לפיד / צילום: עצמי
לפיד. כ-60 לקוחות ישראלים ***
איך מצליחה אישה ישראלית, מוצלחת ומוכשרת ככל שתהיה, שלוש שנים בלבד בביזנס, אחרי קריירה עבשה אך משגשגת במקצוע העבש אך המשגשג עריכת דין (תחום התמחות: שוק ההון; רמז: את הלקוחות הראשונים בעולם העסקי החדש שלה, הביאה לפיד מהעולם הישן), להשיג כרטיסים להופעה של קלפטון, עשר שורות מהבמה במרכז השורה? ובכן, העולם היום הוא כבר מזמן איננו עולם של אוהבי כדורגל או הז'אנר, יהיה הז'אנר אשר יהיה ("היה לי לקוח עכשיו שחזר ממרוץ פורמולה 1 במונזה באיטליה, כולל לשבת בחדר האירוח של הנהגים וקבוצת המכוניות, סיפור של 50 אלף שקל ליומיים סוף שבוע כולל מרוץ, שם הוא למד איך מכינים אוטו למרוץ ודיבר אפילו עם הנהג, ומשם נסע להופעה של רוג'ר ווטרס במילאנו, ממש מתחת לרוג'ר"). העולם האמיתי היום הוא עולם תת קרקעי, ממש לא זה שאתם מכירים ממבט ספורט ולא קשור במילימטר לאגדות כמו ג'ורג'י בסט ודלגליש, אלא מהטפילים שנבנו על האגדות האלה, ושבכספם בנו את העולם שמתחת, זה המורכב מאלפי מחילות ותעלות, נשלטות בידי פרסונל קונסיירז'ס וספקי שירותים מכל העולם, מתרוצצים ברשת בינלאומית אינסופית שמנתבת הכל, משתפת פעולה ודואגת שאוהדי סמל הסטטוס (ע"ע: האוהדים החדשים) יישבו במקומות טובים בוומבלי.
ללפיד יש רשת משלה, שבעצמה משתלבת ברשת משלה, רשת בתוך רשת של טווי חוטים ומעניקי שירותים, שמספקים כל מניירה אפשרית ("כל שירות, כל זמן שהוא חוקי"). "יש לי את אנשי הקשר בלונדון, ברצלונה ופריז. שיתופי פעולה עם הקונסיירז' הכי חזקים בערים האלה, וכמו שאני יודעת לסדר ללקוח שלהם מקום בכל מסיבה ומועדון נחשבים בארץ, הם יודעים להכניס את שמות הלקוחות שלי לרשימות המוזמנים שם. אני, למשל, חזקה במסעדות ובמועדונים הכי טרנדים באירופה. יש לי לקוח שנוסע לוומבלי וביקש לבלות במסיבה טובה בלונדון. אני חושבת שאני אקח אותו לז'לוז, מועדון ממברס שבשביל להיכנס אליו צריך להכיר את הקונסיירז' הנכון שרשום שם כממבר, ולהכין אלף פאונד לבקבוק יין.
"השם נבנה מאירוע לאירוע. מפיינל פור לגמר הצ'מפיונס ליג. כל אירוע כזה מוליד לקוחות חדשים. היום קיבלתי טלפון מישראלי בניו יורק שאמר: 'שמעתי שאת אלופת העולם בהשגת כרטיסים', וסידרתי לו כרטיס לגמר בוומבלי, שלושה ימים לפני המשחק. אלה עשירי תבל. לגמר בוומבלי התחלתי לעניין לקוחות כבר לפני חודש וחצי, כשלא היה ברור בוודאות מי יהיו בגמר, וסגרתי חבילות פר-דימאנד, שלכולם יהיה בוקינג במלון. חלקם אומר במקום כן, ויש את אלה, שיתקשרו אלי מלונדון יום לפני המשחק ויגידו, 'אני בלונדון, את יודעת באיזה מלון, תשלחי את האיש שלך עם שני כרטיסים לגמר', והוא יקנה כרטיס במקום. אחד כמוהו, במקום כמו שהוא רוצה במגרש, זה סיפור של 4,000 אלפים יורו לכרטיס. 'אין על הישראלים בלפזר כסף', אומרים הספקים שלי בחוצלארץ. זה, איך נגיד, מאדיר אותם. מה אני אגיד לך, מזל ששאלקה לא הגיעו לגמר, הם לא באמת מעניינים מישהו".
ותגידי, טלי, את חושבת שזאת תהיה טעות להניח שבשבת בוומבלי יהיו ארבעה אוהדים אמיתיים של ברצלונה ועוד ארבעה אמיתיים של היונייטד, וכל היתר, נתמכי פרסונל קונסיירז'ס מכל העולם? היא מהרהרת לרגע, ואז מהנהנת ואומרת, "כן, נראה לי שאתה צודק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.