כאל מורידה את הריביות בכרטיסים החוץ-בנקאיים ב-1.5%

חברת כרטיסי האשראי כאל, בניהולו של ישראל דוד, מורידה ביוזמתה את הריביות בכרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים. זאת, כפי שפורסם ב"גלובס" לפני שבועות ספורים.

ל"גלובס" נודע כי כאל תעדכן את תעריפי הריביות שלה בשבוע הבא, ותוריד אותן ב-1.25%, במקום להעלות את התעריפים ב-0.25% עקב העלאת ריבית בנק ישראל בתחילת השבוע. ההורדה האפקטיבית של הריבית תהיה בשיעור של 1.5%.

ההורדה תחול על תוכנית הקרדיט, על הלוואות אקספרס, ועל פריסות האשראי בכרטיסי בייסיק, בכרטיסים מקומיים ובכרטיסים בינלאומיים.

כאל - שבבעלות דיסקונט (71.8%) והבינלאומי (28.2%) - הייתה עד כה החברה היקרה ביותר בשוק החוץ-בנקאי. דוברת כאל אישרה את הידיעה ואמרה בתגובה "כאל תוריד את הריביות על מוצרי האשראי שהיא מעמידה ללקוחותיה". מקורבים לפיקוח על הבנקים הביעו סיפוק מהמהלך שיזם דוד.

על פי הערכות, לא מן הנמנע שבעקבות כאל ילכו גם ישראכרט ולאומי קארד. כיום גובה כאל ריבית של 11.9%, וישראכרט גובה בממוצע 9.8%. לאחר ההוזלה בכאל, נהפכת לאומי קארד להיות החברה היקרה ביותר.

רמת סיכון גבוהה

בסוף 2010 גבתה לאומי קארד ריבית של 11.6%, אך ברבעון הראשון של 2011 עלתה הריבית הממוצעת בחצי אחוז, והגיעה ל-12.1%, כאשר הריבית במארס עצמו הגיעה כבר ל-13%. בתגובה אמרה מנכ"לית לאומי קארד, תמר יסעור, כי "אנחנו נמצאים בסביבה של עליית ריבית, וזה בא לידי ביטוי גם בממוצע הריבית שנגבית מהלקוחות. הריבית משקפת את הסיכון של ההלוואה כפי שעולה ממודל הדירוג".

עם זאת, עליית ריבית בנק ישראל לא מנעה כאמור מכאל לנקוט מהלך הפוך, ולהוריד ריביות.

הריביות בכרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים גבוהות יחסית לריביות הבנקאיות, כפועל יוצא מרמת הסיכון הגבוהה. לחברות האשראי, בשונה מהבנקים, אין בדרך כלל מידע קודם על הלווה, אין להן ביטחונות למתן ההלוואה ואין ברשותן מקור סילוק לחוב. לכן הריבית נגזרת מדירוג הלקוח באמצעות מערכות Credit Scoring.

כתוצאה מכך, שיעור חדלות הפירעון של לקוחות מסוכנים יותר המשלמים ריביות גבוהות מגיע לכדי 3% ויותר, פי 6 משיעור הדיפולט של לקוח ממוצע. הורדת הריביות תגרום בהכרח להגדלת שיעור הלקוחות שמקבלים תשובה שלילית על בקשה לקבל אשראי מחברת כרטיסי האשראי. בישראכרט עומד שיעור הסירובים על 50% בקירוב, ובכאל על כ-30%.