אי-שם בשנות ה-60 פורסמה בעיתוני ישראל החלוצית הידיעה המעניינת שלפיה שגרירות ישראל בפריז היא השלישית בגודלה בבירה הצרפתית המפנקת, אחרי שגרירויות ארה"ב וברית-המועצות.
הקריקטוריסט המנוח זאב מ"הארץ" עט על המציאה הזו, וצייר את הדיפלומטים הזרים לפי מדרג גובה. הישראלי, השלישי במדרג, היה ננס, אבל הצילינדר שעל ראשו היה גבוה במיוחד. כל מי שראה צחק מכל הלב.
דומה שהיחצ"נים של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חוזרים על הטריק הזה. ישראל אולי ננסית, אבל הצילינדר שלה ענק, בשיעור קומתו של הפרופסור שלנו.
פישר כבר כיהן בקרן המטבע, הוא כלכלן עתיר קבלות במישור התיאורטי-דוקטרינרי. הוא אינו סתם פוליטיקאי כמו לגארד הצרפתייה, שכישוריה המוכחים היחידים הם מעורבות בפתרון משבר החובות האירופי. הוא אינו מועמד עולם שלישי שיזניח את הבעיות הבוערות של אתונה-מדריד-רומא, והוא בוודאי לא מאבד שליטה למראה חדרניות מהעולם השלישי.
אוקיי, אבל השאלה איננה מה הוא לא, אלא למה הוא רלבנטי כמחליף של דומיניק שטראוס-קאהן. האם המשרה הזו אכן צריכה להינתן לכלכלן/תיאורטיקן בעל שם, או לפוליטיקאי עם כישורי חתירה לפשרות, קירוב העולם המתעורר לעולם הנרדם (המפותח) ומנה גדושה של כישורים דיפלומטיים וגמישות מחשבה.
הרי המתכון ה"בדוק" של קרן המטבע, סיוע תמורת הידוק חגורה דרקוני, לא מתאים באמת לכל גזרה. מה שהתאים לדרום-קוריאה ב-1998 או לנדל"ן הישראלי ב-2010-2011, אולי לא מתאים לאירופה כעת.
מינוי כמו סטנלי פישר לא יהיה אסון, חלילה, אבל למה להיות עכבר ששואג?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
