בעלי דירות במרינה הרצליה נגד השכרת הדירות

61 בעלי דירות בפרויקט הלגונה במרינה בהרצליה עתרו לביהמ"ש בבקשה לבטל את המתווה שאישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה, שמחייב השכרה מלונאית של הדירות במשך תשעה חודשים בשנה לפחות. לטענתם, מתווה זה מבטא פרשנות מחמירה, דרקונית, דווקנית ופוגענית של העירייה לפסק הדין של העליון, שקבע שהדירות יועמדו לציבור הרחב לתקופה של יותר מחצי שנה במצטבר בלבד.

מגישי העתירה, המיוצגים בידי עוה"ד ענת בירן ואפרת לרנר, מורכבים מאזרחים ישראלים ומתושבי חוץ, שרכשו דירות נופש בפרויקט הלגונה שבמרינה הרצליה לאחר פסק הדין של העליון מ-2003, שאסר על שימוש בדירות שבמרינה למגורים, וקבע שיש להעמידן לשימוש הציבור הרחב לצורכי נופש לתקופה של חצי שנה ויום מדי שנה בכל דרך.

הלגונה, אחד הפרויקטים במתחם המרינה, מורכב ממספר בניינים שמחוברים ביניהם עם ארבע כניסות נפרדות ובהיתר הבנייה מוגדרות היחידות כדירות נופש. בדצמבר 2008 אישרה הוועדה המקומית הרצליה מתווה ליישום הוראות פסק הדין. לטענת בעלי הדירות, המתווה גורם להפקעה למעשה של זכויותיהם הקנייניות.

בינואר 2010 שלחה העירייה מכתב ל-500 רוכשי הדירות במרינה, בדרישה שיתקשרו עם חברת ניהול מלונאית עד אפריל 2011, כדי להשכיר את היחידות כדירות נופש. לשיטת בעלי הדירות, יש לבטל את המתווה שקבעה הוועדה המקומית, היות שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות פסק הדין.

לדבריהם, המתווה מאמץ את הוראותיו של חוזר מנכ"ל משרד התיירות מאוגוסט 2006, שבוטל זמן קצר לאחר מכן.

לטענתם, בעוד שהעליון קבע שניתן להעמיד הדירות לרשות הציבור בדרכים מגוונות, כולל העמדה עצמית של בעלי הדירות להשכרה לציבור, מכירת הדירות לגורם משכיר אחד או הותרת מאגר דירות בבעלות היזמים לצורך השכרתן, הרי שהוועדה קבעה שהדירות יושכרו אך ורק באמצעות חברת ניהול מלונאית.

תגובת עיריית הרצליה

ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, מסרה בתגובה: "גם אני וגם הוועדה המקומית מאוד שמחים שהנושא הגיע לפתחו של ביהמ"ש. יש להבין שפסה"ד המכונן של השופט אורי גורן ב-1999 במחוזי, ואחריו של העליון, הטילו האחריות על הוועדה המקומית של הרצליה לאכוף את הוראותיהם".

לדברי גרמן, "קיבלנו לידינו את האחריות לאכוף את פסה"ד. בפסה"ד יש אמירה מפורשת ששטח ציבורי צריך לעמוד לרשות הציבור וחוף הים הוא משאב טבעי מצומצם. יש פה אמירה ציבורית, חברתית, ערכית ומוסרית, מעבר לעובדה שמדובר בעניין משפטי. לא יכול להיות שבעלי ממון ירכשו שטחים על חוף הים וינכסו אותם לעצמם".

גרמן גורסת שמדובר בערך ציבורי וחברתי צודק, שהעירייה הייתה חייבת לאכוף. "ישבנו עם משרד התיירות, והחלטנו שכדי ללכת לקראת אלה שרוצים 50% מלונאות, אנחנו חותמים יחד עם מנכ"ל משרד התיירות על מסמך, ששלחנו לכל רוכשי הדירות, במסגרתו הודענו להם שמי שנמצא במתווה א' צריך להשכיר הנכס לציבור לחצי שנה ועוד יום, ומי שנמצא במתווה ב', ישכיר הנכס לתשעה חודשים, בכפוף לכך שבאמת 50% מהנכס הוא מלונאות".

"קוזאק נגזל"

לדברי גרמן, לבעלי הדירות ניתנה שנה כדי להסדיר את הנושא. "חשוב לנו שבמרבית השנה היחידות יעמדו לרשות הציבור, ושיהיה מנגנון שיפקח על כך". גרמן טוענת שבעלי הדירות "חיכו עד הרגע האחרון שבו הם ידעו שהם צריכים לעשות זאת, ועכשיו הם אומרים 'מה פתאום הוועדה המקומית דורשת'".

לסיום, אומרת גרמן, "בעלי הנכסים לא רכשו דירות, אלא יחידות נופש מלונאיות. הם חתמו על כך וידעו את זה. שלא יגלגלו עיניים ויעמידו פני קוזאק נגזל".