הנתון שמציג לאומי למשכנתאות נראה תמים למדי, רק 3% מההלוואות החדשות ניתנות ללווים עם כושר החזר מעל 50% וללקוחות עם הכנסה הנמוכה מ-10,000 שקל. ב-2010 עמד שיעור זה על 2%. אמנם עלייה, אבל לא סיבה להתרגשות. 2% או 3% הרי זה השוליים של תיק האשראי.
בואו נתרגם את השפה הבנקאית המעונבת לעברית פשוטה. 3% מהלקוחות שלקחו הלוואות משכנתה בבנק לאומי ברבעון הראשון והכנסתם נמוכה מ-10,000 שקל משלמים לבנק כל חודש 5,000 שקל כהחזר משכנתא.
בהנחה, סבירה למדי, שאין ללקוחות כאלו עושר פיננסי שמאפשר להם לחיות ממנו למרות הכנסתם החודשית הנמוכה, הרי חצי מכספם הולך עם תחילת החודש, לפני אוכל, חשמל והוצאות מחיה, ישר לבנק.
ובכן, בבנק לאומי יחלקו עלינו, אבל לנו זה נראה כמו פצצה מתקתקת. נאמר שמדובר בזוג שכירים והאחד מפוטר מעבודתו. מה יקרה אז? אתם יודעים מה, ניקח תרחיש משמח יותר. המשפחה מתרחבת והאישה יוצאת לחופשת לידה. ההוצאות של המשפחה גדלות, ההכנסות קטנות. אם האישה רוצה להאריך את חופשת הלידה, פתאום ההכנסה מצטמצמת עוד יותר.
אבל כמו שלאומי מספר לנו, חצי מההכנסה כבר הולכת לבנק להחזר משכנתא. אז מה יהיה?
מדובר בלקוחות פגיעים. כל שינוי קל במזג האוויר הכלכלי יפיל אותם, ועלול לגרום להם לפיגור בהחזרי המשכנתא; מדרון חלקלק, שעשוי להסתיים בעיקול ביתם. "הם עומדים בהחזר", אומר לנו בורשטיין - והוא צודק. כיום הם עומדים בהחזר. מה יקרה מחר?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
