עוד סיגריה אחרונה: עד היום חוק העישון נאכף באופן חלקי

אם נכנסתם לאחרונה לפאב או לבר, יש סיכוי סביר שנתקלתם במבלים האוחזים סיגריה דולקת בידם. לפי דוח משרד הבריאות נכון לשנים 2009-2010, שיעור המעשנים בישראל (מעל גיל 21) עומד על 32%.

לרגל היום הבינלאומי ללא עישון שצוין אתמול (ג'), ועל רקע הצעדים המחמירים שהוכרזו בתחילת השבוע נגד עישון בתחנות אוטובוס וברציפי הרכבת, בודק "גלובס" מה נשאר מהחוק האוסר עישון במקומות ציבוריים - חוק שכדי לאכוף אותו דרושות רשויות אקטיביות, ציבור ערני והרתעה משפטית.

כאמור, השבוע אושרה תוכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו, בהתאם להמלצות הוועדה למניעת נזקי עישון. אם לא יכאב בגוף - יכאב בכיס: הוועדה מציעה לבחון הטלת מיסוי נוסף על סיגריות, מה שיקפיץ את מחיר הסיגריות בכ-10%. רמת המיסוי כיום היא 75% ממחיר החפיסה, ובמשרד הבריאות מעריכים כי ההתייקרות תוביל לירידה של 4% בצריכה. אין מה לבנות על הדיוטי פרי, משום שלפי המלצות הוועדה תיאסר מכירת סיגריות מוזלות גם לנוסעים לחו"ל.

לאזהרות המילוליות שעל האריזות יתווספו אזהרות מוחשיות בדמות תמונות מצמררות, ועל פרסום מוצרי הטבק תחול מגבלה. התוכנית כוללת גם הרחבת המקומות הציבוריים בהם העישון ייאסר בהם תחנות אוטובוס ומשרדי ממשלה.

לצד העידוד והפעולות הבאות להפחית את כמות המעשנים, לפני יותר מ-3 שנים נכנס לתוקפו תיקון לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים בקול תרועה. ואכן בתחילה הייתה הרגשה שאנו עומדים בפתחו של שינוי מבורך כשבמקומות הבילוי הציבוריים הוקצו המעשנים. אלא שעם הזמן, כמו כל חוק שלא נאכף כראוי, החשש של המעשנים מפני הדלקת סיגריה במקומות הבילוי - נמוג.

יתרה מכך, במקומות רבים הבעלים משתפים פעולה עם המעשנים כשהציבו אזעקה (בדמות מנורה מהבהבת למשל) המתריעה בפני המעשנים כי פקח נמצא באזור. נדמה כי המהלך העיקרי שהחוק עשה הוא הוצאת המאפרות אל מחוץ לתחום (במקומן משתמשים בתחתיות של כוסות).

המציאות מלמדת כי אכיפת החוק ברמת הרשויות המקומיות דלילה.

קנס למעשן ולבעל המקום

מה קובע החוק? אסור לעשן במקומות סגורים (ספרייה, קולנוע, תיאטרון) מוסדות ציבוריים בהם בתי-חולים, תחבורה ציבורית, בתי-קפה, מרכזי קניות ומקומות עבודה. החוק מתיר את העישון בחדר נפרד או במקומות שהוקצו לעישון.

מהו העונש למפרים את החוק? קנס של 1,000 שקל לאדם המעשן במקום ציבורי. קנס של 5,000 שקל לבעל העסק העובר על החוק (אי קביעת שילוט מתאים, הפרת חובת הפיקוח). הקנס על הצבת מאפרה הוא 1,000 שקל. בית המשפט רשאי לקבוע עונשים של עשרות אלפי שקלים לבתי עסק.

מי אמון על אכיפת החוק? הרשויות המקומיות, באמצעות פקחים האמורים לקנוס את המפרים את החוק. על הרשויות להגיש למשרד הבריאות דוח שנתי על היקף הפעילות ליישום החוק.

מה חובת המקום הציבורי/בית העסק? לקבוע שלטים המורים על איסור העישון, איסור הצבת מאפרות וחובה לפקח ולעשות הכול כדי למנוע עישון במקום, לרבות דרישה ממעשנים להפסיק לעשן במקום, וקריאה למפקח אם דרישתו לא תיענה.

משיחה עם מעשנים עולה נימה של גיחוך ביחס לאכיפת החוק. "מעולם לא נתבקשתי לכבות את הסיגריה בפאב, להפך - האווירה היא של אחוות מעשנים עם בעלי המקום, ואילו הלא מעשנים הם יוצאי הדופן ה'מפריעים'", אומרת ת' ל"גלובס".

לדבריה, "בהתחלה עוד חששנו להדליק סיגריה בפאב, היום אין שום בעיה לעשות את זה, בעיקר כשבמקרים הנדירים בהם מגיע פקח, מעדכנים את היושבים שמכבים מיד את הסיגריה. קנס? מעולם לא קיבלתי, או נתקלתי בסיטואציה שבה קיבלו אחרים".

האבסורד הוא שהמתלוננים הם אלה שזוכים ליחס המזלזל, כשבתי עסק רבים שוכחים כי המתלוננים הם אלה שעשויים לסכן אותם בתביעה.

גישה חיובית בבית המשפט

במועצה לצרכנות מדגישים כי "ההפרות המרובות של החוק שהפכו 'מכת מדינה' וחוסר האכיפה פוגעים בציבור הלא מעשנים. אין פיצוי לצרכן במקרה של הפרת החוק, המסתפק בהענשת האחראים באמצעות הטלת קנסות. מכאן שבתביעה אזרחית, אזרח המבקש לשמור על בריאותו ועל החוק יכול להשפיע לטובת הכלל".

בית המשפט נגע בהיבטים השונים של החוק. הנה מספר דוגמאות:

בית המשפט העליון קבע בפסק דין נגד מסעדת "פוקצ'טה" שהפרה את החוק (היעדר שילוט ועישון בשטח המסעדה), כי "איטיות באכיפת החוק מצד הרשויות מצדיקה לפתוח פתח למתן סעד כספי לאזרחים". כלומר - תביעת פיצויים בגין הפרת החוק היא דרך ראויה לאכיפה אזרחית. בית המשפט חייב את המסעדה לשלם 1,000 שקל לתובעת, אישה בהריון, אחרי שבית משפט לתביעות קטנות פסק פיצוי בשווי מחיר הארוחה, של כ-100 שקל.

בפסיקה אחרת, חרף האמפתיה שהביע השופט לבית העסק (מסעדת "אגאדיר"), הוא פסק כי המסעדה תשלם פיצויים לסועדים: "אני ער לאי-הנעימות של בעל העסק להיכנס לסיטואציות לעומתיות מול לקוחותיו, אולם זוהי גזירת המחוקק, ויש טעמים רפואיים ואף ציבוריים-כלכליים (בשימת לב לעלות החברתית של מחלות הקשורות בעישון) להקפיד על כך, חרף אי-הנעימות". גובה הפיצויים שקבע בסך 2,000 שקל בא במטרה "ליצור תמריץ מוגבר לבעלי העסקים הרלוונטיים להקפיד על החוק" (ת"ק 07-1303).

2,500 שקל פיצויים נפסקו נגד סניף של "קפהנטו", לאחר שלא הקפידו שם על הפרדה בין אזור המעשנים לאזור ללא עישון (ת"ק 1169-07). גם סניף "ארומה" בכפר-סבא נדרש לשלם פיצויים של 1,000 שקל במסגרת פשרה לסועדים, לאחר שמנהל בית-הקפה לא נענה לבקשתם לדרוש מלקוח להפסיק לעשן במקום (ת"ק 001152/07).

לא רק במקומות בילוי

המעשנים במקום עבודה לא מתירים לסובלים מהעישון את האופציה לעזוב את המקום. על בסיס הנחה זו נקבע לאחרונה בבית דין לענייני עבודה בנצרת כי עיריית קריית-שמונה תשלם 25,000 שקל, במסגרת פשרה, לעובד משום שלא הקפידה על החוק (ס"ע 10-06-27898).

קופת-חולים לאומית פיצתה מבוטחת ב-2,500 שקל משום שלא מנעה עישון בחדר המדרגות באחד מסניפיה.

למרות הגישה הפוזיטיבית, בית המשפט לא פוסק אוטומטית פיצויים, ודורש לקבל הוכחות כי בית העסק הפר את החוק. בלא מעט פסיקות נדחו תביעות כשלא נמצאו מספיק ראיות נגד בית העסק.

"חבל שהרשויות לא אוכפות זאת כמו קנסות חניה"

עו"ד אסף פינק, מנהל פורום תביעות ייצוגיות בפורטל "משפטי", www.mishpati.co.il, סבור כי אי-אכיפת החוק היא שורש הבעיה. "הרשות המקומית צריכה לדאוג לאכיפה אקטיבית באמצעות פקחים שיסתובבו במקומות ציבוריים, יתנו דוחות למעשנים ולבעלי המקומות וישמשו גורם הרתעה אמיתי. בפועל אין פקחים בשטח, וקריאה לפקח דרך המוקד העירוני לא מובילה לתוצאה המיידית הרצויה".

פינק סבור כי אילו הרשויות היו נוהגות עם אכיפת החוק כפי שהן נוהגות עם דוחות החניה - לחוק הייתה אחיזה במציאות. "הציבור התרגל לכך שאת המכונית הוא לא ישאיר ללא סידור חניה, משום שבטווח של חצי שעה הוא יקבל כמעט בוודאות דוח. באותו מישור הסיכוי לקבל קנס על הדלקת סיגריה הוא אפסי".

כדאי לזכור כי גם קנס בגין עישון נכנס הישר לקופת העירייה, כך שבהיבט הכלכלי הפקחים יכולים לגרוף "קופה" מרשימה בסיבוב ברים סטנדרטי.

החלטתם לתבוע, לאיזו ערכאה כדאי לפנות?

* פיצוי: עומדת לפניכם הזכות לגשת לבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי מבית עסק שלא כיבד את החוק. חשוב להציג ראיות להפרת החוק. היתרון של תביעה מסוג זה, כפי שמסביר עו"ד אסף פינק מהפורטל www.mishpati.co.il, הוא שלבית העסק אין אפשרות להגיע למשפט מסוג זה עם עורך דין.

* נזק: אדם בודד יכול להגיש תביעת נזיקין אישית על "עישון פסיבי", אך במקרה כזה נטל הראיה הוא כבד יותר, וייתכן שהתובע יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי מהעישון. תביעה אישית מתאימה במקרים של עישון בעבודה - התובע יכול להוכיח כי נגרם לו נזק מעישון פאסיבי לאחר שעישנו לידו לאורך זמן.

* ייצוגית: חוק תביעות ייצוגיות נותן מענה מצוין לבעיית העישון, אולם לרוב, אדם מן השורה לא יטרח בהגשת תביעה כזו בעיקר אם מדובר על מקרה נקודתי. חשוב לזכור כי אדם בודד יכול להגיש תביעה בשם קבוצת אנשים ואם יזכה, יקבל גמול מיוחד (פיצוי מוגדל). הקושי בתביעה ייצוגית הוא איתור אנשים נוספים בעלי אינטרס זהה.

אם התביעה מתקבלת, הפיצוי שמוטל על בית העסק יכול להיות באמצעות הנחה גורפת ללקוחות או כתרומה, כפי שנפסק בתביעה ייצוגית נגד מועדון "בלה שלומקינס" בתל-אביב. בכתב התביעה ציינו התובעים כי לבקשתם מהנהלת המקום להפסיק את העישון נענו כי הם יכולים לחפש מקום בילוי אחר. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק 90 אלף שקל פיצויים כתרומה לאגודה למלחמה בסרטן, 15,000 שקל גמול לתובעים ו-45 אלף שקל לעורכי הדין (ת"צ 08-09-4398).

8 טיפים למי שעישון במסעדה או בקופת-החולים מפריע לו

1. יש שלט? ודאו כי במקום מופיע שילוט האוסר את העישון.

2. פנייה לאחראי: יש לדרוש מהאחראי (סדרן, בעל העסק, מנהל משמרת) לפעול להפסקת העישון.

3. עקשנות: אל תסתפקו בתשובה של "לך למקום אחר".

4. מעקב: יש לוודא כי בעל העסק עשה כל שביכולתו כדי למנוע עישון (שילוט, דרישה, הזמנת פקחים).

5. תיעוד: רצוי לצלם את העישון במקום ולרשום פרטים של עדים נוכחים. התיעוד חשוב כראיה לתביעה.

6. הזמנת פקח: אם העישון נמשך, אפשר ליזום הזמנת פקח.

7. תביעה: ניתן להגיש תביעה משפטית מבוססת ראיות.

8. סיוע משפטי: ניתן לפנות למועצה לצרכנות לקבלת סיוע לפני תביעות משפטיות.

* הטיפים באדיבות המועצה לצרכנות.