כך כמעט הפך קדאפי לבעל מניות בגולדמן זאקס

גולדמן זאקס השקיע בשנת 2008 יותר מ-1.3 מיליארד דולר מקרן ההשקעות הריבונית של לוב בהימורי מט"ח ואפיקים אחרים, וההשקעה הזו איבדה יותר מ-98% מערכה, דיווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל" כשהוא מצטט מסמכים פנימיים של הבנק.

על פי המסמכים, קדאפי רתח על ההפסד שנרשם. עימות שהתפתח בטריפולי בין מנהל בכיר בקרן של לוב לבין שני בנקאים של גולדמן, הותיר את השניים כה מפוחדים עד שהם הרימו טלפון בהול למנהליהם, ואלה ארגנו בעבורם אבטחה עד שעזבו את לוב למחרת היום.

העיתון חשף גם שכאשר הקרן שבשליטת מועמר קדאפי רשמה את הפסדיה האדירים, גולדמן הציע ללוב לפצותה על כך ולהפוך לאחת מבעלות המניות הגדולות שלו. העיתון הסתמך על מקורות יודעי דבר.

בין ההצעות השונות שהועלו על ידי גולדמן זאקס להחזיר ללוב את ההפסדים הייתה הצעה לפיה לוב תקבל מניות בכורה בשווי 5 מיליארד דולר בגולדמן, בתמורה להשקעה של 3.8 מיליארד דולר בבנק, כתב העיתון.

המסמכים מראים גם שמנכ"ל גולדמן, לויד בלנקפיין, סמנכ"ל הכספים דיוויד ויניאר והבכיר מייקל שרווד היו מעורבים בדיונים בנושא זה. הדיונים בין הצדדים נמשכו על פני חודשים, ובסופו של דבר הסתיימו בלא כלום.

לפי ה"ג'ורנל", הקרן הלובית השקיעה 1.3 מיליארד דולר באופציות על סל של מטבעות ובשש מניות - סיטיגרופ, בנק יוניקרדיט האיטלקי, סנקו סנטנדר הספרדי, ענקית הביטוח הגרמנית אליאנץ, חברת החשמל הצרפתית EDF וחברת האנרגיה האיטלקית Eni.

מניות הבנקים בארה"ב ובאירופה איבדו באותה שנה עשרות אחוזים בעיצומו של המשבר הפיננסי, ובייחוד אחרי קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008. מניית סיטיגרופ, לדוגמה, צנחה משיא של 55 דולר ב-2007 לשפל של 90 סנט במארס 2009.

הקשר בין הבנק האמריקני לקרן הלובית התאפשר לאחר שב-2004, אחרי שקדאפי הבטיח להפסיק להתעסק עם נשק גרעיני ושילם את הפיצויים למשפחות נפגעי פיצוץ מטוס פאן-אם מעל לוקרבי, הסיר הממשל האמריקני רשימת סנקציות שאסרו על חברות אמריקניות לעשות עסקים עם לוב או להשקיע בה. זה פתח את הדלת לעשרות בנקים, קרנות גידור וגופי השקעה אמריקניים ואירופיים אל המדינה הצפון-אפריקנית.