"יש לחברות ההיי-טק רתיעה מחוב, אבל כך עושים כולם"

דוד כהן, שותף ומנהל הכספים בקרן ההון סיכון ג'מיני, עוזב את תפקידו אחרי 13 שנה, ובימים הקרובים יחל למלא את תפקידו החדש: מנכ"ל סיליקון ואלי בנק בישראל.

סיליקון ואלי בנק (SVB) היא יחידה עסקית בתוך SVB פייננשל גרופ שהוקמה לפני 30 שנה במטרה לספק פתרונות בנקאיים ופיננסיים לחברות היי-טק במגוון תחומים. כיום הבנק מגדיר עצמו כמספק שירותים פיננסיים לחברות טכנולוגיה, מדעי החיים, קרנות הון סיכון, ולשוק היין. מה למוליכים למחצה ולבקבוק מרלו? מתברר, שהרבה מהיזמים הראשונים בסיליקון ואלי של סוף שנות ה-80 עשו מיליוני דולרים, פרשו וקנו לעצמם כרם ויקב. כך שאל תחום השירותים הבנקאיים נכנס SVB מתוך ההיי-טק.

בראיון בלעדי ל"גלובס" עם הכניסה לתפקיד החדש, אומר כהן של-SVB יש פלטפורמה ששוכללה במשך שנים, עד שנמצאו הכלים הפיננסיים שישרתו את חברות הסטארט-אפ: "SVB אינו עוד בנק שמציע שירותים גם לחברות טכנולוגיה כמו שאר הבנקים, אלא הוא מכוון בעיקר אליהן, מכיר היטב את הצרכים של החברות הללו, ויש לו שלל פתרונות להציע".

הקבוצה הפיננסית נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר והיא כוללת גם בנק מסחרי ייעודי לחברות טכנולוגיה ושירותים לקרנות הון סיכון ברחבי העולם - דבר שסייע לקבוצה לצלוח את משבר האשראי ב-2008.

טרם פתיחת המשרדים בהרצליה, בנק SVB פעל בישראל בשלט רחוק כבר משנות ה-90. אז סיפק שירותים לחברות, וזרוע ההשקעות שלו השקיעה בחמש קרנות הון סיכון - בהן ג'מיני ופיטנגו - ובשש חברות מקומיות, בהן אנ-טריג, Peer39, Kaltura, וחברת אורי.

"המודלים חדשים הם אמנות"

"בבנק החליטו עם הזמן שבישראל יש פעילות מספקת כדי להקים ולנהל סניף מקומי שגם יהיה כלכלי", אומר כהן, "לפני כמה חודשים הציעו לי את התפקיד ושמחתי לקבל אותו. יש כאן מקום לפעילות מוצלחת, כי יש לחברות היי-טק בישראל פוטנציאל וצורך, ואילו לסיליקון ואלי בנק יש פלטפורמה לספק את הצרכים האלה".

במה אתם שונים משאר הבנקים בישראל?

כהן: "הפעילות הבנקאית בהיי-טק הישראלי מצומצמת יחסית, אך אין סיבה שהחברות המקומיות לא יקבלו שירותים מתקדמים שיסייעו להן בצמיחה. בארה"ב, למשל, חברות שהגיעו לבשלות ושהן רווחיות, אינן מפחדות מחוב. הוא חלק אינטגרלי מהתכנון הפיננסי. בישראל יש רתיעה מחוב, ואפילו החברות שהגיעו לנאסד"ק עשו זאת בלי ליטול חוב בדרך, ולעתים אף מבלי לבצע רכישות. אין סיבה להימנע מכלי חוב, כך עושים כולם".

איזה כלים פיננסיים אתם מציעים?

"חבילה שלמה של שירותים יצירתיים המותאמים לצורכי החברה וליכולת ההחזר שלה. לא ניקח סיכונים של קרנות הון סיכון, אבל לבנק יש כלים שיכולים לעזור לחברות להגיע ליעדים שהן סימנו. אנחנו יכולים לסייע עם רשת הלקוחות הגדולה של הבנק, עם קשרים נרחבים במרכזים עסקיים בארה"ב, באירופה, בהודו ובסין, ולחבר בין חברות בישראל לאותה רשת רחבה. זה קורה תוך כדי העבודה".

לדברי כהן, חברות האינטרנט והתוכנה החדשות מייצרות אתגר גם לבנקאים שנותנים להם שירותים: "המודלים העסקיים מתפתחים ויצירת כלים פיננסיים מתאימים הפכה לאמנות. ל-SVB יש יכולת מוכחת להתמודדות עם אתגרים חדשים".

SVB מספקת שירותים גם לחברות האינטרנט החמות טוויטר, גרופון ולינקדאין. לדברי כהן, גם בישראל אפשר לראות יותר חברות שלהן יש מודל הכנסות חדש.

"המודל של חברות רבות הוא פחות עסקאות גדולות של מאות אלפי דולרים ויותר עסקאות מכירה בסכומים נמוכים. הפעילות הפיננסית צריכה להיות מותאמת לזרם הכנסות שכזה".

מה השאיפות שלך בבנק?

"המטרה שלי להגיע לכך שיהיה לבנק תיק רחב היקף של לקוחות בישראל שמייצג את תמהיל הלקוחות שיש בארה"ב".

אל כהן מצטרף לניהול הסניף המקומי גם גדי משה, בכיר לשעבר בחטיבת ההיי-טק בבנק הפועלים, ומי שהיה בהמשך בכיר בקרן ההלוואות פלנוס ושותף בקרן ההלוואות ETV.

למה עזבת את ג'מיני?

כהן: "עבדתי שם מ-1998. הגעתי אל שנים נהדרות, שהפכו למשבר של 2001, משם אל ההתאוששות ב-2004, האופוריה של 2008 ועד פריצת המשבר הנוכחי. עברתי את כל הסבב, הרגשתי שמיציתי והשגתי את כל מה שהייתי יכול להשיג כשותף בקרן. לא נשארו לי הרבה אתגרים ולכן החלטתי לשנות כיוון.

"נפרדנו בידידות ובתהליך ארוך. אנחנו נשארים חברים, אני בסך הכול יורד קומה אחת למטה בבניין. אני משאיר בג'מיני משפחה חברים טובים וגם אינטרסים כלכליים".

אחרי יותר מעשור כמנהל כספים, שהיה חשוף לספרים של חברות סטארט-אפ רבות, איך אתה רואה ההיי-טק הישראלי?

"יש בישראל חדשנות יוצאת מהכלל, ואני לא יכול לדמיין מצב שבו היא תפסיק להתקיים. יש שכבה של כישרונות ניהוליים בכל התחומים ובכל הרמות. היום החברות גלובליות מיומן הראשון, וגם העובדה שהן מזהות את הפוטנציאל בסין ובהודו מלמדת על כך שהן מתאימות עצמן במהירות לתנאי השוק המשתנים".