ברגמן:" אני שואל למה חברות סטארט אפ לא מתמזגות?"

אחת השאלות המטרידות את קברניטי ההיי-טק הישראלי היא השאלה מדוע החברות הישראליות לא הופכות לחברות גדולות ומשמעותיות. מי האשמים? היזמים שרוצים להגיע מהר לאקזיט? המשקיעים המקומיים שלא יודעים לכוון את היזמים שלהם להקמת חברות גדולות? במושב תחת הכותרת Startup Nation ניסו כמה מבכירי התעשייה המקומית להבין את תקרת הזכוכית.

במושב שהנחה אהרון מנקובסקי שותף בקרן פיטנגו ויו"ר איגוד תעשיית ההיי טק, רענן רני כהן, מנכ"ל אורבוטק, נחום (חומי) שמיר, נשיא ומנכ"ל גיוון אימג'ינג, וזאבי ברגמן מנכ"ל נייס, לשעבר מנכ"ל קומברס וממייסדי גליל סופטוור.

כהן, שלא מרבה להופיע או להתראיין חושב שאחד מהמגבלות של הישראלים היא חוסר היכולת לתת שירות באופן טבעי: "לישראלים אין יתרון בשיווק ותמיכת לקוחות. לא נולדים עם זה. טסים עם אל על ורואים שזה לא בדם שלנו לתת שירות. צריך לדעת במה אנחנו טובים, ובמה לא. אנחנו טובים בטכנולוגיה. זה בעיני הבסיס אבל זה לא מספיק".

כהן מציע ליזמים להבין את זה ולהתקדם משם: "תוציאו פרויקטים החוצה לאנשים או חברות שיודעים לעשות את זה. כמנהל חברה אתה צריך לדעת לאן אתה רוצה ללכת. אל תדפוק ראש בקיר ותלחם בענקים. אנחנו באורבוטק מצאנו שווקי נישה שאפשרו לנו לגדול ולמצוא את המקום שלנו ולגדול בו. אנחנו לא הולכים ראש בראש עם ענקי התעשייה, כי לא נוכל לנצח אותם".

מנקובסקי מציין שגם שלושת המנכלים על הבמה, מנהלים חברות שפועלות בשווקי נישה ומובילות אותם: "כולכם התחלתם בשוק קטן, וגדלתם עם השוק. זה רק מה שהישראליות יכולות לעשות?"

ברגמן: "אני חושב שזאת לא תופעה ישראלית. כל החברות המצליחות מתחילות ככה. אין זו תופעה אלא מציאות של חברות בכל העולם. קומברס התחילה כמספר עשר בשוק שלה אבל הפכה למובילה בשוק שלה".

- מדוע החברות בישראל לא רוכשות חברות כמו שעושות החברות האמריקניות?

שמיר: "בתחום הרפואי אין ברירה אלא לרכוש חברות. זה לוקח שנים לבנות צנרת מוצרים עתידית שתיצור הכנסות ולכן אין ברירה אלא לרכוש חברות".

כהן מציין כי קשה לחברות ישראליות לעשות רכישות בגלל המרחק הגיאוגרפי. כשחברות סטרט אפ קונות או נקנות הז קורה ליד הבית. לחברות שיראליות קטנות קשה עם המיזוגים האלה, שהם נגד הסטטיסטיקה.

ברגמן, לשעבר מנכ"ל קומברס אומר שקומברס עשתה רכישות בישראל ובחו"ל: "כשמסתכלים על תעשיות שונות אני שואל למה חברות סטרט אפ לא מתמזגות כדי ליצור חברות שיהיו גדולות ובעלות מסה גדולה יותר אני חושב שזה בגלל האגו של המשקיעים והיזמים".

- מדוע החברות הסטרט אפ הישראליות לא מצליחות לעבור את רף המכירות של מאה מיליון דולר, למה הציבוריות הישראליות מתקשות לעבור את רף מיליארד דולר? מי אשם, המשקיעים היזמים?

כהן: "צריך סבלנות. מי שמחפש אקזיט מהיר ולא באמת בונה חברה אלא סיפור שיקנו מהר. למשקיעים בחברות אין סבלנות לראות את זה קורה. המשקיעים בחברות הקטנות או היזמים עצמם רוצים להגיע אל האקזיט ושוכחים שצריך זמן".

ברגמן: מסכים עם כהן: "לנייס לקח עשר שנים להגיע להכנסות של מאה מיליון דולר. צ'ק פוינט הייתה אולי יותר מהירה אבל לרוב החברות זה לוקח עשר שנים לפחות. צריך סבלנות מצד היזמים והמשקיעים. אבל יזמים שמוכרים חברות ב=20 מיליון דולר מקבלים תמונה בעיתון ועוברים לעבוד כאנשי הון סיכון. לאף אחד אין מספיק סבלנות".

שמיר: "בגלל שאנחנו מטבענו פרנואידים, המשקיעים בחברות מתחילים לא פעם להיבהל ודוחפים לאקזיט דווקא בשלבים מוקדמים או שהמשקיעים בישראל לא מנוסים ונכנסים לסיטואציה שמעבר ליכולת שלהם ודוחפים את החברות לאקזיטים במקום לתת להם לצמוח".

- מנקובסקי חושב על העתיד, איך לחדש את החלום של אומת הסטארט אפ.

שמיר חושב שזה תלוי בעיקר ביזמים: "תשכנע את המשקיעים שלך כיזם שאתה הולך לעשות חברה שתהיה גדולה ומשמעותית. זה אפשרי".

ברגמן: אני לחושב שיש אווירה ציבורית שמתודלקת על ידי התקשורת, וההון סיכון. אני חושב שזה מלמד על התפישה בציבור שהפוקוס הוא על האקזיט ולא על הדרך אליו. חושב שיהיה קשה לשנות את התפישה התרבותית הזאת".