יונית לוי ומשטרת המחשבות

היד רועדת בכל פעם שהיא מקלידה את שמה של יונית לוי. נדמה כי אין יכולת אמיתית לנהל דיון ענייני ואמיתי בכל מה שקשור למגישת החדשות הזו. אולי זה הרייטינג הגבוה, אולי אלה הטענות לשמאלניות - שלא ממש הוכחה - אבל לוי מושכת כל-כך הרבה אש, עד שגם שאלה שצריכה להישאל, על מקומה של פרשנות בעת תרגום נאום מאנגלית, לא יכולה להתנהל בענייניות.

קיתונות הארס שנשפכים בטוקבקים ובתגובות השונות, ו"הדיונים הציבוריים" שמטרתם העיקרית לגרור כותרות ותשומת-לב של לשכת ראש הממשלה, חורגים לחלוטין מפרופורציה והופכים אלימים כל-כך, עד שממש ניתן להבחין בכתובת מצטיירת על הקיר.

אבל זו לא רק יונית. באופן סימולטני, מבלי שהרגשנו, יש כאן תהליך חוצה כלי תקשורת ומוסדות רגולטוריים שמבקש להפחיד את התקשורת. ברשות השידור מבקשים לעשות משהו עם שדרי קול ישראל שמביעים דעות, ומינוי הדירקטורים של חדשות ערוץ 2 נעשה תחת ההשראה של ועדת האיתור שביקשה "איזון", או במילים אחרות - מצפה מכולם להיות דרוכים במחשבתם.

התקשורת הישראלית, אל תטעו לחשוב, אינה נשלטת על-ידי השמאל. אולי חלק ניכר מאנשי התקשורת אכן מחזיקים בזן נכחד זה של עמדות, אבל מי ששולט בתקשורת הוא הימין במיטבו. מי שממנה את חברי מועצת הרשות השנייה ומי שממנה את אנשי מליאת רשות השידור ומי שימנה את מפקד גלי צה"ל, תחנה שהתגלתה באחרונה כמבחשה לא קטנה.

משרד ראש הממשלה, לא פחות, מוריד את עמדותיו מלמעלה, וצבא הטוקבקים הקיצוני עושים את אותה הפעולה מלמטה. בעיני רוחם הם יוצאים עם קלשונים ולפידים ללכוד איזו מפלצת מפא"יניקית מיתולוגית שמבקשת לבלוע את מחשבות העם, מבקשים לסגור חשבונות ישנים שנפדו כבר מזמן.

ועכשיו, כפרי בשל שנפל לידי הרשות השנייה, העזה יונית לוי להעיר הערה על ערבים בשידור. אם חושבים על זה, חלק ניכר מהציבור הישראלי, שמרביתו לא דובר אנגלית ברמתם של אובמה או נתניהו לא יודע עד היום מה נאמר באמת בשורת הנאומים שנשאו השניים לפני מספר שבועות. לא בגלל הפרשנות, אלא בגלל שמגישי הטלוויזיה אינם מתורגמנים סימולטניים, וגם כשהם לא מפרשים הם מפספסים משפטים ולפעמים רעיונות שלמים.

לציבור הישראלי יש זכות להיות שותף מלא לרגע היסטורי, בקנה-מידה כזה או אחר, באופן שבו מי שיוצר את אותו רגע רוצה להעבירו. כשהמגיש מתרגם רע, כמו שעשה יאיר לפיד למשל כשהופקד על אחד מנאומיו של הנשיא אובמה, העיקרון הזה נמנע מאיתנו. אבל האמת צריכה להיאמר - כך גם שהמתרגם מפרש, כי אז הוא לא ממש נותן ערך מוסף, אלא בעיקר גורע מהערך האמיתי של הדברים.

הטעות של לוי, אשר בחברת החדשות עומדים על כך שאינה טעות, מתגמדת לעומת האמוציות שהיא מעוררת. ה'עליהום' עליה, שזכור מפרשה מופרכת אחרת מימי עופרת יצוקה, מוכיח כי הסוגיה האמיתית היא לא עצם העובדה שהיא פרשה את הדברים של נתניהו, אלא בגלל שהיא פירשה אותם לא נכון בעיני קציני משטרת המחשבות, שעוברים בימים אלה מבית לבית.