"מצוקת הדיור המחריפה מחייבת אותנו לחשוב באופן יצירתי וחדשני על פתרונות דיור לזוגות צעירים", במלים אלו פנה בימים האחרונים ראש עיריית ראש העין, לשר הפנים, שר האוצר ושר השיכון. הפתרון החדשני הוא "חקיקה נוספת בכנסת" שלפיה חברות הכלכליות של הרשויות המקומיות יקבלו בפטור ממכרז 10% ממתחמי דיור גדולים בערים, תמורת התחייבות לבנות דירות לזוגות צעירים בני המקום.
מדוע נזקקים ראשי הערים לפתרון "חדשני ויצירתי"? מה רע ב"מחיר למשתכן" הישן והטוב - בו הקבלן הזוכה הוא זה שהציע את המחיר הנמוך ביותר לדירה?
אבל אכן יש בעיה: במכרז "מחיר למשתכן" שנסגר לא מזמן ל-642 דירות בראש העין, לא התמודד אף קבלן, וזאת בניגוד למכרזי מינהל אחרים. המכרזים הללו נכשלים בשל העובדה שמחירי הקרקע הנקובים בהם נובעים משומות מנופחות (100% מהערכת שמאי, ולא 50% כמו במכרז רגיל), ומכיוון שאין בהם מרכיב משמעותי מספיק של דירות רגילות במחירי שוק.
וכן, בואו נקרא לילד בשמו: בעיקר בשל העובדה שהקריטריונים לזכאות, שנקבעים בנוהל פנימי של משרד השיכון, מעדיפים במופגן משפחות גדולות מאד. נוהל קביעת הזכאים גורם לכך שראשי הערים תופסים את הפרויקטים של מחיר למשתכן כמסלול לכניסת אוכלוסייה חרדית ו/או חלשה מאד מבחינה כלכלית, העלולה להיות מעמסה כבדה על הרשות המקומית.
שבעלי הווילות יחכו
קביעת גודל הדירות וסטנדרט בניה בסיסי שמוכתב, הם רק חלק מהאמצעים להורדת מחיר הדירה הסופי. אין צורך בחקיקה, אין צורך בחדשנות. זהו נוהל פנימי, והבעיה הגדולה היא פוליטית. ראשי הערים לא ששים לדבר עליה בפומבי. ההעדפה המובהקת למשפחות גדולות מכשילה את הפרויקטים.
אם ישונה נוהל ההקצאה של משרד השיכון לכך שכל מי שמחזיק בתעודת זכאות של המשרד (קרי: חסרי דירה), יוכל לגשת להגרלת דירה בפרויקטים של מחיר למשתכן, ללא קשר למספר הילדים ולניקוד הנוסף שנקבע לצורך קבלת סיוע ממשלתי במשכנתא, יושג בהם תמהיל אוכלוסייה חברתי-כלכלי בריא בהרבה. לטובת עקרון התמהיל החברתי המגוון, כל הפרויקטים צריכים להיות ב"מסלול דירות קטנות", שבו רק חלק מהפרויקט מיועד לזכאים ואת יתר הדירות יכולים לקנות "חזקים" כגון משפרי דיור ומשקיעים (רחמנא ליצלן), המוסיפים מלאי להשכרה.
שיריון מכסה מובטחת לבני מקום, יכולה להתבצע בתיקון החלטת מועצה ואין כל צורך בחקיקה לשם כך. התיקון יעבור בקלות: החלטת המועצה 1103, התקפה משנת 2007, המתירה העדפה של בני מקום רק בבנייה צמודת-קרקע, נגועה בחוסר סבירות קיצוני. שיריון לבני מקום צריך להיות בבניה רוויה, הרבה לפני שהוא מובטח לבעלי הווילות.
הכותבת היא יועצת למדיניות דיור
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
