מחאת הרופאים צוברת תאוצה: ב-3 החודשים האחרונים התפרסמו ברחבי הרשת יותר דיונים סביב השביתות והעיצומים שעליהם הכריזו הרופאים מאשר על מאבקים חברתיים אחרים - כך עולה מבדיקה שערכה עבור "גלובס" חברת Buzzilla, שבחנה את ה"תהודה" ברשת האינטרנט סביב אירועים ומחאות חברתיות בחודשים מארס-מאי.
מהבדיקה עולה כי מאז חודש מארס פורסמו בפורומים, בבלוגים, בטוקבקים וכן בטוויטר ובפייסבוק 1,470 דיונים שעסקו בשביתת הרופאים - בהשוואה ל-1,450 דיונים סביב מחאה או הפגנה לקידום עסקה לשחרור גלעד שליט.
שני נושאים אחרים על סדר היום החברתי זכו לכמות נמוכה באופן משמעותי של תגובות ברשת: הלחץ הציבורי להחרמת טקסי יום זיכרון בתשלום, שהכה גלים בשבוע שלפני יום הזיכרון ובמידה רבה גם הצליח, זכה ל-626 אזכורים ברשת.
ואולם, מבדיקת התהודה של המאבק ברשת האינטרנט, עולה כי לאחר יום העצמאות הפרשה נשכחה כליל, כך שהתהודה המצטברת שלה על פני כל 3 החודשים האחרונים היא מצומצמת למדי.
נושא נוסף שעורר מחאה בקרב הציבור היה סביב העונש הקל שקיבל מארק פטריק, הנהג שדרס את שחר גרינשפן בת ה-14 בראשית חודש מארס. הפרשה שהסעירה במשך שבועות את הציבור הישראלי וכיכבה בעמודים הראשיים של עיתוני הבוקר זכתה ל-536 דיונים ברשת.
בדומה לפרשת טקסי יום הזיכרון בתשלום, העונש הקל - אלף שקל קנס, שלילת רישיון ו-600 שעות שירות לציבור - עורר התנגדות וזעם רב בקרב הציבור, שניכרו ברשת בשבועיים שלאחר מתן גזר הדין ופרסום הכתבות בנושא. יצוין כי גם פרשה זו נשכחה כמעט כליל בחודשים שלאחר מכן.
נפח שיחה, לא סנטימנט
למרות כל האמור יש לסייג את הדברים: העובדה שיותר אנשים מדברים על שביתת הרופאים לא בהכרח משקפת תפיסה בציבור כאילו מטרתם צודקת או נעלה יותר משחרור גלעד שליט.
הבדיקה התבססה רק על מדידת נפח השיחה על כל נושא, ולא ניתחה את הסנטימנט שמבטאים הגולשים כלפי המטרה. במילים אחרות, גם טוקבקים, סטטוסים בפייסבוק וציוצי טוויטר שתוקפים את שביתת הרופאים וטוענים כי היא אינה מוסרית ופוגעת בבטן הרכה של החברה - החולים - נספרים כחלק מהדיון על השביתה. מה שכן אפשר לפרש מהנתונים, זה שהשביתה מעסיקה מאוד את הישראלים.
הניתוח מעלה כי מדובר בתופעה שמתמשכת כבר מאז ראשית חודש אפריל, כשאיומי הרופאים החלו להתממש. זאת בניגוד לאירועים נקודתיים - טעונים ומקוממים ככל שיהיו - כמו במקרה של טקסי יום הזיכרון והמשפט של הנהג הדורס.
נושא נוסף, שגם עולה מדי פעם לכותרות, הוא מחאת רוכבי האופניים. מדובר בתופעה שונה מכל יתר התופעות שהוזכרו כאן. כאן, מדובר על מגמה שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, ככל שרכיבה ספורטיבית הופכת לפופולרית יותר, ואופניים הופכות לכלי תחבורה מקובל ולגיטימי.
מטבע הדברים, הקפיצה במספר הרוכבים הגדילה גם את כמות התאונות שבהן מעורבים רוכבי אופניים, ומיקדה את התקשורת בהיעדר תשתית רכיבה ראויה ברחבי הארץ.
האירוע שהקפיץ למודעות את הנושא היתה דריסתו של שניאור חשין, בנו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין, בחודש יוני אשתקד. בחודשים מארס-מאי נרשמו 150 דיונים על מחאת רוכבי האופניים. מרביתם באים כתגובה לכתבה חדשותית על תאונה שבא נדרס רוכב. אבל הדיון לא נשאר ברמה של טוקבק במסגרת אתר החדשות, אלא התפרסם בנוסף בפייסבוק וטוויטר, בדרך-כלל עם לינק לכתבה המקורית.
מספר הדיונים ברשת לאורך שלושת החודשים האחרונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.