ב-2009 שינה פיקוד העורף את שמה של מערכת הכריזה להתרעה מפני התקפת רקטות באזור עוטף עזה מ"שחר אדום" ל"צבע אדום" - לבקשת ילדים ששמם שחר. הפיקוד אולי לא ידע זאת, אך השמירה על המילה 'אדום' בכריזה הייתה חשובה לא רק לשם האחידות. הגוף האנושי מגיב לצבע האדום (וסביר להניח שגם לרעיון של צבע אדום, כשהוא מוכרז בקול רם מתוך רמקולים ברחבי היישובים) באופן מיוחד - התגובות הגופניות נהפכות מהירות ועוצמתיות יותר. בדיוק מה שצריך כשרוצים לתת לאנשים את הכוח לרוץ למקומות מחסה.
מחקר שהתפרסם החודש בכתב העת Emotion אינו מתייחס לשדרות וסביבותיה, אך מראה כי התגובה הייחודית למראה צבע אדום מתרחשת בשרירים - ואינה עוברת דרך המודעות. החוקרים מסבירים כי מדובר, כפי הנראה, בפרץ אנרגיה שנמשך זמן קצר בלבד.
"אדום נתפס כסימן של סכנה", אומר פרופ' אדוארד אליוט מאוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב, אחד החוקרים החתומים על המאמר.
בקולנוע, באמנות ובעיתונות כבר מכירים היטב את הקישור בין צבע אדום לדרמה, אך מה מקורו? "בני אדם מסמיקים כשהם כועסים או מתכוננים להתקפה", מסביר אליוט, "ואחרים כנראה מבינים באופן לא-מודע את ההשלכות של האדמה שכזו".
במחקר הנוכחי, ילדים בני 10-16 התבקשו ללחוץ במלוא העוצמה על מלחציים מיד לאחר שקראו את המילה "למחוץ", שהייתה כתובה באדום או בצבע אחר. כשהמילה הייתה כתובה באדום הם החלו ללחוץ מהר יותר, וגם לחצו בעוצמה רבה יותר מאשר קראו את המילה כתובה בצבעים אחרים.
ההאדמה גורמת למיקוד של אנרגיה בביצוע פיזי, על חשבון תחומים אחרים. "חשיפה לצבע אדום יוצרת באותו הרגע, לצד האנרגיה הנוספת, גם דאגה, מיקוד עצמי מוגזם וסיכון מוגבר להסחת דעת מן המשימה", נכתב במאמר.
כך, חשיפה לאדום מצוינת כדי להוציא מאצן אולימפי את פרץ האנרגיה האחרון שהוא צריך כדי לתת את הספרינט החזק ביותר שגופו מסוגל להפיק לפני קו הסיום, אך תפגע בעבודתם של ספורטאים שמוציאים לפועל משימה הדורשת מיומנות עדינה, או במי שמוציאים לפועל משימה הדורשת ריכוז מנטלי.
כך, סטודנטים שנחשפים לאדום בבחינה, בדרך-כלל משיגים ציונים פחות טובים. ספורטאים המתחרים בספורט יחידני הדורש גם ריכוז מנטלי מול יריב הלובש אדום, יפסידו לעתים קרובות יותר.
מעוניינת בגבר חזק ועשיר? חפשי אותו באדום
פרופ' אליוט מוקסם מן הצבע האדום. מחקרים קודמים שלו הראו כי נשים וגברים נמשכים יותר לאדם הלובש אדום, וכי אינם מודעים להשפעה הזו. הממצא הזה תואם מחקרים קודמים, שהראו כי אנשים המצויים במתח נפשי או עוררות נפשית מסיבות שונות נוטים יותר להימשך למי שנמצא לידם, גם אם במקרה, באותה סיטואציה של מתח.
ואולם המתח הוא לא הכול. גברים באדום נשפטו על-ידי נשים ממגוון תרבויות כבעלי סטטוס גבוה יותר ובעלי סיכויים טובים יותר להרוויח כסף. זאת, אם הן לא ידעו דבר אחר על אודות אותם גברים.
גם בטבע הצבע האדום מצוי יותר אצל זכרים דומיננטיים של חיות שונות, ובתרבויות שונות בעולם אדום משמש כסמל סטטוס - החל בגלימות המלכות האירופיות, ועד השטיח האדום של הוליווד.
אותם גברים מושכים ואדומים לא נתפסו על-ידי אותן נשים כנחמדים, טובי לב או רומנטיים, אלא רק כבעלי כוח רב יותר.
מעניין כי גברים סטרייטים שהתבקשו לדרג את האטרקטיביות והסטטוס של אותם גברים, לא הושפעו מן הצבע האדום.
עם זאת, כשגברים סטרייטים התבקשו לדבר על נשים במחקר אחר, הם דירגו נשים שלבשו אדום כמושכות יותר. הואיל ונשים נעשות אדומות יותר בתקופות בחודש שבהן הפוריות שלהן בשיאה, למשיכה זו יש ערך ביולוגי משמעותי בעבור גברים אלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.