בורסת ניו-יורק: "התחלנו לרדוף אחר חברות טכנולוגיה"

"גוגל הרוסית" ו"פייסבוק הסינית" הם הכינויים של שתיים מחברות האינטרנט שעלו לכותרות בשבועות האחרונים לאחר שיצאו להנפקה ראשונית בארה"ב. הראשונה, הידועה גם בשמה האמיתי Yandex, הונפקה לפני מספר ימים בשווי 8 מיליארד דולר ושווה כעת כ-10.8 מיליארד דולר; השנייה, Renren הסינית, הונפקה בתחילת מאי ושוויה ירד מאז מעט, אך היא עדיין שווה כמעט 5 מיליארד דולר - גם אם היא עדיין לא מציגה רווחים.

יחד עם שתי החברות הללו ניתן להזכיר גם את הרשת החברתית העסקית LinkedIn שהונפקה לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר, ופחות משבועיים אחר כך היא כבר שווה כ-7.4 מיליארד דולר.

בועה? לא אם שואלים את רונלד קנט, סגן נשיא בורסת ניו יורק (NYSE) שאחראי על ההנפקות הבינלאומיות. אבל אפילו הוא, שמתפרנס מהנפקות, מודה שהאווירה לא כתמול שלשום. "יהיה הוגן לומר שהיו כמה חברות טכנולוגיה שעלו מהותית זמן קצר אחרי ההנפקה", אומר קנט בראיון ל"גלובס". "במקרים מסוימים, המכפילים שלהן נראים אגרסיביים ביחס לחברות אחרות מהתחום. יש פרשנים שמסבירים זאת בנדירות: למשל, יש מעט מאוד רשתות חברתיות שזמינות לצאת להנפקה. גם השוק הפרטי שמאפשר להשקיע בחברה לפני שהיא יוצאת להנפקה יצר מעין..." - כאן קנט עוצר ומנסה למצוא מילה מתאימה שאינה "בועה" - "מעין התרגשות".

בינתיים, בכל מקרה, כל מספר זוכה. פייסבוק כבר שווה לפי הערכות בין 70 ל-100 מיליארד דולר, זינגה, יצרנית משחקים חברתיים מקוונים, שוקלת לפי דיווחים להפוך לציבורית לפי שווי של 10 מיליארד דולר, וגם טוויטר וגרופון מוזכרות כהנפקות החמות הבאות (על הנפקת גרופון ראו עמודי ההיי-טק ב"חדשות").

ההתרגשות הזו מגיעה גם ל-NYSE, הבורסה שעד לפני כמה שנים לא הייתה הבית הטבעי להנפקות טכנולוגיה. לינקדאין ורנרן שהזכרנו קודם לכן בחרו להנפיק בה (יאנדקס בחרה בנאסד"ק), כשהבורסות השונות משקיעות מאמצים רבים למשוך אליהן את החברות האטרקטיביות.

אפשר לנחש שהיעדים הבאים שלכם הם פייסבוק, גרופון, טוויטר וזינגה?

קנט: "זה כמובן חסוי. אבל אני יכול לומר שהשוק האמריקני מאוד אטרקטיבי היום ויש פייפליין של הנפקות שהוא החזק ביותר מאז המשבר הכלכלי האחרון. אסיה, שהייתה פעילה מאוד בשנה שעברה, קצת נרגעה ובאירופה הפעילות מאוד איטית. השיווק שלנו בארה"ב הוא הנמרץ ביותר מזה זמן, ויש הרבה חברות שאנחנו מקווים שיגיעו אלינו".

באותה נשימה הוא מודה שלא תמיד זה היה המצב: "אתה לא יכול להיות מספר אחת בעולם אם אתה לא הבית הטבעי של חברות הטכנולוגיה הצומחות, מכל העולם", הוא מסביר, "החוקים הישנים של NYSE, שדרשו שווי שוק מינימלי של 500 מיליון דולר, פסלו את רוב חברות הטכנולוגיה המצוינות, ויצרו מונופול דה-פקטו לנאסד"ק. חבל ש-NYSE נתנה לזה לקרות, אבל כשהבינו כאן שאי אפשר להתעלם מסגמנט כה חשוב, נעשה שינוי ב-DNA כדי לתקן את המעוות. התחלנו לרדוף אחרי חברות טכנולוגיה, וארבע שנים אחרי, 55% מהנפקות הטכנולוגיה ברבעון הראשון היו ב-NYSE".

בורסת ה-NSYE היא איחוד של בורסות בארה"ב ובאירופה, שכולל כיום את בורסת ניו יורק, בורסת AMEX האמריקנית ואת בורסת יורונקסט מאירופה. הבורסה עצמה גם נסחרת כחברה ציבורית ב-NYSE (סימול: NYX), לפי שווי של 9.4 מיליארד דולר.

איך אתם משכנעים חברות להנפיק דווקא אצלכם?

"אנחנו מתחרים ברצינות רבה עם הבורסות האחרות, ולרוב מצליחים לגרום ללקוחות להבין את הערך שלנו. אנחנו נותנים לחברות לא רק רישום לבורסה, אלא גם קשרים".

כדוגמה לכך מספר קנט על חברת טכנולוגיה הודית שנסחרת ב-NYSE, שניסתה ללא הצלחה ליצור קשר עסקי עם חברת תעשייה יפנית, שגם היא נסחרת בבורסה. ההודים ביקשו סיוע מהנהלת NYSE, שיצרה את הקשר הראשוני, וכיום יש בין שתי החברות חוזה.

"יש מקרים של קיצוניות"

קנט הגיע לישראל, יחד עם עמיתו דידריק זנדסטרה, מנהל בכיר בחטיבת ההנפקות הבינלאומיות של NYSE, כדי להשתתף בוועידת איגוד תעשיות ההיי-טק (HTIA) בירושלים. הביקור מנוצל כמובן גם לפגישות עם חברות, משקיעים וקרנות מישראל ולחיפוש מועמדות פוטנציאליות להנפקות ראשוניות ב-NYSE. התחומים שמעניינים את הבורסה מגוונים: אינטרנט, קלינטק, ביומד, שבבים, וכמובן גם חברות לא טכנולוגיות.

כמובן שבניגוד לענקיות האינטרנט, החברות הישראליות הן קטנות יחסית. "אי אפשר לפנות רק לחברות הגדולות. יש חברות נהדרות שעוד יגדלו", אומר על כך קנט. "המטרה היא לסייע להן לגדול, ולהביא למשקיעים את החברות המצוינות של מחר".

יש חברות ישראליות שינפיקו בקרוב ב-NYSE?

"יש לנו פייפליין בישראל".

עד כמה משפיע מצבה של ישראל בעולם על הפתיחות של השוק לחברות ישראליות?

"קודם כל, ישראל היא שוק קטן מאוד ולכן רוב החברות הישראליות הן למעשה חברות בינלאומיות, שפעילות לא רק בישראל ושיש להן לקוחות ברחבי העולם. האינסטינקט שלי אומר שכמובן, פוליטיקה תהיה פקטור בנושא, אבל הרבה פחות משמעותי, בגלל טבעה של הכלכלה הישראלית ושל החברות המקומיות".

ואיך משפיעים אירועים גלובליים כמו האסון ביפן ומשבר החוב באירופה על הנפקות ראשוניות?

"באירופה אי הוודאות משפיעה לרעה על חוזקו של השוק. בארה"ב נראה שמתניעים קדימה, אבל יש גם עסקאות שלא מתבצעות. אנחנו נמצאים במצב קלאסי של שלב מוקדם בהתאוששות השוק. במקביל, יש מקרים שמזכירים את הביטוי המפורסם של אלן גרינספן, 'התרוממות רוח לא רציונלית' (Irrational exuberance). בדרך כלל היא תחת שליטה, אבל יש גם התפרצויות שלה. למשל, בשוק האג"ח high yield או בעסקאות פרייבט אקוויטי ממונפות, יש מקרים של קיצוניות ויש מי ששואל איך יכול להיות שלא למדנו כלום מ-2008".

קנט סבור שהתופעה הזו מהווה תוצאה לא מכוונת של QE2, תוכנית ההרחבה המוניטרית. "ההקלה המוניטרית הביאה להגברת הנזילות, בשל הריביות הנמוכות. המשקיעים מחפשים תשואות גבוהות יותר והסיכון עולה", מנתח קנט. "השאלה היא מה יקרה כש-QE2 יסתיים. יש הטוענים שזה כבר מתומחר בשוק, אבל קשה לדעת".

NYSE-Euronext

חברות נסחרות: מעל 8,000

חברות ישראליות בולטות: סלקום, פרוטליקס ופרולור (AMEX) וקרדן (יורונקסט)

שנת הקמה: 1792

מנכ"ל: דנקן נידראוור

הכנסות ב-2010: 4.43 מיליארד דולר

רווח נקי ב-2010: 558 מיליון דולר