מה הסתירה אילנה דיין?

מי שקורא טור זה יודע שכמה פעמים מתחתי כאן ביקורת על אילנה דיין, במיוחד בהקשר של התנהלותה האישית והמקצועית בפרשת סרן ר'. לבסוף חויבה דיין בתביעת הדיבה שהגיש נגדה סרן ר'.

פסק הדין היה מהחמורים ביותר שנכתבו אי-פעם בתחום לשון הרע, ובו נקבע בין השאר כי דיין "נטתה מן האמת" והביאה לצופים "עובדות ומסקנות שאינן אמת". על דיין הוטל לשלם לסרן ר' פיצוי והוצאות בסך 380 אלף שקל. דיין ערערה, והחלטת העליון צפויה להינתן בזמן הקרוב.

האופי, לא הכישורים

מדי פעם אני נשאל על-ידי קוראים, מה יש לך נגד דיין? אם יש מישהו שמחפש נקודת מגע אישית כלשהי בין דיין לביני, חבל על זמנו. חוץ מברכת שלום, ואולי פגישה חטופה פה ושם בנוכחות אנשים אחרים, אין לי שום היכרות איתה.

אבל אני מכיר את דיין מעבודתה וממעשיה, מהופעותיה הציבוריות וכיו"ב. מכל אלה למדתי שהיא עיתונאית מוכשרת, סקרנית, אינטליגנטית. הבעיה שלי אינה עם כישוריה - אלא עם אופייה, עם היותה אדם שתוכו אינו כברו.

אני מתקשה לקבל אנשים שאומרים דבר אחד ונוהגים הפוך. היא אומרת שערוץ 2 רדוד ונחות - ומשדרת בו. מטיפה לעיתונות הוגנת - ולעתים מתעמרת בקורבנות חלשים דוגמת סרן ר'. מדברת בשם זכות הציבור לדעת, מטיפה לשקיפות - אבל מסתירה מהציבור מידע כאשר הוא נוגע אליה.

איפה האינטגריטי והשקיפות?

בשבוע שעבר פורסמה ב"גלובס" (30.5.11) ידיעה על פשרה שהושגה בתביעת דיבה שהוגשה נגד דיין לפני כ-4 שנים. התובע היה ניצב-משנה יורם לוי. בתחקיר ששודר ב"עובדה" נרמז כי לוי קיבל שוחד ממשפחת הפשע פריניאן ("לוי קיבל מעטפות כסף מהאחים פריניאן"). לוי, כמובן, הכחיש בתוקף.

מה נאמר בהסכם הפשרה? כאן קבור הכלב, או בעצם ההסכם. צורף לפשרה הסכם סודיות שלפיו הצדדים יהיו מנועים מלגלות את פרטי הפשרה. אפשר להבין למה דיין רצתה בכך. פרסום פרטי הפשרה בוודאי לא ישפיעו לטובה על ערעורה בעניין סרן ר'. אבל מה עם האינטגריטי והשקיפות?

סעיף סודיות אינו בלתי מקובל בהסכמי פשרה. אבל מה שמקובל אצל אזרחים פרטיים לחלוטין אינו מקובל כאשר מדובר באיש ציבור הטוען כי זכות הציבור לדעת היא קדושה בעיניו.

מה יש בהסכם הסודי?

ברור שפרטי הסכם הפשרה לא נשארו סודיים, עיתונאים חרוצים הגיעו אל פרטיו. דיין התחייבה בהסכם לשדר "כתבה מתקנת" שכללה ראיון עם לוי, ולכך הוסיפה: "אנחנו מבהירים... כי לוי לא נטל כספים לכיסו או כי היה מעורב באופן כלשהו בקבלת שוחד". כלומר, גם במקרה זה, כמו במקרה של סרן ר', שידרה דיין ממצאים שאינם אמת.

מה לעשות, אני לא אוהב אנשים, בעיקר עיתונאים, העושים שימוש בבמה העיתונאית כדי להכפיש אנשים באמצעות אמירת אי-אמת. חבל שלרבים מעמיתיי זה לא כל-כך מפריע.