כניסתו של רוני חזקיהו לתפקיד בכיר בקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה נדחתה עד לבירור סופי של סוגיית הצינון שלו מתפקיד המפקח על הבנקים.
ערב החג, ביום שלישי, דיווחה דלק כי חזקיהו ימונה החל מה-15 ביוני לתפקיד "מנהל בכיר בחברה בתחום האנרגיה וההשקעות הפיננסיות". פחות מיומיים חלפו, והבוקר דיווחה דלק כי "חזקיהו ביקש לדחות את מועד תחילת עבודתו על מנת לברר את תקופת הצינון הנדרשת ממנו". חזקיהו, כאדם האמון על כללי ממשל תאגידי, ביקש לבדוק את הסוגיה עד תומה ולכן ביקש מתשובה לעצור את הליך כניסתו לקבוצה. יצוין כי בין דלק לחזקיהו טרם נחתם הסכם ולא סוכמו תנאי ההעסקה.
מבדיקות שערך חזקיהו במהלך המגעים עם דלק, שנמשכו מספר שבועות, עלה כי מאחר שבתוקף תפקידו כמפקח על הבנקים - תפקיד ממנו פרש בסוף דצמבר אשתקד - הוא לא טיפל כרגולטור בתחום האנרגיה, בקבוצת דלק או בתשובה, אין מניעה כי יתחיל תפקיד בקבוצה עוד בתוך תקופת הצינון בת השנה לה הוא מחויב. עם זאת, במהלך החג שקל חזקיהו את עמדתו בשנית, וכאמור שינה אותה.
"אם יש ספק, אין ספק", אמרו היום על המהלך מקורבים לקבוצת דלק. "הצינון נתון לפרשנויות שונות. שמו הטוב של רוני חשוב לו, ואם יש ספקות ולא למראית עין הוא מעדיף לברר אותן לפני כניסתו לתפקיד ולא תוך כדי". על פי חוק בנק ישראל, קביעת תקופת הצינון של עובד או חריגה מתקופת הצינון לה הוא נדרש נמצאת באחריות נציבות שירות המדינה.
רוב ההחלטות היו לרעת תשובה
כמפקח על הבנקים עסק חזקיהו בקבוצת דלק בעקיפין בעיקר עקב החזקותיה בהפניקס/אקסלנס ועקב היותה לווה גדול במשק. מרבית ההחלטות שקיבל היו לרעת תשובה. כך, למשל, פעל חזקיהו כדי להחמיר את מגבלות לווה בודד/קבוצת לווים. מגבלות אלו נוגעות לקבוצת דלק ולתשובה אישית. במקרה אחר לא אפשר חזקיהו לקבוצת דלק לשמור על החזקות בבנק לאומי מעבר ל-5% בשל החזקות תעודות הסל של אקסלנס במניה, וכפה על הקבוצה לרדת משיעור זה.
במקרה נוסף דווקא אישרר חזקיהו החלטה קודמת של בנק ישראל שלא לחשב את האשראי של חברת הסליקה גמא בה מחזיקה הפניקס כמחצית מהשליטה, בתוך האשראי הכולל של קבוצת דלק. אם היה משנה את עמדת בנק ישראל הייתה הפניקס נאלצת למכור את גמא.
חזקיהו כיהן כמפקח על הבנקים בשנים 2007-2010 ונמצא כעת בשנת צינון אותה הוא אמור לסיים בסוף השנה. כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, חזקיהו אמור לרכז בקבוצת דלק את הטיפול בתחום האנרגיה הכולל את חיפושי הגז, קידוחי הגז ב"תמר" ו"לוויתן", מערך ההולכה, הסגירה הפיננסית של מימון פרויקטי האנרגיה, היצוא העתידי של גז מהמאגרים שנתגלו והעבודה מול הרגולציה, המחוקק ומשרדי הממשלה - משרד האוצר ומשרד התשתיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.