התעלומה של הגז המצרי

לאלי גליקמן, המנכ"ל הנכנס של חברת החשמל, הייתה בשורה לא משמחת לצרכנים: מחירי החשמל יעלו בעשרות אחוזים בחודשים הקרובים אם לא תתחדש אספקת הגז ממצרים.

דבריו אינם מפתיעים. גרירת הרגליים של המצרים בחידוש אספקת הגז לישראל תאלץ את חברת החשמל להשתמש בחלופות יקרות יותר לייצור החשמל (פחם, מזוט או סולר), ומכאן הדרך קצרה לגלגול העלויות לפתחם של הצרכנים.

אף שבמהלך חג השבועות הודיעו המצרים (שוב) על חידוש האספקה, הניסיון בחודשים האחרונים מלמד שרצוי להתייחס להצהרות הללו בעירבון מוגבל. כדאי לחכות לחודש-חודשיים של אספקה רציפה כדי להשתכנע שסיפור הזיג-זג של הגז המצרי באמת מאחורינו.

אירועי החודשים האחרונים מלמדים אותנו כמה דברים:

1. המצרים עושים לנו קונצים ומפגינים חוסר חשק בולט לספק גז לישראל. פיצוץ, תיקון, בדיקת הצינורות וחוזר חלילה - איש בצד המצרי לא ממהר

2. המצרים דורשים לייקר את מחיר הגז לישראל בטענה שהוא נמוך מהמקובל בשוק

3. הישראלים מסרבים לדרישת המצרים וטוענים שהמחיר הוגן ותואם את מחירי השוק

4. EMG, ספקית הגז לישראל, פתחה בהליכי בוררות ומאיימת בתביעות נגד המצרים על הפרת הסכמים

5. במצרים מתפרסמות אין-ספור ידיעות על המגעים עם הישראלים, על מחירי הגז ועל הדרישות של המצרים. בישראל, לעומת זאת, יש קשר שתיקה די מוזר. מלבד התבטאות אחת של שר התשתיות עוזי לנדאו, שלפיה מחיר הגז הוגן, וההודעות הלקוניות של אמפל (בעלת מניות ב-EMG), כל שאר דוברי המדינה, שמלאכת הפטפוט וההדלפות אינה זרה להם, מתקשים להוציא הגה על כל העניין. הלקוחה של הגז המצרי - מדינת ישראל, באמצעות הזרוע הארוכה שלה חברת החשמל - אינה מצייצת. וכשהיא רוצה, היא יודעת לצייץ. עובדה, על המו"מ של חברת החשמל עם ספק הגז הישראלי על מחירי הגז ממאגר תמר יש אין-ספור ידיעות, הדלפות, ספינים וכדומה. אבל בכל הנוגע לגז המצרי, בכירי חברת החש מל ובכירי הממשלה נתקפים אלם. כדי לנסות להבין את פשר השיתוק שאחז בכולם, החלטנו לעשות סדר בפרשה.

המתווך: EMG אינה ספקית גז, כפי שנוטים לחשוב. היא בסך הכול חברת תיווך. היא קונה מחברת הגז המצרית ומוכרת אותו הלאה, ללקוחותיה בישראל, והלקוח הגדול מביניהם הוא חברת החשמל.

כמתווך, היא עשתה דבר נוסף: היא הקימה את תשתית ההולכה מאל-עריש לאשקלון בעלות מוערכת של כחצי מיליארד דולר. למה מצרים הייתה צריכה בכלל מתווך גז בינה לבין ישראל? מה, היא אינה יודעת לנהל מו"מ על מכירת גז בעצמה? זו שאלה טובה, שתתברר בחקירותיהם של חוסני מובארק ובניו. ייתכן שהתשובה היא שכך עושים עסקים במדינות כמו מצרים. מקורבי השלטון ממנפים את קרבתם לשליטים כדי להשיג לעצמם עסקאות טובות והטבות מופלגות. אם כן, הנכס הכי משמעותי בעסקת הגז של מצרים עם ישראל היה מובארק והמקורב לו חוסיין סלאם. מובארק סולק, האדמה בלעה את סלאם, ותיבת פנדורה החלה להיפתח. הנכס של העסקה התערער ואיתו גם אספקת הגז לישראל.

רווחיה של חברת תיווך בנויים, כמובן, על עמלת התיווך. EMG, באופן טבעי, לא חשפה עד היום את עמלת התיווך שלה - היא גם לא צריכה או חייבת לעשות זאת כיוון שהיא חברה פרטית. אלא שתיבת הפנדורה שנפתחה במצרים החלה לספק לנו נתונים מרתקים על הסוד הכמוס.

על פי אחד הדיווחים, EMG משלמת למצרים 3.6 דולרים ליחידת חום, והמחיר שהיא גובה עבור הולכת הגז מאל-עריש לישראל בתשתית שהיא הקימה הוא 1.5 דולרים ליחידת חום. כלומר, אם הפרסומים הללו נכונים, עמלת התיווך ש-EMG גובה מלקוחותיה, המגלמת בתוכה גם את המחיר שהיא משלמת למצרים, היא כ-30% על המחיר הסופי (כ-5 דולרים ליחידות חום) - עמלת תיווך שמנה מאוד. עד כדי כך שמנה, שהיא משכה אליה משקיעים כמו סם זל וענקית אנרגיה תאילנדית שרכשו את חלקם בחברת התיווך לפי שווי עצום של כ-2 מיליארד דולר.

בואו נחזור לרגע לפתיח של הטור. כתבנו שהמצרים דורשים מישראל להעלות את מחיר הגז. זו טעות. המצרים דורשים מחברת התיווך EMG לייקר את הגז, לא מישראל. זה הבדל גדול מאוד, אף שבתקשורת נוצרה לכאורה זהות אינטרסים בין מדינת ישראל, חברת החשמל ו-EMG.

חברת התיווך עומדת כעת בסירובה לשלם יותר למצרים, אבל אם תיאלץ בכל זאת להתפשר ולהיענות לחלק מדרישות המצרים, יש שתי אפשרויות: היא תגלגל את הייקור על לקוחותיה הישראלים (שיגלגלו במקביל את הייקור על הצרכנים) או תספוג את הייקור בעצמה ותצמצם את עמלת התיווך.

יוסי מימן, אחד השותפים בחברת התיווך, טען בהודעה לבורסה של אמפל שהמחיר ש-EMG משלמת הוא הגבוה ביותר שמקבלת מצרים מכל יבואן אחר של הגז המצרי, והוא אף עשה השוואה למחיר שמקבלות ממשלות קטר ורוסיה כדי להוכיח את טענותיו. ייתכן שמימן צודק, אבל דבר אחד הוא לא סיפק בהודעתו: מספרים. בבקשה, שיחשוף את המחיר ש-EMG משלמת למצרים כדי שכולנו נדע עד כמה הוא הוגן ויקר בהשוואה עולמית.

חברת החשמל: לאורך כל השנים האחרונות נראה שהלקוח הגדול ביותר של EMG משרת את האינטרסים של חברת התיווך הרבה יותר מאשר את צרכני החשמל. זה התחיל בערבות שנתנה חברת החשמל, בסך 180 מיליון דולר, להקמת התשתית של EMG וממשיך בסלחנות יתרה להפרות החוזרות ונשנות של החוזה מצדה של EMG.

בדוחות האחרונים של החברה נכתב במפורש: "מאז תחילת אספקת הגז על-ידי EMG בחודש מאי 2008 לא עמד הספק במלוא התחייבויותיו החוזיות". ומה עשתה חברת החשמל ביחס להפרות החוזיות הללו, חוץ מלשרבט כמה משפטים בדוחות הכספיים? האם אנשיה הוציאו מכתבי התראה, פנו לבתי משפט או התבטאו בחריפות בנושא? דבר לא נעשה, אולי משום שההסכם בין חברת החשמל ל-EMG נוסח בחובבנות וברשלנות, בלי שום ערבויות ביצוע מצדה של EMG או של חברת הגז המצרית.

לפי רוח ההסכם, נראה שחברת החשמל נחשבה לקוח לא אמין ומפוקפק שצריך לספק ערבויות, בעוד המציאות הוכיחה בדיוק ההיפך.

הרגע שבו יעלו תעריפי החשמל לצרכנים, בין אם בגלל אספקת הגז המשובשת במצרים ובין אם בגלל ייקור הגז על ידי המצרים, יהיה הרגע שבו חברת החשמל ומדינת ישראל יצטרכו לספק לציבור הסברים על ההסכם עם EMG - הסכם של מיליארדי דולרים לאורך 15 שנה, האחראי על קרוב לחמישית מייצור החשמל בישראל; הסכם שנערך ונחתם בצורה חובבנית ורשלנית כל כך.

 כך צמח משקלו של הגז הטבעי בייצור החשמל בישראל

ד"ר נמרוד נוביק: סגן נשיא במרחב, חברת ההשקעות הפרטית של יוסי מימן ואחד משושביני עסקת הגז עם מצרים, טוען שוב ושוב ש-EMG מפוקחת על ידי פירמות ראיית החשבון המוכרות בעולם כדי להסיר את עננת השמועות מעליה.

מוטב שנוביק לא ישתמש בטיעון הזה, משתי סיבות:

1. חברות ענק כבר הושלכו לבית הקברות העסקי למרות שהייתה להן חתימה מכובדת מאוד של פירמת ראיית חשבון מהגדולות בעולם. רואי החשבון לא הבחינו או התעלמו מסימני האזהרה בדוחות

2. EMG ומרחב, עם חתימת רואי החשבון המכובדת שלהן, הן חברות פרטיות ולכן אינן שקופות לציבור. לא רק עמלת התיווך של EMG אינה שקופה, גם עמלת התיווך של ד"ר נוביק (תקראו לזה שכר, בונוס או כל כינוי אחר) על העסקה שתפר וקידם עם מצרים אינה גלויה לציבור. השכר שקיבל נוביק הוא סיבה מספיק טובה בשבילו להמשיך להסביר לנו עד כמה ההישענות על מצרים הוכיחה את עצמה ועד כמה המצרים נחשבים מקור יציב, אף שהמצרים הוכיחו לנו שוב ושוב בחודשים האחרונים שהם אכן משענת, אבל משענת קנה רצוץ.

eli@globes.co.il