"הזרים לא מאמינים שיקרה משהו נורא בישראל בטווח הקצר"

תוניסיה, מצרים, לוב, סוריה, פלסטין. המזרח התיכון בוער, ולפי שעה נראה שכלכלת ישראל היא אי בטוח, וכי היא מפגינה איתנות מפתיעה ושיעורי צמיחה מהגבוהים במערב. אלא שהמציאות בשטח מורכבת יותר: הקיפאון המדיני, ההכרזה האפשרית על מדינה פלסטינית באו"ם בספטמבר (והסנקציות הכלכליות שהיא עלולה לגרור), המשטר הלא-יציב בסוריה וחוסר הוודאות במצרים השכנה.

בשוק ההון ניכר החשש, ומדד ת"א 100 נפל מתחילת השנה ב-8.7%, בעוד שמדד S&P 500 עלה באותה תקופה ב-2%. פורום שוק החוב של מידרוג, איגוד החברות הציבוריות ו"גלובס" יתכנס ביום ראשון לדיון בנושא רעידת האדמה במזרח התיכון וההשלכות הכלכליות האפשריות על המשק הישראלי.

לקראת הכנס הפגשנו את מנכ"ל מידרוג גיל גזית, סמנכ"ל סיטי ישראל ניל קורני ומנכ"ל איגוד החברות הציבוריות גד סואן, לדון בסוגיה הבוערת.

"חודש ספטמבר מטריד יותר"

- בעשור האחרון לבדו עברנו פיגועים, מלחמה בלבנון ומלחמה בעזה, אך המשק תמיד יצא מחוזק. אז מדוע החששות הפעם חזקים במיוחד?

קורני: "קשה מאוד לדעת בשלב זה. מבחינת משוואת סיכוי מול סיכון, הסיכון בהחלט עלה. במצרים, למשל, רואים סימנים לא מעודדים, כמו יחסים חדשים עם איראן, תהיות על הסכם השלום עם ישראל, פתיחת גבול רפיח, והם גם היו המתווכים בין חמאס לפתח. המשקיעים שלנו בסיטי אומרים בעצמם שהסיכון עלה".

סואן: "יש סיבה לדאגה. המצב הפוליטי-ביטחוני של ישראל השתנה, ולא רק עם מצרים; גם עם ירדן יש בעיות, ורואים שהרוחות שם לא שקטות. זה משליך על גבול לבנון וסוריה, וראינו את זה בהסתערויות על גבול הצפון".

- איך תשפיע המתיחות הביטחונית על התקציב?

סואן: "אם נצטרך להציב אוגדות בגבול מצרים זה ישנה את כל המערך הביטחוני. בעבר, הוצאות הביטחון הגיעו ל-15% מהתוצר, והיום זה ירד לכ-7%. אני פוחד להגיד את זה, אבל יכול להיות שהוצאות הביטחון יוכפלו".

גזית: "כן, זה בהחלט יכול לקרות".

- מה יותר מטריד את המשקיעים הזרים - המהומות במדינות השכנות או אירועי חודש ספטמבר הצפויים?

קורני: "כרגע, חודש ספטמבר מטריד יותר. במצרים לא יהיה שום דבר עד השנה הבאה וספטמבר קרוב יותר. אנחנו רואים את החשש בעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל. בתמחור עסקאות CDS (גידור סיכוני אשראי, ע' ב' י') סביב חודש ספטמבר כבר יש תמחור סיכון נוסף. יש היום גם פחות החזקות של זרים בבורסה".

- אם הזרים כל כך חוששים מהמצב הביטחוני - איך זה שהשקל מתחזק?

קורני: "החשש בא לידי ביטוי רק בפרמיית הסיכון של ישראל ולא בשוק האג"ח או המט"ח. המשקיעים הזרים לא מאמינים שיקרה משהו נורא בטווח הקצר.

"אנחנו גם בסביבה של ריבית עולה, ולכן הזרים מסתכלים בחיוב על השקל. תמיד היו דיבורים ביטחוניים - על איראן, על יאסר ערפאת וכו' - אבל עד היום לא קרה משהו רציני חוץ מהאינתיפאדה השנייה".

גזית, סואן וקורני מבינים את גודל הבעיות שמולן ניצבת ישראל, והם אולי חלוקים בדעתם על חריפות המצב, אך סביב דבר אחד יש קונצנזוס מלא: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חשוב מאוד למשק הישראלי. בימים שבהם נזכר שמו של פישר כמועמד לתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, השילוב של עזיבתו והתמודדות עם הסבך הגיאו-פוליטי נראה מפחיד למדי.

- בדיעבד, הגדלת יתרות המט"ח של פישר הייתה נכונה?

גזית: "הוא צדק".

סואן: "פישר איש חכם מאוד ואסור לזלזל בו. עם כל הכבוד לביבי, פישר הוא הדובר הכלכלי הכי טוב שלנו".

קורני: "יש כלפיו הערכה מדהימה בעולם. בכל מקום שאני מגיע אליו בעולם אומרים את זה. אם יש סיכון למשק במבט קדימה - זה ביום שבו פישר ילך הביתה".

"לחברות הדירוג יש שיקול פוליטי"

- במשרד האוצר מקווים שדירוג האשראי של ישראל יעלה בתחילת שנת 2012. מה הסיכוי שזה יקרה לאור האירועים הביטחוניים?

גזית: "אני חושב שבמודי'ס (סוכנות דירוג האשראי שהיא גם בעלת השליטה במידרוג, ע' ב' י'), למרות המצב הביטחוני, מה שהיה הוא שיהיה. אין היום לאף מדינה באזור כסף לצאת למלחמה - לא למצרים ולא לסורים ואם לומר את האמת - גם לא לישראל.

"המצב נראה רע, אבל עד כמה הוא רע? ימים יגידו. אני לא בטוח שמחר בבוקר נראה את הזרים מושכים מכאן את הכסף או מחרימים תרופות של טבע בחו"ל.

"לגבי הדירוג של ישראל, לא שמו תחזית חיובית אלא רק 'יציבה', אז הדירוג לא צפוי לעלות בטווח של 8-12 חודשים. יכול להיות שבאוצר מדברים עם מודי'ס, אבל לפי המתודולוגיה של מוד'יס, הערכת האוצר להעלאת דירוג האשראי בתחילת 2012 מנותקת מהמציאות".

סואן: "לחברות הדירוג יש שיקול פוליטי וחרדה שהפוליטיקה תשפיע על הכלכלה. יכול להיות שמבחינה כלכלית הדירוג של ישראל צריך כבר לעלות, אבל לדעתי השיקול הפוליטי משחק פה תפקיד".

קורני: "אם ננתק את הפוליטיקה, ישראל צריכה להיות בדירוג יותר גבוה. אם נעבור את ספטמבר בשלום ובמצרים תהיה יציבות, יכול להיות שזה יקרה".

- גיל גזית, אתה מדבר עם מודי'ס בחו"ל. איך הם רואים את הדברים?

גזית: "הם לא אומרים, אבל בסקירות שלהם המצב נראה טוב".

- האם אתם רואים מצב שתשואת האג"ח של ישראל תעלה בגלל המצב הביטחוני? אולי אפילו בגלל החרפת העימות מול ארה"ב בנושא המדיני?

קורני: "האג"ח של ישראל לטווח ארוך יושפעו ממה שקורה ביתר העולם. אם בארה"ב התשואה תעלה הרבה בגלל החוב - ויש תרחיש כזה - אז בטוח שגם פה נהיה מושפעים. האם זה יכול לקרות אצלנו גם בגלל בעיה מדינית? בהחלט כן".

באחרונה נשמעים קולות שלפיהם דווקא עכשיו כדאי לגוון יותר את תיק ההשקעות ולהסיט כספים לחו"ל. יחד עם זאת, אם מסתכלים בקצרה על העולם, רואים שבארה"ב יש האטה, באירופה משבר חוב, בסין הידוק מוניטרי ויפן מלקקת את הפצעים מאסון הטבע.

- יש בכלל אלטרנטיבה להשקעה בישראל?

גזית: "אין היום חוף מבטחים. אין דבר כזה".

סואן: "המצב היום במשק העולמי יותר גרוע מאשר בישראל, והכול נזיל".

קורני: "דווקא המדיניות שלנו בסיטי אומרת שיותר ויותר השקעות כן עוברות לשווקים המתעוררים, ורואים את זה גם בתנועות ההון של המשקיעים המוסדיים בארה"ב".

- מה באשר לתגליות הגז - אולי הן יצילו אותנו ויקנו לנו השפעה גיאופוליטית בעולם?

סואן: "אין ספק שהתגליות הן דבר חשוב מאוד, ויש לזה משקל גם בפוליטיקה. הרי ממה נובע כוחה הגדול של סעודיה? מהנפט. אנחנו לא נהיה סעודיה, אבל נספק אנרגיה לעצמנו, וזה כבר דבר טוב".

גזית: "התגליות יהפכו אותנו למדינה הרבה יותר עשירה, ואולי זו באמת כרית הביטחון לזמנים פחות טובים".

קורני: "אני לא מאמין שיש השפעה פוליטית בגז. כלכלית כן, פוליטית לא. זה לא מה שיעזור לנו בעולם".