רשות המים: לצמצם מספר תאגידי המים מ-52 ל-10 בלבד

ערב החתימה על הסכם ההבנות בין משרד האוצר לבין מרכז השלטון המקומי, שאמור להסדיר את מעמד תאגידי המים מול הרשויות, מאשימה רשות המים את השלטון המקומי ב"ספינים ובהצגת מצג שווא בנוגע להסכם המתהווה".

מחר (ב') עתידה הוועדה בראשות הממונה על התקציבים באוצר, אודי ניסן, לסכם את ההבנות שהושגו אחרי חודשים של דיונים עם הרשויות המקומיות. הדיונים נפתחו בהוראת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות תרעומת שהעלו ראשי השלטון המקומי, שדרשו את סגירת תאגידי המים וטענו כי המים לציבור התייקרו כדי להצדיק את מנגנוניהם המנופחים כביכול של התאגידים.

בעוד שבימים האחרונים מרכז השלטון המקומי חוגג את הישגיו בדיוני הוועדה וטוען כי התאגידים יוכפפו אל הרשויות המקומיות ויפעלו מטעמן כחברות עירוניות שיהיו נתונות לפיקוחם של ראשי הערים, מבהיר הממונה על התאגידים ברשות המים, ישראל עינב, כי "הטענה של השלטון המקומי, שלפיה אנחנו חוזרים לאחור והתאגידים יהיו חברות עירוניות, לא נכונה. התאגידים ימשיכו לפעול באותה מתכונת, רק ששיתוף הפעולה בינם לבין הרשויות המקומיות יתהדק, וכך תתאפשר יציאה משותפת של התאגידים ושל הרשויות למכרזים בנוגע לתשתיות רלוונטיות. לצערי הרב, כל מה שמרכז השלטון המקומי עושה בימים האחרונים סביב ההבנות מול האוצר הוא ספין נטו".

בשיחה עם "גלובס" האשים עינב את מרכז השלטון המקומי ב"הצגה מעוותת של הפרטים העולים מתוך הסכם ההבנות עם האוצר, כפי שעשה עד כה כשקשר ישירות בין עליית מחירי המים לבין הקמת התאגידים. למרות כל אלה, יש לרשויות המקומיות כמה הישגים במסגרת דיוני הוועידה, כמו העובדה שנציגי הרשויות יוכלו להיבחר לדירקטוריונים של התאגידים ושעובדים מטעם אותן רשויות יוכלו לעבור בהשאלה לתאגידים. מכאן ועד הפיכת התאגידים לחברות עירוניות - הדרך ארוכה מאוד, ואנחנו לא שם וגם לא בדרך לשם".

"בזבוז של ראשי הרשויות"

כפי שפורסם בעבר לראשונה ב"גלובס", בין הסיכומים שהושגו בוועדת ניסן גם הוזלה במחירי המים שצורכות הרשויות המקומיות להפעלה של מבני ציבור ולהשקיית גינות ציבוריות: "אין ספק שהם השיגו שורה של הישגים, אבל הם לא סוגרים את תאגידי המים כפי שהם מנסים לטעון", טען עינב.

כך, גם כשברקע האוצר ומרכז השלטון המקומי רואים את סוף משבר תאגידי המים באופק, ברשות המים מתקשים לברך על המוגמר, מתעקשים על סגירת רוב התאגידים הקיימים וצמצום מספרם מ-52 ל- 5 עד 10 בלבד, כדי לחסוך בעלויות תפעול ומינהלה: "מדוע צריך להקים 4 תאגידי מים שונים ל-4 רשויות מקומיות סמוכות, עם 4 דירקטוריונים, מנכ"לים ומנגנוני גבייה? זה בזבוז שאליו מובילים ראשי הרשויות המקומיות שמבקשים לשמור על מוטת שליטה, על יכולת לחלק ג'ובים ועל מתן כיבודים", האשים עינב.

לדבריו, רשות המים חותרת להשגת הסכמה על סגירת רוב התאגידים ואיחודם למספר קטן יותר בתוך כשנה ולכך ש-60 רשויות מקומיות שטרם התאגדו על-פי חוק חובת התאגוד, יחברו לתאגידים קיימים ולא יקימו לעצמן תאגידים חדשים: "כרגע זו המחלוקת העיקרית, ו-ועדת ניסן צריכה להכריע בה תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. אני מקווה שהראייה הממלכתית של הרשויות תוביל אותן לפשרה בנושא הזה, ולמיטב הבנתי והכרתי, עמדת האוצר לא שונה מהותית מעמדת רשות המים, שכן האוצר הוא שהוביל את הרפורמה במשק המים", אמר עינב.

במרכז השלטון המקומי הגיבו על דברי עינב ואמרו: "הסיכומים שהושגו בין השלטון המקומי לבין האוצר עומדים בפני עצמם ואינם קשורים כלל לעמדה של רשות המים, שאינה רלוונטית לנושא. הסיכום שהושג מדבר על כך שהתאגידים יהיו חברות עירוניות, וזאת חרף התנגדותה של רשות המים. בכל מקרה, מרכז השלטון המקומי מתנגד בתוקף למתווה שמציעה רשות המים, לצמצם את מספר התאגידים לכעשרה".