איל וולדמן: "הקמתי את מלאנוקס כי השתעממתי בבית"

בניגוד לסלבס של עולם הבידור, אלה של ההיי-טק הישראלי לא נוטים להיחשף בציבור. בכנס שיערוך פורום MIT תחת הכותרת "יוצאים מהבועה", ידברו איל וולדמן (מייסד ומנכ"ל מלאנוקס), אראל מרגלית (מייסד JVP), זוהר לבקוביץ' (מייסד אמובי) ושלמה דוברת (מייסד משותף של קרן ההון סיכון כרמל) על מצב ההיי-טק הישראלי וגם יספרו על צדדים יותר אישיים - הפעילות שלהם בקהילה.

- וולדמן, אתה יזם סדרתי שהקים את החברות גלילאו ומלאנוקס. מה רצית להיות שתהיה גדול?

"לא ידעתי. אחרי השירות הצבאי הלכתי ללמוד מחשבים בטכניון, כי זה היה המוסד היחידי שקיבל סטודנטים באמצע שנת הלימודים אחרי מלחמת לבנון. עשיתי גם תואר שני בהנדסת חשמל והתחלתי לעבוד באינטל, אבל הבנתי מהר שאני פחות מעוניין לעבוד בחברה גדולה".

בתחילת שנות ה-90 וולדמן היה חבר בקבוצה של ארבעה מייסדים שהקימו את גלילאו: "יצאנו לשתות בבר אחרי העבודה וגלגלנו רעיונות, אפילו התקשרנו לחברות טכנולוגיה אמריקניות והצענו להם להקים מרכז מו"פ בישראל. לבסוף הקמנו את גלילאו".

החברה היא אחת ההצלחות הבולטות של ההיי-טק הישראלי; היא הוקמה בשנת 1993, יצאה להנפקה ראשונה ב-1997 לפי שווי שוק של 250 מיליון דולר, ובשנת 2001 מארוול רכשה אותה ב-2.7 מיליארד דולר.

"את גלילאו עזבתי ב-1999 משום שהיו חילוקי דעות. אני רציתי שנקנה חברות ונצמח", הוא אומר. וולדמן עזב את גלילאו כאיש עשיר, אבל לאחר שלושה שבועות בלבד הוא חבר לרוני אשורי, מיכאל כגן ושי כהן, כדי להקים את מלאנוקס.

- למה לא לפרוש לחיי עושר ואושר?

"ישבתי בבית כמה שבועות והשתעממתי".

מלאנוקס הוקמה ב-2000 במימון אישי של המייסדים, וב-2005, אחרי גיוס הון אחד של 7.5 מיליון דולר, הפכה לרווחית. בפברואר 2007 החברה יצאה להנפקה ראשונה בשווי של 550 מיליון דולר, וכיום היא נסחרת לפי שווי של מיליארד דולר.

וולדמן פעיל בקהילה מאז ימיו בגלילאו. "החלטנו לסייע למצטיינים, לאתר ולחזק אותם כדי שימשכו למעלה את השאר. מלבד התלמידים, אנחנו נותנים בונוסים למורים מצטיינים ברשת אורט. אנחנו מפעילים עם הטכניון תוכנית חדשה לאיתור מחוננים בצפון הארץ, ומציעים להם לעשות תואר ראשון עוד בתיכון. הרעיון הוא לטפח את זוכי פרס נובל בעוד 20 שנה. אחוז אחד מרווחי מלאנוקס מופנה לפעילות בקהילה. אם כל החברות הרווחיות היו עושות כך, היה יכול להיות כאן יותר טוב".

מרגלית, מייסד-שותף בקרן ההון סיכון JVP המנהלת 800 מיליון דולר, אומר כי כילד הזדהה עם אלכסנדר מוקדון ודוד המלך.

"גדלתי בקיבוץ נען, וכשקבוצת הכדורסל של הקיבוץ שיחקה נגד מכבי תל אביב ושמרה על עשור של ניצחונות ללא הפסד, התחלתי להזדהות עם האנדרדוג, עם דוד שניצח את גולית".

- ואיך זה מסתדר עם מה שאתה מייצג היום?

"כסטודנט הייתה לי הארה: שישראל תהיה מעצמת טכנולוגיה. רציתי להיות חלק מזה. בשנות ה-80 עבדתי עם טדי קולק ועשינו מהפכה בהיי-טק בירושלים".

כשקולק פרש מהחיים הפוליטיים, מרגלית הקים את JVP: "האש נדלקה עם רעיון ההון סיכון. גייסנו כסף ויצאנו לעבודה", הוא אומר.

גם מרגלית פעיל בקהילה. בשנת 2002 הקים עם אשתו דסי תוכנית לתמיכה בילדים מתקשים בירושלים: "אנחנו פעילים בשכונות כמו קטמון ובית צפפא, ויש לנו 120 מתנדבים בשנת שירות ששינו את החיים של 3,000 ילדים עד כה. בנוסף, הקמנו ואנחנו מממנים את ה'מעבדה', שהיא מרכז לאמנויות הבמה".

ליזהר שי, יזם ושותף בקרן ההון סיכון האמריקנית קיינן פרטנרס ומי שמנחה את מפגשי פורום MIT, חשוב שיידעו שהיזמים והמשקיעים לא מנותקים מהציבור.

"חשוב שכל אחד מאיתנו יתרום כדי שהמדינה והחברה יהיו טובים יותר עבור הילדים שלנו".

שי מתנדב בפרויקט צהלה, שם הוא חונך ומלווה קבוצה של נוער בסיכון, והוא חבר דירקטוריון באורט: "בגיל 12 פיתחתי משחק טלוויזיה, בגיל 16 הקמתי עם חברים מיזם להפצת עלוני פרסומת. לפני שהקמתי סטארט-אפ הקמתי עם אשתי סוכנות נסיעות שבה היא הייתה הבוס. הקמתי חברה למתן שירותים לחברות סטארט-אפ ואז את ביזנס לאיירס, שנמכרה ל-Netegrity ב-42.5 מיליון דולר. יזמות ותפקידי ניהול תמיד משכו אותי".