"הגענו למסקנה שיש בעיה בתמחור ביטוחי הסיעוד - בביטוחי הפרט ובביטוחים הקבוצתיים (ללא הביטוחים באמצעות קופה"ח)". כך אמרה היום (ב') לי דגן, המשנה לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, בכנס השנתי ה-8 לביטוח וחיסכון ארוך טווח של "גלובס", ארנסט אנד יאנג והמסלול האקדמי המכללה למנהל.
דגן התמקדה בשוק הביטוח הסיעודי וגילתה כי בסוף 2009 היו בישראל כ-4 מיליון פוליסות ביטוח סיעודי בישראל, כ-3.8 מיליון מתוכן באמצעות קופות החולים. בהקשר זה היא ציינה כי בהתייחס לביטוחי הפרט "בין היתר נשקל חיוב מכירת ביטוח סיעודי רק בפרמיה קבועה או בפרמיה מוגדלת עם אפשרות לקיבועה, או לחילופין מכירת ביטוח סיעודי המחולק לשני רכיבים - חיסכון וסיכון".
לגבי הביטוחים הקבוצתיים, לא כולל הביטוחים בקופה"ח, אמרה שנבחנות מספר חלופות בהן "מעבר לפוליסות לטווח ארוך עם סבסוד צולב מבוקר וצבירת קרן לקבוצה או קרן אישית, או לחילופין מעבר למודל של ביטוח הדדי ("מעין קרן פנסיה לסיעוד")".
נושא הביטוח הסיעודי היה גם במוקד דבריו של ראובן קפלן, מנכ"ל כלל בריאות, שסיפר כי "איך שלא נהפוך את זה עלות הטיפול בחולה סיעודי בישראל היא לפחות 10,000 שקל בחודש, שהם כ-600,000 שקל לחמש שנים. ומי שאין לו ביטוח שמכסה זאת יצטרך להשלים את הסכום". הוא התייחס גם למהלך להכללת הביטוח הסיעודי בסל הבריאות ואמר "בסה"כ זה מבורך אבל העלאת מס הבריאות ב-0.5% תכסה להערכתי פחות מרבע מעלות הטיפול בחולים סיעודיים".
1,200 חולים נוסעים לחו"ל מדי שנה
פרדי רוזנפלד, משנה למנכ"ל הראל - חברת הביטוח המובילה ובעלת הפעילות הוותיקה ביותר בתחום ביטוחי הבריאות, התמקד בביטוחי הבריאות וב'קטסטרופות' וגילה כי בישראל מחפשים פתרונות בריאותיים בחו"ל ב-1,200 מקרים בשנה.
"מדובר ב-800 מקרים בניתוחים וטיפולים בחו"ל, 100 מקרים של חיפוש תורם למח עצם, 180 מקרים של השתלות כליה ועוד כ-90 מקרים של השתלות לב, כבד או ריאות בשנה". רוזנפלד ציין כי עלותם הכוללת של מקרים אלו עומדת על כ-55 מיליון דולר לשנה. הוא התייחס לחוק ההשלתות ואמר כי "החוק הציל את המדינה בדקה התשעים והחזיר אותה למדינות הנאורות - בעבר בכל מקום שדיברו על סחר באיברים הזכירו את ישראל. זה השתנה". הוא ציים שהבעיה היא ההיענות לתרומת איברים. "בישראל ההיענות נמוכה בהרבה מאשר באירופה, ארה"ב, ורק גוף ממלכתי יוכל להוביל את השיפור בהיבט זה - וזה אפשרי", אמר.
אייל בן סימון, משנה למנכ"ל הפניקס, התייחס לביטוחי הבריאות ואמר ש"המסגרת הנוכחית של שיעורי החדירה של הביטוח הפרטי למשקי הבית בישראל אינה בשיווי משקל עדיין ואינה קרובה לנדרש בהשוואה ל-OECD. חדירת הביטוח בריאות תמשיך לצמוח, בעיקר בסקטור הפרטי".
ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל כלכלת בריאות במשרד הבריאות אמר כי "מערכת הבריאות בישראל הגיעה להישגים רבים וזוכה לתשבחות, ובמקרים רבים מוביל מדינות מערביות. היקף החדירה של ביטוח הבריאות המסחרי בישראל - כ-30% ביטוח מסחרי ללא השב"נים - הינו ללא תקדים במדינות אחרות, ובטח בביטוח הסיעודי", אמר.
בשלב מוקדם יותר בכנס אמר עזרא גבאי, שותף בארנסט אנד יאנג, אמר כי "שוק הביטוח תלוי במידה רבה בשוק ההון ובמצב הביטחוני. בצד ההצלחות של הענף גדלו הסיכונים - סיכוני, ביטוח, סיכוני אשראי, סיכוני שוק וסיכונים תפעוליים - וזה טבעי. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה מנהלות היום סכום אדיר של כספים ומשקיעות רבות בהיערכות לסיכונים". גבאי התייחס גם לסוגיות החשבונאיות המלוות את ענף הביטוח ואמר כי "ישנו בלבול בדוחות הכספיים המקשים על הבנת הדוחות הכספיים ומצב זה צפוי להימשך עוד כמה שנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
