"אובמה ינצח גם בבחירות הקרובות; היריבים שלו קורסים"

"בסופו של דבר יש בחירות וצריך לנצח בהן". עם המשפט הפשוט הזה מסתובב בעולם סטנלי גרינברג, היועץ הפוליטי היהודי, ומנסה לגרום למועמדים שלו לחצות ראשונים את קו הסיום במערכות בחירות. גרינברג, שעבד בעבר עם ביל קלינטון, טוני בלייר והיה אפילו אחראי לניצחון המפתיע של אהוד ברק בשנת 1999, מגיע לישראל לרגל ועידת הנשיא, לפאנל העוסק באופן שבו השתנו הקמפיינים הפוליטיים בשנים האחרונות. הוועידה, שתפתח ב-21 ביוני בירושלים, היא בחסות נשיא המדינה שמעון פרס ובשיתוף האוניברסיטה העברית.

באופן מפתיע, ולמרות שנדמה היה שברק אובמה לימד אותנו דברים חדשים על איך לנצח מערכות בחירות, טוען גרינברג שהמהות לא השתנתה: "אני מסכים שהיו כמובן שינויים במדיה ובאקלים הפוליטי במדינות רבות, אבל הקמפיין הבסיסי לא משתנה. אין תחליף לקמפיינים פוליטיים מתוכננים, למציאת אג'נדות ולייצור אסטרטגיה. חייבים לדעת מה עומד על סדר היום ואיך לתכנן את המדיניות ליום שאחרי. הקונטקסט משתנה ממדינה למדינה, ובין מערכת בחירות אחת לשנייה, אבל כל קמפיין חייב לענות לבריף הבסיסי שהזכרתי, כי בלי זה אין סיכוי לנצח".

- ובכל זאת, הקמפיין של אובמה נראה היה כמשהו שונה.

"אובמה שינה את עולם הקמפיינים בדרך שבה הוא השתמש ברשת החברתית ובעיקר באופן שבו הוא גייס תרומות מההמונים. אבל למרות החדשנות בשיטה, בסופו של דבר היו לו בחירות והוא היה צריך לנצח בהן בעזרת הכלים המוכרים - אג'נדה ואסטרטגיה".

- השיטה הזאת תעבוד עבורו פעם נוספת?

"אני חושב שאובמה ינצח בבחירות הקרובות. יהיה לו קשה בעיקר בגלל המצב הכלכלי הלא ברור וההתאוששות האיטית מאוד של המשק האמריקני, אבל למרות זאת הוא מוביל ברוב הסקרים. היריבים שלו במחנה הרפובליקני קורסים ואין בינתיים מישהו ממש חזק שעומד מולו. אני מעריך שהוא יבנה ויחדש את הרשת החברתית שלו וישתמש בזה שוב. יתקפו אותו על רקע הכלכלה, אבל הוא ינצח".

- פרשנים אומרים שהוא שלף את הקלף של חיסול "בן לאדן" מוקדם מדי.

"אני דווקא חושב שיש לחיסול הזה אפקט מצטבר. ברור שעד לבחירות בן לאדן כבר לא יהיה נושא שידברו עליו, אבל החיסול, והמשך הפעילות שלו באפגניסטן, מחלישים מאוד את הטיעונים של הרפובליקנים נגדו על כך שהוא לא פעיל בנושא הביטחון הלאומי".

הסברה אבודה מראש?

מלבד הדיון על עתיד הקמפיינים הפוליטיים, ישתתף גרינברג בוועידה גם בשולחן עגול שיעסוק באחד הנושאים המדוברים ביותר בשנים האחרונות - ההסברה הישראלית. לצדו ידונו בנושא עיתונאים, אנשי פרסום ולשעבר אנשי משרד החוץ, בניסיון האינסופי לענות על השאלה האם ניתן לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם או שמא זירת ההסברה אבודה מראש?

גרינברג ממש לא חושב שהמערכה הזאת אבודה. בעשור האחרון הוא עובד עם Project Israel, ארגון בינלאומי לא ממשלתי שעוסק בהעברת מידע ועובדות מהמזרח התיכון למדיה הבינלאומית. גרינברג אומר כי העבודה שלו עם הארגון החלה במהלך האינתיפאדה השנייה שבה חלה בארה"ב ירידה ברמת התמיכה בישראל.

- על מה שמתם את הפוקוס בהסברה?

"עבדנו במערב אירופה לא מעט על המסר של הסכנה ביצירת נשק המוני במדינות ערב, בעיקר באיראן. במקביל עשינו עבודת יח"צ ופנייה למובילי דעת קהל בנושא של תדמית ישראל. לאורך השנים היו מהלכים במזרח התיכון שהקלו על העברת המסרים כמו למשל ההתנתקות, אבל מצד שני המלחמה בעזה הפכה את המדיה הבינלאומית לפחות פתוחה לקבלת מסרים פרו-ישראליים. אחד האספקטים המעניינים הייתה עבודה בקרב הציבור הערבי באירופה, ובמדינות ערביות מתונות כמו ירדן ומצרים. ניסינו להבין את השינויים בעולם הערבי ולגבש אסטרטגיה כיצד לתקשר את ישראל נוכח השינויים".

- הופתעת מהמהפכות ומההתקוממות במדינות ערב?

"אני מופתע לחלוטין מהשינויים בעולם הערבי. עשינו מחקרים רבים בעולם הערבי בכלל ובמצרים בפרט, ולא מצאנו שום דבר שאפילו רמז לכך שתהיה הפיכה. לגבי היציבות, אני יכול להגיד שלפני ההפיכה מצאנו במצרים תמיכה רבה להסכם השלום עם ישראל, ולא נראה שחילופי שלטון אמורים להשפיע על דעת הקהל בנושא הזה".

- ומה לגבי המתרחש בסוריה?

"סוריה זה כנראה המקרה הכי מעניין. היכולת של הממשלה לדכא את המהומות מתנגשת עם הרצון של ההמונים לא לוותר. עצם העובדה שהמהומות נמשכות זמן כה רב, מראה שאסד לא לחלוטין שולט במצב ושלא ברור עדיין כיצד זה ייגמר".

הכישלון של ברק

גרינברג כאמור עבד בעבר גם בישראל, והיה יועץ פוליטי ומנהל הסקרים של אהוד ברק בניצחון המרשים בשנת 1999. מאז עברו לא מעט מים בנהר הפוליטי בישראל, אבל כאשר גרינברג נשאל לפני שנתיים האם הוא רואה עוד אפשרות כלשהי שברק יחזור להיות יום אחד ראש ממשלה, הוא ענה כי "בישראל אני לא שולל אף פעם שום אפשרות".

- איפה אפשר לסמן את הכישלון של ברק?

"הוא היה מאוד שאפתן במהלך הבחירות והיו לו המון מטרות, אשר את רובן האמנתי באמת שהוא יכול להשיג. בתור רה"מ אני חושב שהוא לא ניסה מספיק להבין מספיק את הצד השני ולהגיע למו"מ אמיתי כדי ליישם את תוכניות השלום. הוא התכונן לוויתורים כואבים, אבל הפלסטינים לא היו מוכנים כלל למו"מ אמיתי. רק 15% מהפלסטינים היו בזמנו בעד הסכם כזה. הטרגדיה היא שאפילו היום אנחנו עדיין רחוקים משם".

- מה דעתך על המסע האחרון של נתניהו בארה"ב?

"אני מעדיף לא להרחיב לגבי נתניהו. אני יכול לומר שאשתי, שהיא חברת קונגרס, חשבה שהיה נאום מרשים והיא הצטרפה לאלה שמחאו לו כפיים במהלך הנאום".

- תעבוד שוב עם פוליטיקאים ישראלים?

"אני לא פוסל לעבוד בעתיד עם מנהיגים ישראליים, אבל רק מהמרכז ושמאלה, ואני מאמין שבשוק הישראלי כולם יודעים עם זה".

באחרונה עבד גרינברג עם מועמד אחר בעל רקע ישראלי בעברו, רם עמנואל, שכבש את ראשות עיריית שיקגו. לדבריו, "זה היה נראה קל וטבעי שהוא החליף את הכיסא שלו בבית הלבן עם זה של ראשות העירייה, אבל זה היה קשה מאוד נוכח המתחרים. שיקגו מלאה במועמדים טובים ותחרותיים, אבל הוא היה בעל אסטרטגיה מגובשת והנחישות שלו לרוץ ולהתמיד בקמפיין גרמה לרבים מהמתחרים לוותר בשלב כלשהו. זה היה ניצחון לא רק מקצועי, אלא גם אישי, כי רם הוא חבר קרוב".

- איזה קמפיין הכי ריגש אותך?

"אני עדיין תמים ופשוט שמח מכל ניצחון של מועמדים טובים".

- ובכל זאת, לא יכול להיות שהכל אותו דבר.

"אם אתה דוחק אותי לפינה אני חייב לציין את הניצחון של מנדלה שהושג בעיקר בזכות האישיות שלו, וכמובן את הבחירה של אשתי לקונגרס - זה היה ניצחון שהוא הרבה יותר ממקצועי".

"לטוני בלייר קרתה הטרגדיה של כל מי ששילב ידיים עם ג'ורג' בוש"

מי שירצה לקבל הצצה על הדרך שבה מתנהלים קמפיינים פוליטיים ברמה הכי גבוהה, וכיצד מנהיגים מתנהלים במהלך ואחרי תקופת בחירות, מוזמן לקרוא את ספרו האחרון של גרינברג - In the Trenches with Five Extraordinary Leaders. גרינברג, שליווה באופן צמוד כל אחד מהמנהיגים בספר, חשף בספר שפורסם ב-2009 את מה שבאמת עבר על ביל קלינטון, טוני בלייר, נלסון מנדלה, אהוד ברק והנשיא הבוליביאני לשעבר דה לוזאדה.

מלבד הספר, גרינברג מקדיש תשומת לב מיוחדת לטוני בלייר, ובאתר חברת המחקר שלו הוא אף העלה "קייס סטאדי" של הקמפיין שהביא את בלייר לשלטון בבריטניה.

גרינברג אומר כי מלבד הקמפיין המקצועי נוצרו ביניהם גם קשרי חברות אישיים, אך שהקשר התערער בעקבות מלחמת עיראק: "בלייר נבחר שלוש פעמים בזמן שעבדתי איתו, אבל הוא עשה טעות חמורה בהצטרפות המסיבית למלחמה בעירק. הוא לא למד כלום מהמהלך השגוי הזה, ואיבד בעקבותיו בוחרים רבים. אני מאוד אוהב אותו באופן אישי, אבל קרתה לו הטרגדיה של כל מי ששילב ידיים עם ג'ורג' בוש".