הממשלה הרוסית מכינה בסיס להסתערות על שוק ההיי-טק

חברות טכנולוגיה פועלות ברוסיה תקופה ארוכה, אך עושה רושם שרק לפני שלושה שבועות קיבל ההיי-טק הרוסי את חותמת האטרקטיביות הסופית שלו עם ההנפקה של מנוע החיפוש הרוסי Yandex, שגייס בנאסד"ק 1.3 מיליארד דולר ונסחר לפי שווי שוק של 10.2 מיליארד דולר.

אפשר להתווכח לגבי נהירת המשקיעים ואם היא מסמלת שווי רציונלי או לא, אבל נראה כי גם רוסיה הבינה שהנפקה בוול סטריט מסמלת כניסה לעידן חדש. ההצלחה של יאנדקס היא רק ההתחלה, משוכנע מאראט קפליושניק, מנכ"ל חברת הייעוץ Astelion שפעילה בתחום היי-טק ברוסיה.

"יש לא מעט חברות היי-טק רוסיות שמחממות מנועים לקראת הנפקות ב-AIM או בנאסד"ק", הוא אומר ל"גלובס".

ההשראה הישראלית

יש שתי קבוצות בולטות בעסקי הטכנולוגיה בשוק הרוסי: יאנדקס, וחברת האחזקות mail.ru - לשעבר חברת ההשקעות DST של יורי מילנר - שהונפקה בתחילת השנה בבורסה בלונדון לפי שווי שוק של 5 מיליארד דולר, רכשה את ICQ מידי AOL, ומחזיקה בין השאר במניות של פייסבוק, טוויטר, זינגה וגרופון.

אך לצדן יש חברות היי-טק רבות. המגזין האמריקני "פאסט קאמפני" פרסם באמצע מאי את רשימת עשר החברות הרוסיות החדשניות ביותר, בה כיכבו גם חברת האבטחה קספרסקי; מפתחת תוכנת המרת טקסט לפורמט דיגיטלי, ABBYY; וספקית שירותי טכנולוגיות ניווט M2M Telematics.

המכנה המשותף לכל החברות שברשימה הוא העיסוק בצד המדעי העמוק יותר, כגון מימוש טכנולוגיה גרעינית לצרכים רפואיים, כפי שעושה חברת Rosatom. גם אם החברות בהיי-טק הרוסי עדיין לא בולטות במיוחד, לפחות הכסף הגדול שמיועד להניע את התעשייה יגיע בקרוב.

הרוסים ערים לחשש של משקיעים זרים מכניסה לפעילות בשוק, ולכן נשיא רוסיה, דימטרי מדבדייב, הכריז בינואר האחרון בוועידת דאבוס על תוכנית לעידוד השקעות זרות (FDI), שמיועדת להצעיד את רוסיה לעידן הכלכלי הבא שבו יהיה המשק הרוסי מבוסס על "חדשנות ומודרניזציה".

בין השאר הוקמה במסגרת התוכנית קרן ממשלתית, שככל הנראה תנוהל על-ידי גולדמן זאקס, בגובה מוערך של 10 מיליארד דולר למינוף השקעות זרות בהיקף של פי ארבעה.

בפאנל Go2Russia שנערך בוועידת איגוד ההיי-טק הישראלי (HTIA) לפני שבועיים (ראו מסגרת), הוצגו המספרים שאליהם שואפת ממשלת רוסיה להגיע בשנים הקרובות כדי לעודד את ההשקעות בתעשייה המקומית, וכוללים בין השאר את הכפלת ההון סיכון המקומי פי שישה.

בינתיים, מריצה הממשלה הרוסית בשנים האחרונות כמה פרויקטים פיננסיים וטכנולוגיים לקידום תחום ההיי-טק. אחד מהם הוא קרן שמחקה את קרן יוזמה הישראלית - קרן ממשלתית (RVC) שמשתתפת בצד משקיעים מוסדיים בהשקעה בקרנות, בהיקף של מיליארד דולר.

עד כה היא השקיעה ב-12 קרנות, מתוך כוונה להקים תעשיית הון סיכון רוסית. אחת מהן היא CIG תמיר פישמן, הנציגה הישראלית שמנוהלת על-ידי דניאל גימפל, וקיבלה 35 מיליון דולר מ-RVC, מה שמינף קרן כוללת של כ-70 מיליון דולר.

הקשר הרוסי-ישראלי לא נעצר בתוכניות שנוגעות להון סיכון. "בהיי-טק הישראלי יש הרבה דוברי רוסית, יש הרבה אנשים חכמים, וממשלה שמספקת תמיכה. מעגלים פה פינות ולא בונים חברות גדולות. ברוסיה זה די דומה, רק ששם חסר נושא היזמות", טוען קפליושניק.

עם זאת, הדמיון נפסק כשזה מגיע למציאות העסקית. יש מעט חברות היי-טק ישראליות שפעילות ברוסיה, או שרואות את ההיי-טק הרוסי כשוק מטרה מוגדר. הדבר מוקצן בחברות סטארט-אפ, שרואות בשווקים מתפתחים אחרים כגון סין פוטנציאל שיזניק את החברה, ואילו השוק הרוסי כמעט שלא נראה על המפה של היזמים המקומיים.

"לחברות סטארט-אפ ישראליות השוק הרוסי יכול להיות בוננזה אדירה", משוכנעת עו"ד אנה משה, שותפה-מנהלת במשרד MKBK - משה, קובו, בלומפילד, בייקר ושות', "כולם מבינים שזה שוק עם פוטנציאל אדיר, אבל קצת מפחדים".

השת"פ הישראלי-רוסי יקפוץ מדרגה

הצעדים הראשונים בשינוי המגמה הזו נעשים עם דחיפה מהצד הרוסי. הקרן שמנהלת תמיר פישמן ביצעה עד כה שתי השקעות בישראל עם שותפים רוסיים - בחברת MCL ובחברת מוביקס - בשתיהן יפתחו החברות הישראליות פעילות ברוסיה. ייתכן גם שהקשר בין ההיי-טק הרוסי לישראלי יקפוץ מדרגה בעקבות מהלכים יותר אסטרטגיים, כגון רכישות.

יאנדקס, לדוגמה, השתתפה בסבב הגיוס האחרון של חברת הסטארט-אפ הישראלית Face.com. נציגי החברה, כך נודע ל"גלובס", היו בארץ לפני שבועיים כדי לבחון אפשרויות אסטרטגיות נוספות.

כיום ייצוא ההיי-טק הישראלי לרוסיה הוא בסביבות ה-400-500 מיליון דולר לשנה, ומהווה יותר ממחצית מסך היצוא הישראלי לרוסיה, מעריך אדי שטיינבוק, הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל ברוסיה.

לדבריו, "מדובר בפעילות של חברות ישראליות בעיקר בתחום ציוד ומערכות תקשורת, אלקטרוניקה ומכשור רפואי", אך שיתופי פעולה מתקדמים יותר שכוללים מו"פ ויוזמות משותפות, מתחילים לצאת לדרך רק לאחרונה.

"המטרה היא שהשוק יפעל ללא הממשלה"

הפאנל בנושא רוסיה שנערך בוועידת ארגון ההיי-טק הישראלי (HTIA) נערך מול אולם ריק למחצה, מצב שסימל את תשומת הלב המינימלית שמקדישה תעשיית ההיי-טק המקומית למקבילה הרוסית. "ישראל נמצאת רק שלוש שעות טיסה מרוסיה, אבל כמעט שאינה קיימת בפעילות ההיי-טק הרוסי", פתח מנחה הפאנל, דניאל גימפל, מתמיר פישמן - CIG.

על-פי הנתונים שהציג יאן ריאזאנצב, מנהל ההשקעות של RVC, סך ההון שיש ברוסיה להשקעות פרייבט אקוויטי "מספיק כדי לזוז קדימה", לטענתו. עם זאת, כדי לעמוד בשאיפה של התוכניות הרוסיות נדרשות השקעות זמינות בהיקף של 40 מיליארד דולר כדי לענות על 60% מההשקעות במו"פ, שיעור שקיים כיום ארה"ב.

מבחינת הון סיכון, טוען ריאזאנצב, יש כרגע רק חצי מיליארד דולר ברוסיה, כאשר בארה"ב, לשם השוואה, יש 20 מיליארד דולר.

"המטרה האסטרטגית היא שהשוק יתפתח בעתיד ללא הממשלה, שתהיה מעורבת אולי בפרויקטים גדולים. הכוונה היא לצאת מהקרנות שלנו בתוך כמה שנים, ולהציע למשקיעים זרים להיכנס".

בצד עידוד ההשקעות פועלת רוסיה בעוד כמה אמצעים: חברת RusNano, למשל מתפקדת כחברת אחזקות להשקעות בפרויקטים ובחברות בתחום הננו-טכנולוגיה, ולרשותה 10 מיליארד דולר בכסף ממשלתי.

בנוסף, הפארק התעשייתי סקולקובו שליד מוסקבה מיועד להיות עמק הסיליקון הרוסי. הוא החל לפעול השנה ומטרתו למשוך חברות בתחומים כגון אנרגיה, חלל ומחשוב, ולו תקציב של 6 מיליארד דולר.

מעט על החוויה של חברה ישראלית שמעוניינת לעבוד ברוסיה, היה ניתן לשמוע מאורי מינסקי, מנכ"ל MCL, שבה השקיעה לאחרונה 6.2 מיליון דולר הקרן של תמיר פישמן יחד עם רוסנאנו, להקמת פעילות ברוסיה: "בנקים ברוסיה הם דבר מוזר עבור ישראלי וצריך לדעת איך לדבר איתם. היה לנו מזל שבצוות שלנו יש כמות גדולה של מהנדסים מרוסיה שסייעו לנו לחצות את הגשר", סיפר.