"כשדור הפורשים יגדל, נראה ירידה חדה ברמת החיים"

החיסכון הפנסיוני הצובר של הציבור הישראלי לא יספיק לו לשמירה על אותה רמת איכות חיים לאחר היציאה לגמלאות". זוהי המסקנה המרכזית שעולה מפאנל מיוחד שהתקיים במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" ו-BDO זיו האפט, בנוגע לסוגיות הבוערות בעולם החיסכון הפנסיוני.

"כאשר דור הפורשים בקרנות החדשות יגדל, נראה ירידה חדה ברמת החיים אצל חלק גדול מהם, כי הקצבה שיקבלו תקטן עם עליית הגיל. אנחנו יודעים שהיכולת של מרבית האוכלוסייה לקבלת החלטות מושכלת היא מאוד נמוכה, וחלקם הגדול מגיע לגיל פרישה בלי רמת הכנסה סבירה שיכולה לתת להם מינימום", התריע יהודה בן-אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה. בן-אסאייג הוסיף, שכאשר מאפשרים לציבור למשוך כספים פנסיוניים במהלך תקופת החיסכון הם עושים זאת, גם אם זה יפגע ביכולת ההתקיימות שלהם לאחר הפרישה.

גם דוברים אחרים קראו להגדיל את שיעור החיסכון הפנסיוני של הציבור, בין היתר באמצעות הוספת רובד הוני. בניגוד להסכמה על כך שהחיסכון אינו מספיק, לא הושגה הסכמה על הדרך לפתרון הבעיה, תוך ניהול נכון לאורך שנות החיסכון, ולהבטחת המטרה של השתכרות נאותה לאורך שנות הגמלאות.

כך או אחרת, אחד הצעדים החשובים הנוכחיים מבחינת האוצר להסדרה נכונה יותר של העולם הפנסיוני שלאחר רפורמת בכר היא התוכנית להגברת התחרות בשוק הגמל של עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר ("זה שרגולטור פועל, לא אומר שמה שקדם לו היה טעות. רגולטורים עומדים בפני סביבה משתנה, ומנסים להתאים אותה לתנאים המשתנים", הסביר שריג בתשובה לטענה שמדובר בתיקון כשלי רפורמת בכר).

"זהות אינטרסים חזקה"

בהתייחס לסוגיית הייעוץ הפנסיוני בבנקים אמר משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, כי "קשה למצוא נקודה שבה זהות האינטרסים בין הממשלה, הציבור והבנקים חזקה יותר. ייעוץ פנסיוני בבנקים קריטי (...) אך אינו מתרומם משום שהממשלה לא הבינה שהיא צריכה להכריע. אין יכולת אמיתית לתת ייעוץ לשכירים, כי האוצר מתעקש שלא לתת אפשרות לבנקים להגיע למעסיקים".

מנגד, יונל כהן, מנכ"ל מגדל, אמר: "איני מסכים עם בנק שחושב שפקיד, ככל שיהיה מוכשר כיועץ, יהיה מסוגל לתת פתרון למפעל ולמבוטח, וזאת בגלל הסיבוכיות הרבה. אם חברת אלביט, לדוגמה, תפנה לבנקים, 60%-70% מהמבוטחים שלה לא יוכלו לקבל את קשת הפתרונות שכבר קיימת עבורם במחירים שהבנקים גובים". עם זאת, הוסיף כהן, "אם בנק יכול לקנות מסלקה תפעולית גדולה, או להתחבר לכזו, אז הוא יוכל לטפל במבוטחים".

אלדד תמיר, מנכ"ל משותף ובעלים בתמיר-פישמן, טען בהמשך ש"נושא התשתיות לא מאפשר לעסק להתרומם", ואביגדור קפלן, יו"ר כלל ביטוח, ציין: "יש לי תיק השקעות בשני הבנקים הגדולים. אני מקבל עליהם דיווח וייעוץ, ואם זה הייעוץ שמקבלים הלקוחות, אז אוי ואבוי. רמת הייעוץ שלנו הרבה יותר גבוהה מזו הניתנת בבנקים". הוא הוסיף ואמר: "אני נגד הרחבת הייעוץ לבנקים, משום שהם סובלים מניגוד עניינים. הייתי משנה את דעתי אם הבנק היה מקבל את דמי הייעוץ מהלקוח ולא מהיצרן, אבל זה לא ריאלי", אמר.

מנגד, בן-אסאייג דווקא מצא נקודת אור בייעוץ הבנקאי: "בגמל ובהשתלמות ישנה מידה מסוימת של הצלחה לבנקים. אולי מעוטה ממה שציפינו, אבל העסק עובד. אבל לא כך הדבר בפנסיה, וקל להגיע למסקנה שהבנקים נוטים לבחון את הנושא במונחי עמלה מצבירה לטווחי זמן קצרים, כך שרמת הנכונות והמוכנות שלהם להיכנס לפנסיה היא נמוכה", אמר.

ענת לוין, משנה למנכ"ל בנק הפועלים ובעבר בכירה בשוק המוסדי, הגיבה ואמרה ש"כל הבנקים, בייחוד הגדולים, משקיעים משאבי עתק במערכות ייעוץ פנסיוני, ויתקדמו עם זה לאט. כבר היום, במה שניתן לתת ייעוץ, מעניקים אותו, ובמקומות שבהם אין מספיק ידע לא לוקחים את האחריות לכך, אבל גם לשם יגיעו".

שריג אמר ביחס לייעוץ הבנקאי: "אנחנו לא במשחק בשביל לעודד את הבנקים להיכנס או לצאת, וכל אחד מקבל את ההחלטות העסקיות שלו". הוא גם שאל: "האם כשאומרים שבנקאים לא יוכלו לספק את כל הייעוץ שסוכן יכול, משוכנעים שסוכן יכול להבין את המורכבות של המוצרים השונים של כל החברות?". בהתייחס לכך ענה קפלן ש"לא כולם, אבל חלקם הגדול כן".

זהירות: הסיכון בהשקעות עולה

כאמור, הייעוץ הפנסיוני אינו המטרה הסופית, כי אם אמצעי להשגתה. מרכיב חשוב נוסף בדרך הנו אופן ניהול ההשקעות, במיוחד בגילאים מבוגרים, וסוגיה זו נראית יום מסובכת הרבה יותר. "ירידת התשואות בשווקים מובילה אותנו להגדלת הסיכון. התיק הפנסיוני נמצא ברמת סיכון שמתאימה אולי לבני 30 ו-40, אבל לא לכולם", מתריע בן-אסאייג.

"מהרגע שאדם יוצא לפנסיה, צריך לחבר אותו לניהול באמצעות התאמת נכסים להתחייבויות, כדי למנוע תנודתיות", אמרה לוין, והוסיפה כי "אם נגיע למצב שקיים בעולם, שבו נבצע התאמת תזרים מזומנים (cash flow matching) כדי לראות איך תתקבל תשואה מסוימת, זו תהיה התפתחות אדירה (...) רואים עלייה בסיכון, אבל זה נכון ובסדר בעולם הריביות הקיים, אבל בשלב מסוים צריך לקבע את הרווחים, וזו ההתפתחות החדשה הנדרשת".

יחד עם זאת, הפתרון שהציע האוצר לסוגיית קיבוע הרווחים לחוסכים המבוגרים שלקראת גיל הפרישה באמצעות המודל החכ"מ (הצ'יליאני), לא זכה לאהדה רבה. "המודל הצי'ליאני אינו הפתרון לבעיה זו, משום שהוא עלול ללכוד אנשים מגיל 50, מה גם שבעולם של ריבית נמוכה צריך לאפשר יותר חופש בחירה לאדם ולא לנעול אותו", אמרה לוין. קפלן חלק על דבריה, ואמר ש"המודל הצ'יליאני יהיה מצוין אם תהיה סטנדרטיזציה, שהיא מאוד רצויה, אחרת השקיפות תיעלם. המודל הוא ברירת מחדל עבור אלה שלא יודעים מה לעשות".

יונל כהן חיזק את הנקודה, ואמר: "זה לא נכון לתת לכל אחד להחליט. מה רע בזה שיגידו לחוסכים, שלדוגמה, קרן מבטחים היא בסדר". לדברי תמיר, הדרך הנכונה לניהול השקעות ראוי לפנסיה הנה "ביטול המסלולים הכלליים, משום שאין התאמה ללקוח ואי אפשר להשוות אותם. הדור הצעיר חייב להגדיל את רמת הסיכון שלו", הדגיש.

"מגיפות מפחידות יותר מאורך חיים"

היבט נוסף שנוגע ישירות למצב החוסכים עם הגיעם לגיל הפרישה הנו נושא תוחלת החיים המתארכת. ביטוחי המנהלים הקצבתיים מספקים ביטחון בסוגיה זו, בניגוד לקרנות הפנסיה שבהן קצבאות הזקנה יקטנו ככל שתוחלת החיים תגדל. ואולם, בעוד שבישראל נהוג להבטיח תוחלת חיים כבר בגיל תחילת החיסכון בפוליסות ביטוח, בעולם לא נהוג לעשות כן, ויש חשש שההבטחה עלולה לאיים בעתיד על יציבות החברות.

"הסוגיה הזו נבחנת באוצר כבר שנים רבות", אמר שריג בהתייחס להבטחת המקדם, וגילה כי "בשלב זה אנחנו מרגישים מאוד בנוח ולא רואים בעיית יציבות מכך. יחד עם זאת, אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק".

באופן לא מפתיע, גם ספק מקדמי תוחלת החיים הגדול ביותר בשוק - יונל כהן ממגדל - לא רואה בעיה בהבטחת מקדם תוחלת החיים. "לבטח תוחלת חיים זה לתת לאזרח ביטוח סיכונים, וישנם סיכונים. אני חושב, גם כיו"ר מקפת, שאנחנו הרבה יותר חוששים ממחלות אפידמיות (מגיפות) מאשר מתוחלת החיים", אמר כהן. קפלן ציין בהקשר זה ש"כשלוקחים סיכון ויודעים לנהל אותו, צריך לדעת לתמחר אותו, ובטווח זמן של 30 שנה, נראה לי שאנו יודעים לעשות זאת".

שש שנים לאחר בכר, הבנקים רוצים לחזור ולייצר הטבת מס

שוק החיסכון הפנסיוני מורכב משלושה אפיקים חלופיים ומתחרים, אך בהחלט לא שווים. מדובר על קופות הגמל, שבבעלות בתי השקעות וחברות ביטוח, קרנות פנסיה, שרובן המכריע בבעלות חברות הביטוח, וביטוחי המנהלים של חברות הביטוח. אליהם ניתן להוסיף ניצני אפיק נוסף בדמות קופות הגמל בניהול אישי, וכעת, כך מתברר, בבנקים רוצים לחזור לזירה ומציעים להקים אפיק חיסכון נוסף שיזכה להטבות מס.

במסגרת הדיון בוועידת שוק ההון של "גלובס" ו-BDO זיו האפט, ביקשו שני נציגי המערכת הבנקאית להחזיר לחיים את היצרנות הפיננסית-פנסיונית הבנקאית, ולאפשר להם לספק פיקדונות לטווח ארוך שיזכו להטבת מס.

"פיקדונות צריכים להיכנס תחת מעטפת הטבות המיסוי", אמרה לוין, ופרל טען ש"בתוכנית חיסכון יש ודאות לגבי התוצר הסופי עם הבטחת התשואה, כך שהלקוח מקבל פתרון ליחידת חיסכון משלימה, ולא מתחרה, למוצרים לטווח ארוך. זה יגדיל את החיסכון הפרטי והלאומי".

בדיון התייחסו גם למאמצי האוצר להקטין את נחיתות הגמל ביחס לפנסיה וביטוחי המנהלים. "הגמל הוא חלק מהשוק שצריך להיות אקטיבי, אם כי האמירה שזה שוק שדועך היא לא בהכרח נכונה. אפשר להיעזר בהבנת המצב בהסתכלות על העולם, שם קופות הגמל הם חלק אינטגרלי מהשוק", אמר שריג, שהבהיר: "אנחנו רוצים שהשוק יהיה שטוח והמוצרים יתחרו אחד בשני". אלדד תמיר התייחס לנושא, ואמר כי "ועדת בכר אפשרה לחברות הביטוח להגיע לפלח שוק גדול ויצרה ריכוזיות גדולה, וחשוב שיהיו כמה שיותר מוצרים תחרותיים".

מהצד היצרני, שמחזיק גם בקרנות הפנסיה ובביטוחי מנהלים, ציין כהן ש"הגמל מצוין כמוצר משלים חיסכון". קפלן קרא לעידוד קופות הגמל באמצעות "עידוד חסכונות הפרט והשלמת חסרים לקראת פרישה של הדור הצעיר. צריך למזג את קרנות ההשתלמות עם החיסכון ארוך הטווח, כי החוסכים יצטרכו את הכסף הזה".