מהפכה? עורכי הדין החברתיים מסתערים על לשכת עוה"ד

באמצע נובמבר 2010, ימים אחדים לפני היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, קיבלה עו"ד שירלי גלילי-אורלובסקי מכתב מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. הנידון: תלונה לפיה עברה על כללי האתיקה במסגרת עבודתה בעמותת ל.א. המסייעת לנשים הסובלות מאלימות.

העמותה הוקמה ב-1977 על-ידי כלת פרס ישראל רות רזניק, ועו"ד גלילי-אורלובסקי ייסדה את היחידה המשפטית שבה. היא הגוף היחיד בישראל שמטפל בנשים הסובלות מאלימות, ומספק להן לא רק ייעוץ, אלא גם ייצוג משפטי. כגוף ללא מטרות רווח החי מתרומות ונמצא בקשיים, העמותה גובה סכום סמלי של כ-3,000 שקל, שבקושי מכסה את ההוצאות. מבחינת הלשכה מדובר בעבירה אתית: עו"ד גלילי-אורלובסקי מסייעת למי שאינו עורך דין לספק שירותים משפטיים בתשלום. כל הסבריה לא הועילו, והלשכה נותרה בעמדתה. עקב כך חדלה העמותה בחודשים האחרונים להעניק ייצוג משפטי.

"אני לא מבינה", אמרה השבוע, "למה מכל עורכי הדין שעושים דברים בעייתיים, ועדת האתיקה רודפת דווקא אחרי עמותה שמטפלת בנשים מוכות".

מבחינת עורכי הדין של הארגונים החברתיים, המקרה הזה היה הקש ששבר את גב הגמל; עוד אחת משורת פעולות של הלשכה שמקשות על פעילותם. הלשכה, לדידם, רואה לנגד עיניה רק משרדים שעובדים בשביל רווח, ואינה מתאימה עצמה להתפתחות של הארגונים החברתיים והקליניקות. הגיע הזמן, הם אומרים, שהלשכה תיקח אחריות על המקצוע, על זכויות אדם ועל צדק חברתי, ותראה במשפט משאב ציבורי, ולא רק תעסוק בפרנסה של עורכי דין. הם ניסו לפנות ללשכה באמצעות נייר עמדה שהכיל שלל הצעות, אך נתקלו בסירוב גורף. לפיכך הגיעו למסקנה שלהשפיע אפשר רק מבפנים, שהבחירות ללשכה בפתח וצריך ללכלך את הידיים בפוליטיקה. התוצאה: רשימת "לתכלית ראויה", המתמודדת בבחירות ללשכת עורכי הדין ביום שני.

"הרוב סלדו מהעניין הפוליטי"

שורשי המהלך טמונים בשורת החלטות של הלשכה, שבארגונים החברתיים נוטים לכנות "גזירות 2008". הגזירה שהכי הרגיזה אותם היא זו שאסרה עליהם לקבל הוצאות משפט שנפסקות לטובת לקוחות שהם מייצגים. במקביל גם נאסר עליהם לגבות שכר-טרחה סמלי, כמו במקרה של עמותת קו לעובד, שמעניקה את שירותיה בחינם אך גובה עשרות שקלים מפונה שזקוק לחישוב זכויותיו. החצים הבאים נורו לעבר הקליניקות המשפטיות של האוניברסיטאות, המעניקות סיוע בסיסי לאוכלוסיות מוחלשות.

ועדת האתיקה יצאה נגדן בטענה שמאחר שהסטודנטים בקליניקות מקבלים נקודות זכות אקדמיות, הרי שפעילותם שקולה לייעוץ משפטי בתשלום - דבר שאסור על מי שאינו עורך דין. מאוחר יותר גם גיבשה הלשכה מדיניות שהקבילה בין הארגונים החברתיים ובין עורכי דין שמשדלים לקוחות - דבר האסור על-פי חוק.

"בארצות-הברית דנו בזה ואמרו שלגבי ארגון חברתי שעושה זאת זה בסדר כי זה לא למטרות רווח, אבל בישראל הלשכה לא מבדילה בין השניים", אומרת עו"ד אלה אלון, רכזת תחום עריכת דין ציבורית-חברתית באוניברסיטת תל-אביב והרוח החיה מאחורי היוזמה. "הם כנראה לא מבינים שאם לא נפנה לאוכלוסיות החלשות האלה, הן לא יידעו על הזכויות שלהן. הרי זה לא ש אנחנו מנסים לעשות מזה כסף, אלא רק להנגיש את השירותים".

פעולות הלשכה הביאו את עורכי הדין של כ-40 ארגונים חברתיים בולטים להקים קואליציה. הקואליציה פנתה ללשכה בדרישה לשנות את הגישה כלפי הארגונים החברתיים, ובתגובה נתבקשה להעביר נייר עמדה בנושא, שנשלח באפריל 2009. רק כעבור יותר משנה, באוגוסט 2010, הגיעה התשובה מהלשכה: מכתב שדחה את כל הטענות. ואז הם חשבו על מהלך חדש.

"ידענו שהבחירות מתקרבות, אבל לא היינו מספיק מגובשים", נזכרת עו"ד אלון. "הייתה גם רתיעה מהמהלך, כי זה לא משהו שטבעי לאנשים". במארס 2011 נפגשה הקואליציה שנית. כל הנוכחים הסכימו שכדאי לנסות, אבל לא הייתה התקדמות. "הרוב סלדו מהעניין הפוליטי", מסביר עו"ד ערן גולן, בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה וחבר הנהלת קו לעובד. "אנשים לא רצו ללכלך את הידיים".

בתחילת אפריל נראה היה שהרעיון לא בדיוק קורם עור וגידים. "לפי איך שהדברים נראים כרגע, נצטרך לדחות את הרעיון של רשימה חברתית-ציבורית ללשכה לבחירות הבאות", כתבה עו"ד אלון במייל לרשימת התפוצה של הקואליציה. "המועד להגשת הרשימה הוא בשבוע הבא, ולא הצלחנו למצוא מישהו/י מתאים/מה שי/תיקח על עצמו/ה להוביל את הרשימה".

במייל היא הציעה לטפל בינתיים במשא-ומתן מול המתמודדים, עתירה לבג"ץ וקידום חקיקה, אולם כעבור 3 ימים הגיע שינוי הכיוון: מייל מעו"ד גלעד ברנע, ממובילי המאבקים המשפטיים נגד הפרטת בתי הסוהר והפרטת הקרקעות, שהכריז כי לדעתו צריך להמשיך לקדם את המהלך. בעקבותיו הגיעו מיילים נוספים שניסו להחיות את הרעיון. "כמו שכבר אמרתי, אני מוכן להיות ברשימה, מעדיף מקום לא ריאלי, בסוף", כתב עו"ד ברנע במייל נוסף, "אבל אם לא ימצאו מתנדבות/מתנדבים אמיצים - בכל מקום שייקבע". ואכן, לא נמצאו מתנדבים אמיצים אחרים, ונקבע כי ברנע יעמוד בראש הרשימה.

נותר רק שבוע להגשת הרשימות - ובתוכו ערב פסח וימי חול המועד - ועורכי הדין עדיין נזקקו ל-50 חתימות של חברי לשכה שתומכים במועמדותם. עו"ד גולן מיהר לקחת את הטפסים ממשרדי הלשכה בתל-אביב, לפני שייסגרו, ומשם יצא להחתים את עורכי הדין של האגודה לזכויות האזרח ושל הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת תל-אביב. למשימה נרתם גם בן זוגה של אלון, עורך דין בפרקליטות הצבאית, שהחתים את כל עמיתיו.

"חיפשנו אנשים בנרות, אבל כמעט כולם היו בחופשה", מספר גולן. "ביומיים של חול המועד שנותרו הלכנו מחברים לחברים והחתמנו את מה שהיה חסר". אמנם לא היה להם גב כלכלי כמו לרשימות אחרות, אך הניסיון הרב שצברו מניהול קמפיינים חברתיים ועבודת שטח שיחק הפעם לטובתם. ברוח השוויון המגדרי שרבים מהארגונים מקדמים, הם גם הקפידו לשבץ את המועמדים בשיטת הריצ'רץ - גבר, אישה, גבר, אישה - והרשימה הייתה ערוכה לבחירות.

"לא רק הופעות של אייל גולן"

אחת הסוגיות המרכזיות שהרשימה מנסה לקדם היא הנגישות למשפט. לאחרונה הם אף שלחו מכתב בנושא לשר המשפטים יעקב נאמן, ובו התייחסו לנתון שפרסמה הנהלת בתי המשפט, ולפיו למעלה מ-75% מהנתבעים בתיקים אזרחיים בבתי משפט השלום ולמעלה מ-20% מהנתבעים בבתי המשפט המחוזיים אינם מיוצגים בהליכים.

"אנו סבורים כי לשכת עורכי הדין לא מימשה עד כה את מלוא אחריותה להנגשת המשפט כמשאב ציבורי לכלל האוכלוסייה, ואף פועלת לעתים בניגוד לעקרונות אלה", כתבו לשר. "העדר ייצוג משפטי הוא כיום חסם משמעותי בפני ציבור רחב בישראל בבואו להשיג דין צדק ולממש את זכויותיו. משבר הנגישות לייצוג הוא גרורה מסוכנת של אי-השוויון בחברה הישראלית".

ברשימה טוענים כי לא רק שהלשכה אינה עושה די כדי לפתור את בעיית הנגישות למשפט, אלא היא גם מקשה על הארגונים החברתיים לעשות זאת בכך שהיא מגדירה חלק ניכר מפעילותם כעבירות אתיות. אם יצליחו לצבור כוח פוליטי במוסדות הלשכה, כך הם מקווים, יוכלו לשנות מדיניות זו. במסגרת מצעם הם מבטיחים לפעול למען יצירת תמריצים - למשל מימון השתלמויות, ספרות מקצועית או הנחה בדמי חבר - לעורכי דין המבצעים פעילות משפטית התנדבותית. הם גם דורשים שהלשכה תפעל להרחבת מעגל הזכאים לייצוג על-ידי הסיוע המשפטי הממלכתי והסניגוריה הציבורית ולהגדלת תקציבם. אנשי הרשימה מציינים לחיוב את "שכר מצווה", תוכנית של הלשכה למתן ייצוג לנזקקים, אך טוענים כי התקציבים שמעבירים אליה זניחים וכי יש להרחיבם (בלשכת עורכי הדין אומרים כי "תקציב תוכנית 'שכר מצווה' גדל מדי שנה, והשנה הוא עומד על סך 1.08 מיליון שקל" - י"ט).

"הלשכה הייתה יכולה להיות גוף לשינוי חברתי, אבל היא לא מסתכלת על זה ככה", אומר איתמר סיון, יו"ר בהתנדבות של התנועה למלחמה בעוני. "היא רואה את המצב הקיים וחושבת איך לשרת אותו".

בנוסף, לטענתם, הלשכה אינה פועלת די הצורך כדי לקדם את עורכי הדין השכירים ואף מקדמת מדיניות שמחזקת את המשרדים הגדולים על חשבונם. אנשי הרשימה החברתית גם מצפים מהלשכה שתתמוך בניסיונות של עורכי דין לשפר את תנאי העסקתם. "מול המאבק של הפרקליטים והעוזרים המשפטיים, ראש הלשכה הוציא רק הודעת תמיכה חלושה", מציין גולן. "תפקיד הלשכה אינו רק לעסוק בהופעות של אייל גולן בקיסריה או בכנסים בבתי מלון באילת, אלא לגבש עמדה ערכית ולהפוך אותה למציאות בעניין היחס בין חיי משפחה ועבודה. משקיעים המון כסף בכל מיני אירועים יוקרתיים, אבל מול זה יש עורכי דין חלשים שאולי היו יכולים לקבל הלוואה. עורך דין קטן לא יכול להרשות לעצמו דברים כמו תוכנות וספרים משפטיים, שחיוניים להתעדכנות שלו. אני מניח שקל יותר לייחצן הופעה של אייל גולן בקיסריה".

עו"ד ענבר יחזקאלי בליליוס, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, רואה בתנאי ההעסקה גם בעיה מגדרית: "ימי עבודה שמגיעים במשרדים הגדולים ל-12 ואף 16 שעות כדבר שבשגרה גורמים לאפליה בין נשים לגברים, כך שלא רק שקידומן של הנשים נעצר לאחר שהן יולדות, הדבר אף מנציח את פערי השכר בין גברים לנשים ואת מיעוט השותפות מקרב משרדי עורכי הדין".

"לתכלית ראויה" מציגה שתי רשימות בבחירות שיתקיימו ביום שני - אחת להנהלת הלשכה והשנייה למחוז תל-אביב. האם יש להם סיכוי להיבחר? עו"ד ברנע מאמין שהרשימה תצליח להגיע ליעד שהציבה, אך חשוב לו להדגיש שכבר בדרך עצמה הושגו הישגים חשובים. "מבחוץ אנשים חושבים שיש ממש שיתוף-פעולה בין הארגונים, אבל לפעמים זה לא נכון. סביב ההתמודדות בלשכה יצרנו פלטפורמת-על של כל העוסקים בתחום, שיש לה משמעויות מאוד חיוביות. עצם הפלטפורמה שהוקמה והידוק שיתוף-הפעולה הוא תרומה אדירה לזכויות האדם בישראל".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "אנו פועלים בכנסת, תוך שיתוף-פעולה עם ארגונים חברתיים, לבלימת יוזמות שיש בהן לפגוע בזכות הנגישות לבתי המשפט, כגון קיצור תקופת ההתיישנות והטלת אגרות על הליכי ביניים. בנוסף ניהלה הלשכה מאבקים למניעת הקיצוצים בשכר-הטרחה של עורכי הדין מהסנגוריה הציבורית ומהסיוע המשפטי של המדינה. הלשכה גם מסייעת לעורכי דין חלשים: תקציב הסיוע לחברים, הכולל קרן עזרה הדדית לעורכי דין ומענקים לחברים, עומד השנה על סך כולל של כ-1.06 שקלים. הלשכה ממשיכה להעניק סיוע לחברים באמצעות הקרן לעזרה הדדית, שבמסגרתה מוענקות הלוואות לחברים על-ידי בנק אוצר החייל. עורך הדין משלם את הקרן בלבד, והלשכה משלמת עבורו את הריבית. כמו כן, מעמידה הלשכה מענקים לחברים המצויים במצב בריאותי או כלכלי קשה".

גלעד ברנע - עורך דין עצמאי, עומד בראש רשימת עורכי הדין החברתיים

 חברי רשימת לתכלית ראויה. גלעד ברנע / צלם: שחף הבר

"כשקיבלתי את ההכרעה בבג"ץ נגד הפרטת בתי הסוהר, ידעתי שלא יהיה לי פסק דין חשוב מזה בקריירה", נזכר ברנע ברגע ההוא של נובמבר 2009, כשסיים בניצחון מאבק של 4 שנים, ניצחון שלמעשה הביא את בג"ץ לקבוע לראשונה גבולות להפרטה. מאז אותו הישג, ברנע מרבה לעסוק במאבקים נגד הפרטת שירותים ונכסים ציבוריים, ובין השאר מוביל את העתירה העומדת בבג"ץ נגד הפרטת הקרקעות.

ברנע הוא בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, אחרי שהספיק להשלים תואר ראשון במדעי הרפואה. את התמחותו עשה במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה ובמשרד יגאל ארנון ושות'. למשפט החוקתי הגיע במקרה. את דרכו כעורך דין הוא התחיל דווקא בתחום המיסוי, ועבד בין היתר כיועץ המשפטי של חברת העובדים ההסתדרותית. שינוי הכיוון התרחש ב-1998, כשארנן יקותיאלי התמודד בבחירות המוניציפליות בירושלים וברנע סייע לו בהליכים המשפטיים הנלווים. בין היתר הצליח ברנע להשיג צו מניעה נגד חלוקת בקבוקי שמן של הרב כדורי שש"ס הובילה. "אז הבנתי את חשיבות התחום והתחלתי לנהל תיקים בעלי אופי עקרוני".

הוא שילב עבודה במשרדים פרטיים יחד עם ייעוץ משפטי וייצוג של ארגונים חברתיים, כגון סינגור קהילתי וידיד. בשנים 2001-2002 הוא כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים, ובמשך כ-6 שנים פעל בהתנדבות בייצוג הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות בכל הקשור לקיום אירועי מצעד הגאווה בעיר והפגיעה בזכויות הקהילה.

מקום 1

אישי: בן 46, נשוי+2

השכלה: תואר ראשון במדעי הרפואה ובוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית

מומחיות: משפט חוקתי ומינהלי

עשייה חברתית בולטת: הוביל את העתירה שבלמה את הקמת בית הסוהר הפרטי, כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים. עומד בראש רשימת "לתכלית ראויה"

דן יקיר - היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח

 חברי רשימת לתכלית ראויה. דן יקיר / צלם: שחף הבר

באופן אירוני למדי, דווקא במסגרת מאבק עקרוני אחד נאלץ עו"ד דן יקיר להתפשר על עיקרון אחר. זה היה בספטמבר 1999, כשהגיע זמן השמעת פסק הדין בבג"ץ העינויים, במסגרת עתירה שהגיש כיועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח. "נסעתי מתל-אביב לירושלים לשמוע את פסק הדין", הוא משחזר, "ובאותו יום הייתה הפגנה של משאיות האשפה, שחסמה את כביש 1, אז נאלצתי לנסוע דרך 443, שאני נמנע עקרונית מלנסוע בו ושאחר-כך גם הייתי מעורב בעתירה לפתיחתו לתנועת פלסטינים. איחרתי לדיון ב-25 דקות, ואנשים החלו לזרום החוצה. הייתה התרגשות גדולה: בג"ץ הוציא צו מוחלט שאוסר על השב"כ להשתמש בכוח פיזי בחקירות".

למשפטים הגיע במקרה, אחרי שלא התקבל ללימודי תיאטרון. "חלום חיי היה להיות שחקן", הוא מספר, "ולכן גם החלק שאני הכי נהנה ממנו בעריכת דין זה ההופעות בבתי משפט". הוא פעיל באגודה לזכויות האזרח מאז 1982, ואת התמחותו עשה אצל השופט משה טלגם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. לאחר שנתיים כעורך דין במשרדים פרטיים, התקבל לתוכנית המילגאים של הקרן החדשה לישראל, שבמסגרתה השלים לימודי תואר שני במשפטים ב-American University בוושינגטון. כששב לישראל ב-1989 הצטרף למחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח. כחלק בלתי נפרד מפעילותו באגודה, הפך לאחד הפעילים המרכזיים בקהילה ההומו-לסבית ותרם תרומה חשובה למאבק נגד אפליה על רקע נטייה מינית בישראל וקיבל ב-2005 את אות יקיר הקהילה.

מקום 5

אישי: בן 51, רווק

השכלה: בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. תואר שני במשפטים ב-American University בוושינגטון די.סי במסגרת תוכנית המלגאים של הקרן החדשה לישראל

מומחיות: משפט חוקתי, זכויות אדם

עשייה חברתית בולטת: הוביל את בג"ץ קעדאן ובג"ץ העינויים וקידם מאבקים למען זכויות הקהילה ההומו-לסבית

קארין אלהרר - מנהלת מערך הקליניקות באוניברסיטת בר-אילן

 חברי רשימת לתכלית ראויה. קארין אלהרר / צלם: שחף הבר

עו"ד קארין אלהרר החלה את לימודי המשפטים דווקא עם הפנים לכיוון המסחרי. את מערכת השעות היא בנתה בהתאם, ואת ההתמחות עשתה באחד המשרדים המובילים בתחום. המפנה הגיע בשנה ג', כשהחלה להתנדב בתנועה למלחמה בעוני, שבה היא פעילה עד היום כסגנית יו"ר.

"המקרה הראשון שטיפלתי בו כסטודנטית היה של מישהי שרצתה סיוע לקבל צו הרחקה מבעלה המכה", היא נזכרת. "לא היה לה הכסף בשביל הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרה, וגם לא היה לה כסף לנסיעות, אז היינו צריכים לנסוע אליה. פתאום הבנתי שיש המון כוח במקצוע הזה, ושמי שעוסק בו יש לו מחויבות לא לעשות רק לביתו ולעצמו. החלטתי שמעתה ואילך הכיוון שלי יהיה חברתי, ורק חיכיתי שההתמחות תסתיים".

בתואר השני, שהחלה באוניברסיטת תל-אביב, היא כבר בנתה מערכת שעות עם דגש על קורסים חברתיים. בהמשך היא הצטרפה לתוכנית המילגאים של הקרן החדשה, שבמסגרתה סיימה בהצטיינות לימודי מוסמך במשפטים עם התמחות בזכויות אדם ואזרח באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון די.סי.

כששבה לישראל החלה לנהל את הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת בר-אילן, ובמסגרת זו היא גם מנחה ומנהלת את הקליניקה לזכויות אדם לאנשים עם מוגבלויות. בין היתר היא גם ייצגה בתיקים חשובים בתחום זכויות אנשים עם מוגבלויות וזכויות חייבים בהוצאה לפועל בבג"ץ ובבתי דין לעניינים מינהליים.

מקום 6

אישי: בת 33, רווקה

השכלה: תואר בוגר במשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, לימודי תואר מוסמך במשפטים (בהתמחות זכויות אדם ואזרח) ב-American Universityc בוושינגטון די.סי

מומחיות: זכויות אדם

עשייה חברתית בולטת: הובילה מאבקים משפטיים למען זכויות מעוטי יכולת ואנשים עם מוגבלויות

איתי סבירסקי - מנחה בקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל-אביב

 חברי רשימת לתכלית ראויה. איתי סביררסקי / צלם: אדוארד קפרוב

להיכנס לרשימת 40 הצעירים המבטיחים בעולם העסקים של "G" זה לא דבר פשוט. קל וחומר כשמדובר בעורך דין שעוסק בזכויות עובדים. עו"ד איתי סבירסקי עשה את זה בזכות חלקו בתחייה של תחום הקמת הוועדים.

לפני כ-5 שנים הוא החל ללוות ועדים בהתהוות באמצעות הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת תל-אביב; ובשנת 2007 נמנה עם מייסדי כוח לעובדים, שהיה אלטרנטיבה צעירה ואידיאולוגית להסתדרות. כיום הוא מרכז את הפעילות המשפטית של הארגון.

"החוויה המעצבת אירעה כשעבדתי קשה כדי להתפרנס בזמן לימודיי באוניברסיטה", אמר בזמנו למגזין G. "לא היה לי גרוש על התחת ולא הייתה לי עזרה מההורים כמו לסטודנטים רבים שלמדו איתי. פתאום הבנתי שנקלעתי למדינה שבה אם אין לך כסף, אתה בבעיה קשה. אז עבדתי במשרה מלאה כמאבטח במשרד המשפטים, ובמקביל גם ניקיתי משרדים. הייתי עובד קבלן בעצם".

לאחר הלימודים התמחה סבירסקי באגודה לזכויות האזרח, שם עסק בזכות לאזרחות ובקידום זכויות חברתיות. בשנים 2005-2002 עבד כעורך דין במשרד מוביל בדיני עבודה וייצג מעסיקים, עובדים וגם ועדים.

מאז שנת 2005 עובד סבירסקי בקליניקה למשפט ורווחה של אוניברסיטת תל-אביב, ומנהל שם את התוכנית לזכויות עובדים, הפועלת לקידום אוכלוסיות מעוטות יכולת והכנסה. בין היתר הוא גם נמנה על מקימי תנועת השמאל "אומץ לסרב".

מקום 9

אישי: בן 36, נשוי+2

השכלה: בוגר בהצטיינות של הפקולטה למשפטים והחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב

מומחיות: דיני עבודה

עשייה חברתית בולטת: ממקימי הארגון כוח לעובדים