"על נוחי דנקנר יש הרבה עומס, וזה טבעי שהוא יכשיר את בנו"

במשא-ומתן על עסקת "מעריב" ליווה את נוחי דנקנר, בעל הבית החדש של העיתון, צעיר בן 26 שרשם במחברת כמעט כל מילה מהמתרחש. בדברי הימים של "מעריב" אולי יהיה פעם לרשימות האלה גם ערך היסטורי, אבל עומר דנקנר, בנו האמצעי של נוחי, ראה בהן הזדמנות ללמוד תוך כדי כתיבה ולהוסיף בצד הערות ושאלות, כדי לדבר עליהן עם אבא אחר-כך. דנקנר, שמנהל את מהלכיו בדיסקרטיות, לא חשף את השתתפות בנו בישיבות שמתקיימות בעניין "מעריב", ורק ההודעה לבורסה בשבוע שעבר על מינויו של הבן לחבר דירקטוריון העלתה לתודעה הציבורית את העובדה שהבן של נוחי מצטרף לביזנס.

"עומר הקשיב לכל פסיק וכתב לעצמו כל הזמן כמו סטודנט שמסכם שיעור, אבל הוא לא התערב", מעיד אחד המשתתפים במשא-ומתן. "היה ברור לכולם שהוא בתקופת הכשרה. על נוחי יש הרבה עומס, ונראה לנו טבעי שהוא יתחיל להכשיר את בנו, כמו שיצחק תשובה מכשיר את אלעד וכמו שסמי עופר הכשיר את עידן".

בקיץ האחרון סיים דנקנר הצעיר תואר ראשון במינהל עסקים מטעם המרכז הבין-תחומי, משם המשיך לקורס השקעות שנערך בלונדון מטעם אוניברסיטת סנט גאלן. הזדמנות לשפשף את האנגלית וליצור קשרים עם אנשים שוודאי עוד ישמעו עליהם בעתיד. ב-7 החודשים האחרונים הוא מלווה את אביו בפגישות ובהתייעצויות הקשורות לקונצרן אי.די.בי בארץ ובחו"ל. "מעריב", מתברר, הוא רק ההתחלה במסלול שמצפה לו בשנים הקרובות.

מרד נעורים? רצון להתחיל מאפס? לא כאן. "עומר צמוד לאבא שלו בתקופה האחרונה כי הוא רואה בנוחי את בית-הספר הכי טוב שיכול להיות לו", מסביר חבר קרוב. "הוא נחשף דרכו לעסקות בהיקפים עצומים, ונפגש עם אנשים שסטודנטים למינהל עסקים רק קוראים עליהם בעיתונים. מבחינתו זו הזדמנות ללמוד מאחד מאנשי העסקים הגדולים והחכמים שקיימים היום בארץ, והוא מנצל אותה בלי להתבייש. אין שום סיבה שהוא יוותר על היתרון".

- למה שלא ינסה להצליח בזכות עצמו, בלי שיגידו שהוא שם רק מפני שהוא הבן של?

"לא משנה מה עומר יעשה, תמיד יגידו את זה. הוא מאמין שאחרי שיחה של דקה יבינו שיש לו מה לתרום בזכות עצמו. נכון שאבא שלו התנתק מעסקי משפחת דנקנר המורחבת כשהיה צעיר, אבל אצל עומר זה אחרת. הוא מאמין בעשייה של אבא שלו ורוצה להיות חלק ממנה".

איך זה עובד? הוא עובר על הלו"ז של נוחי ובוחר למה להצטרף, או שאבא שלו קובע בשבילו לאן להגיע?

"גם וגם. לפעמים זה בא מנוחי, שמבקש מעומר להתלוות אליו לפגישה מסוימת, או שהוא אומר לו, 'אני רוצה שתהיה פה או שתיסע לשם'; ולפעמים היוזמה באה מצד עומר. אם יש נושא שמאוד מעניין אותו, הוא מבקש מאביו לערב אותו בזה ולעדכן אותו כשיש התפתחויות. הם ביחסים מאוד טובים, מדברים כמה פעמים ביום ומעדכנים זה את זה במה שעבר עליהם".

- הוא בטח רואה את אבא שלו עכשיו בעיניים אחרות.

"זה לא מאוד חדש לו. עומר חי ונשם את האווירה הזו מגיל צעיר מאוד; אם זה בארוחות ערב אצלם בבית או בהתייעצויות ליליות שאבא שלו היה מקיים על הדשא ליד הברכה. עוד כשהיה נער הוא היה מחפש את השם של אבא שלו בעיתון וקורא מה כתבו עליו; ואחרי זה מחפש גם את השמות של האנשים שאיתם נוחי נפגש. מה שכן, הפתיעה אותו כמות העבודה שיש לאבא שלו על הראש".

"אין מה להשוות"

הפרסומים בתקשורת שדיווחו בשבוע שעבר על המינוי הדגישו כי דנקנר הצעיר ישמש כדירקטור ללא שכר. ספין מוצלח של אנשי אי.די.בי, שביקשו להדגיש באמצעותו כי עומר אמנם חסר ניסיון, אבל לפחות אינו גוזל מהעיתון המקרטע, שהוא גם חברה ציבורית, את מאות השקלים שמקבל דירקטור לישיבה. הם רק שכחו לציין שגם שאר הדירקטורים מטעם דסק"ש אינם מקבלים שכר, מהיותם מוגדרים כבעלי עניין.

שאלת השכר היא ממילא לא מה שחשוב כאן, אלא מהי תרומתו של בוגר אוניברסיטה טרי - חסר ניסיון בעסקים ובתקשורת - לעיתון שבעיותיו יכולות לפרנס את מיטב המומחים.

אין זו הפעם הראשונה שבה בעל בית חדש ב"מעריב" משלב את ילדיו בעסק. זה צעיר וסקסי בעיקר עכשיו כשיש גם ניו-מדיה ואינטרנט, וכמובן קורץ להם הרבה יותר מחברה שאולי מגלגלת סכומים מרשימים יותר, אבל חסרה את הזוהר שנלווה לעיתון גדול.

יעקב נמרודי עשה את זה לפני 19 שנה, כשרכש את השליטה ב"מעריב" ומינה את בנו עופר, שהיה אז בן 35, למו"ל ולעורך ראשי. עופר נמרודי היה אז כבר מנכ"ל הכשרת הישוב, אבל עיתונות הייתה זרה לו. זכי רכיב החליף את משרד הפרסום הוותיק של "מעריב" במשרד הפרסום החדש שפתח נמרוד ניר, בנה של שותפתו העסקית ג'ודי שלום-ניר-מוזס.

האם "מעריב" יהיה שוב העסק שנותנים לילדים להתגלח עליו? נכון שמעריב, דווקא במצבו כיום, הוא אחד השיעורים המעניינים שיכול נוחי דנקנר להעניק לבנו במסגרת תוכנית ההכשרה, אבל האם לא היה עדיף לקבל במקומו איש מקצוע מנוסה יותר?

בדירקטוריון "מעריב" לא מתרגשים מהמינוי. "אילו עומר היה הנציג היחיד של דסק"ש ב'מעריב' זה היה אולי מעט בעייתי", אומרים שם, "אבל הוא בסך-הכול אחד מ-6 הדירקטורים שמביאה דיסקונט השקעות לעיתון, והאחרים, כמו עמי אראל וארי ברונשטיין, הם אנשי כספים מנוסים שמפצים על היעדר הניסיון שלו. שלא לדבר על זה שנוחי מינה עצמו כדירקטור, מה שאומר שממילא הולך להיות פיקוח צמוד שלו על כל העסק".

- ועדיין - כל אדם מביא איתו משהו.

"ממילא כל החבר'ה מדסק"ש יעשו ישיבות מסודרות לפני התכנסות הדירקטוריון ויבואו עם רעיונות מגובשים. הציפייה היא שנוחי יביא את רוח אי.די.בי לעיתון. הכיסא של עומר ממילא לא יכריע את גורל העיתון. וחוץ מזה, מה עדיף - שישב על ההתחלה בדירקטוריון של סלקום? שם זה עניין של מיליארדים ואצלנו רק מיליונים".

בסביבתו של עומר דנקנר מאמינים כי החודשים האחרונים, שבהם ליווה מקרוב את הפגישות שנוגעות ל"מעריב", הגבירו לאין ערוך את הבנתו בנושא. הוא למד, למשל, איך שומרים על המוטיבציה של המנהלים הבכירים. ההנחה היא שיוכל להוסיף לדירקטוריון גם משב רוח רענן וצעיר. אחרי הכול הוא נמנה עם הדור שמבין בפייסבוק ובטוויטר הרבה יותר מכל דירקטור עתיר ידע פיננסי בן 50. ו"מעריב" חזק מצריך הבנה בשיווק יצירתי באמצעות הניו מדיה לא פחות מניסיון בטבלאות ובמספרים.

"ההשוואה למשפחת נמרודי לא במקום", אומר אדם שמכיר את דנקנר היטב, "כי 'מעריב' לא יהפוך לבייבי של עומר. זו ממש לא הכוונה. במקרה יצא שהמינוי הראשון שלו כדירקטור הוא בדירקטוריון "מעריב", כי שם התפנה מקום; אבל בעתיד הוא מתכנן להשתלב בתחומים אחרים בקבוצה שאין להם קשר לתקשורת. להגיד שהוא זה שיביא ל'מעריב' את הפייסבוק ואת הטוויטר נשמע קצת כמו תירוץ. הוא מביא את עצמו ויש לו ביטחון ביכולות שלו. זה גם לא יהיה נכון להשוות אותו לנמרוד ניר, כיוון שהוא לא מקבל שכר מ'מעריב'".

- זה כבר הובהר היטב; ועדיין לא ברור מאיפה הוא כן מקבל משכורת, או שהוא עדיין סמוך על שולחן הוריו?

"אין לו כרטיס אשראי של אבא שלו, אם לזה את רומזת. הוא מקבל שכר חודשי מחברה פרטית של נוחי. הוא ואבא שלו החליטו שהכי נכון בשבילו יהיה להיות שכיר בחברה פרטית של המשפחה".

- פחות ביקורת ציבורית.

"הרבה ילדים של בעלי חברות משתכרים ככה. עומר עובד מאוד קשה. יום העבודה שלו מתחיל כשהוא מתייצב בשמונה וחצי בבוקר במשרדי אי.די.בי במגדלי עזריאלי ומסתיים בשמונה בערב. כשהוא רצה לאחרונה לעשות גשר מחג שבועות לסוף השבוע הוא לקח יום חופש. אין לו הנחות, וגם אין סיבה שהוא יעבוד בחינם".

"שומר על פרופיל נמוך"

אין זו הפעם הראשונה שבה ילדיו של דנקנר משתלבים בקבוצת אי.די.בי. בינואר 2008 מונתה בתו הבכורה רונה ל"רפרנטית לחברות-הבנות" בדסק"ש, תקן שלא היה קיים עד אז. היא הייתה אז בת 24, אחרי תואר ראשון במינהל עסקים, גם הוא בבין-תחומי. פחות מ-3 שנים אחר-כך הודיעה רונה על פרישתה לטובת לימודי עיצוב אופנה בשנקר. היא עדיין מכהנת כדירקטורית בחברות אלרון ונכסים ובניין.

אחותם הצעירה דנה אמורה להתחיל באוקטובר הקרוב לימודי מכינה במתמטיקה מטעם המרכז הבין-תחומי, במטרה להתקבל שנה אחר-כך ללימודי מינהל עסקים באותו מוסד. גם עומר, אגב, נדרש לעבור את אותה מכינה.

האם נטייתם הטבעית של 3 הילדים היא דווקא ללימודי מינהל עסקים, או שהציפיות מהבית הביאו אותם דווקא לשם? חבר קרוב של עומר מצהיר כי "נוחי נותן לכל אחד מהילדים לבחור את הדרך שמתאימה לו. אין שום כפייה לבחור דווקא במסלול מסוים".

- ועדיין זה צירוף מקרים מעניין. אחרי סיבוב הפרסה שעשתה רונה, תולים יותר תקוות בעומר שישתלב בעסקי המשפחה?

"עומר תמיד נמשך לתחום הזה, ולא בגלל אבא שלו. הוא לא מרגיש שמופעל עליו איזה לחץ להיות היורש. וגם מרונה לא הייתה שום אכזבה מכך שפנתה לכיוון אחר. היא בודקת עוד אפשרויות, ונראה מה יהיה".

סביר להניח שעומר, ילד טוב הרצליה-פיתוח, לא יתייאש מהר. בתחומים אחרים הוא מפגין התמדה מרשימה, שלא לומר שמרנות קלה, עבור צעיר בן 26. הוא אמנם מבלה לא מעט בחו"ל, ובסטייל שרחוק מטיולי תרמילאים, אבל מעולם לא יצא לטיול גדול של אחרי הצבא. הספיקו לו שבועיים בתאילנד אחרי השחרור, מספרים חבריו. בת-זוגו ב-5 השנים האחרונות היא לי גרבנאו, בתו של איש הטקסטיל המנוח אורי גרבנאו, סטודנטית שנה שלישית לעיצוב אופנה בשנקר, ובעלת סטודיו משלה לאופנה עילית. גם החבורה שהוא מבלה איתה - בברים שמאופיינים בקהל "צפוני" כמו הגלינה, סאבלט וגזוז - הולכת איתו כבר דרך ארוכה. המשקה החביב עליהם, אגב, הוא וודקה גריי גוס היוקרתית.

- אם עד עכשיו הוזכר שמו של עומר במדורי הרכילות של העמודים הכלכליים, מעכשיו ייתכן שנשמע עליו גם בעמודי החדשות.

"הוא הולך ותופס ביטחון", מעיד חבר קרוב. "אם לפני 7 חודשים הוא היה רושם כל מילה בפגישה, עכשיו הוא כבר עובר לכתוב בראשי פרקים. הוא גם משתתף יותר בדיונים. נכון שבפורומים של 30 איש בדירקטוריון הוא שוקל יותר מילים, אבל הוא מתחיל להשמיע את דעתו. בסך-הכול, את רוב האנשים בקונצרן הוא מכיר כבר הרבה שנים; זה עוזר לו להרגיש בבית".

- בשיעורי בית-הספר למינהל עסקים וודאי הזכירו את אי.די.בי לא פעם. איך עומר היה מגיב לזה?

"זה אכן קרה לפעמים, והוא תמיד התלבט איתי אחרי זה אם אותו מרצה דיבר כך כי הוא ידע שעומר הוא הבן של נוחי, או דווקא מפני שהוא לא ידע. אבל אף פעם לא נאמר משהו מאוד חריג, שהצריך אותו לצאת מהכיתה או לעמוד ולהתווכח מול כולם. גם ככה הוא לא היה תלמיד שמשתתף הרבה, וכשדיברו בכיתה על אי.די.בי הוא הקפיד עוד יותר לשמור על פרופיל נמוך".

עומר דנקנר

אישי: בן 26, גדל בהרצליה ומתגורר בתל-אביב עם חברתו מעצבת האופנה לי גרבנאו

השכלה: תואר ראשון במינהל עסקים במרכז הבין-תחומי. מוסמך קורס השקעות שהתקיים בלונדון מטעם אוניברסיטת סנט גאלן השוויצרית

צבא: שירת ביחידה מוטסת של שייטת הסטי"לים