"העבודה בעיתונות המודפסת הפכה למקבילה למלצרות"

העיתונות המודפסת חווה בשנים האחרונות זעזועים רבים מכמה חזיתות. בחזית אחת ניצבים הפרסומאים שמדירים את רגליהם מפרסום ב"מדיה הישנה". בחזית שנייה ניצב נייר העיתון שמחירו האמיר דרמטית בשנים האחרונות. מעל לכל ניצב האיום של צריכת חדשות במדיות אחרות, בעיקר באינטרנט ובטאבלטים.

בתוך התווך הזה ניצבים העיתונאים, חומרי הגלם האנושיים שעל כוח הייצור הרוחני שלהם מתבססים העיתונים. כל התהליכים בשוק הביאו להפחתה מהירה בתנאים הסוציאליים של העיתונאים, שנאלצו לספוג ירידה בתלושי השכר שלהם.

לכל אלה ניתן להוסיף גם את האיום שעיתונאים רבים חשים כיום על עצמאותם העיתונאית, עקב כניסת אנשי הון חדשים לשוק העיתונות המודפסת, כדוגמת שלדון אדלסון, נוחי דנקנר וליאוניד נבזלין.

הערב (ד') ישודר הפרק השני בסדרה "העיתונאים", שמשודרת מדי שבוע בימי רביעי בערוץ "yes דוקו" בשעה 22:00, ומציגה את מאחורי הקלעים של עולם העיתונות.

יוצרי הסדרה, הבמאית עידית אברהמי והמפיק אסף אמיר, מתלווים לעיתונאים בתחומים שונים, כגון התחקירנים גידי וייץ ורן רזניק, הכתבים ערן סוויסה וניר גונטז', גידי מרון ועודד שלום ועוד.

- הפתיח של התוכנית מציג צללית של עיתונאי שנע נגד כיוון ההדפסה והזמן, ונראה לבסוף קורס ונבלע תחת כבשני הדפוס. האם זאת גם המסקנה של יוצרי הסדרה?

אמיר: "הפתיח מנסה להראות משהו, אבל הוא לא אמור לסכם את הכול. הוא מציג את המקום של העיתונאי בתוך מערכת העיתון, שבעצמה עוברת בתקופה האחרונה זעזועים רבים. אני חושב שהפתיח של הסדרה הוא מעין אילוסטרציה של העיתונות המודפסת בימינו, שבה העיתונאי הוא הקורבן המיידי. למרות זאת אני חושב שהציבור הישראלי עדיין מקבל עיתונות טובה וחזקה, אבל יש על המערכת העיתונאית איומים תמידיים, והיא חוטפת מכות כל הזמן".

- מערכות עיתונים לא נוטות לאשר במהרה ראיונות עם עיתונאים. היה קשה לשכנע את העיתונאים ואת מערכות העיתון להשתתף בסדרה?

"באמת היה מאוד קשה להשיג אישורים. נפגשנו לפני ובמהלך הצילומים עם אנשים בכירים במערכות ובהם עורכים ראשיים ומו"לים, לשיחות ארוכות, אבל בסופו של דבר לא קיבלנו אישור רשמי לצלם באף אחת ממערכות העיתונים היומיים".

- איך אתה מסביר את זה?

"מן הסתם, האנשים שעמדנו מולם היו מאוד מודעים לאלמנט התקשורתי, ולבסוף העדיפו שלא לחשוף את עצמם ואת המערכות שהם מנהלים. כל מי שנפגשנו איתו רצה לברר מה אנחנו מתכוונים לעשות, מה הכיוון של הסדרה. הם רצו להבין אם זה טוב להם להצטלם".

- מה הייתה מטרת הסדרה מלכתחילה?

"להראות את מאחורי הקלעים של העיתונות, את האינטרסים הסמויים שאינם גלויים בדרך-כלל לציבור ואת הלחץ שבו העיתונאים נמצאים בהם. בסך-הכול חלק נרחב מהעיתונות היום מוטה על-ידי כל מיני אינטרסים פנימיים ולחצים פוליטיים שהיה חשוב לנו לחשוף".

- יש מקום לאופטימיות לפי התיאורים שלכם?

"לא. אין מקום לאופטימיות. עיתונאים עדיין יהיו מרכזיים, אבל ההתרשמות שלי היא שאנשים שבאים כיום לעיתונות המודפסת, נכנסים אליה כאל תחנת מעבר בדרך לטלוויזיה או לאינטרנט או לכל מקום אחר שיאפשר להם להתפרנס בכבוד. זה קצת מרגיש כאילו העיתונות המודפסת הפכה למקבילה למלצרות. יש עדיין כמובן עיתונאים ותיקים, סוג של טאלנטים, אבל רוב הצעירים מגיעים לזמן קצר.

"צריך אגב לסייג את הדברים, זה לא שהשכר הוא רק פונקציה של בעיות כלכליות. מערכות העיתונים ובעליהם הם בעלי כסף רב, ככה שבמידה מסוימת הם עצמם מורידים את הרף של מקצוע העיתונות כשהם מחליטים לשלם מעט כסף להרבה אנשים".