הקבוצה זה אני: יותר ויותר ישראלים מעדיפים טיול מאורגן פרטי

אטיין, נהג הטקסי שהיה אמור לאסוף אותנו מתחנת הרכבת בעיר Corte, הופיע באיחור של שעה ופצח בנהיגה מטורפת בכביש הררי ויפה להפליא. בדרך סיפר שהוא קורסיקני מלידה. עשרים שנה עבד בצרפת וכשפרש לגמלאות חזר לאי מולדתו, לטבע, לשקט ולשמש. בעוד רגע נגיע ל-Santa Regina Scala di, מעבר ההרים שבו נתחיל מסע רגלי של שבוע בקורסיקה.

המונית נשאה בסערה את הצ'ימידנים שלנו לאכסניה שאליה נגיע לעת ערב, ואנחנו נותרנו לבד, עם תרמילי יום. בדקנו מפה, מילאנו בקבוקים במי מעין זכים, ויצאנו לדרך. לא ראינו כמעט נפש חיה על הדרך, רק מיליוני פרחים וכפרים קטנים הנאחזים בגבעות הירוקות, ושמענו ציוצי קוקייה.

הלבד הרגיש נפלא. ככל שמתרחקים מערי החוף אל ההרים פנימה, מגלים עד כמה האי הזה ריק מאדם. עברנו בכפר קורשיה (Corscia) והמשכנו בשביל המסומן בכתום, העובר בדרך עתיקה שבה נהגו רועי קורסיקה את הצאן אל עמק ניאולו (Niolu). השביל טיפס בין צוקי גרניט, עבר בגשר ארקו (Erco) שנבנה בימים שבהם גנואה משלה באי ביד רמה, והשתפל בין עצי ערמון.

לעת ערב הגענו למלון משפחתי ובו מטפס סגול בפאתי הכפר Callacucia, השוכן על חלקה הצפוני של דרך Mare e Mare (ים אל ים) העתיקה. בעלת המלון, גברת שמנמנה ומלאת חיים, פיטמה אותנו בארוחת ערב עתירת כולסטרול עם גבינות צאן ריחניות שהוגשו לצד ריבת תאנים להפגת החריפות. מכיוון שהיינו רק שניים, יכולנו לקשור איתה שיחה וגילינו אישה קורסיקנית מרתקת בעלת סיפור חיים מיוחד.

את הטיול הפרטי שלנו בקורסיקה ארגנו עם חברת Tour Aventure. הם סיפקו לנו מפות טופוגרפיות של המסלול, עם תיאור כתוב מפורט עד לרמה של עצמים בשטח, ודאגו למקומות לינה ולהסעת המזוודות למקום הלינה הבא. כך יכולנו לצעוד בקצב שלנו, להחליף משפט או שניים עם כפריים על הדרך ולהתמזג ב"רוח הקורסיקנית". טיפסנו בין צוקי גרניט וירדנו בשבילים שהשתפלו בחורש הטבעי המופלא של האי. ליד גשר עתיק מעל נחל הקשבנו למפל, פרסנו באולר מהלחם המשגע שקנינו בבוקר במכולת, זללנו גבינת כבשים משובחת והחלפנו חוויות עם זוג אנגלים משעשע.

למחרת טיפסנו על הסלעים האדומים בשמורת Les Calanques. השביל זגזג כמה מאות מטרים מעל הים, בין מסלעות טבעיות מגרניט ורודה. השקיעה צבעה אותם בצבעי אוקר, ג'ינג'ר וגלידת פירות. ישבנו בקפה Les Roches Bleus. ברקע התנגנה להקת אי-מובריני (IMuvrini, להקה קורסיקנית ידועה, שהתפרסמה בביצועיה לשירה הפוליפונית הייחודית של קורסיקה). לא היינו מחויבים ללוח זמנים של שום קבוצה. לקחנו את הזמן, לגמנו בירה Pietra מצוינת בניחוח ערמונים, פטפטנו קצת עם המלצר המסוקס והסנפנו עד כלות את השירה ואת הנוף.

תפירה לפי מידה

יש דברים שקשה לחוות בטיול מאורגן במתכונתו הקלאסית. הרבה יותר קל להיפתח להוויה המקומית - לאנשים, לטעמים ולמראות - כשמטיילים לבד. לדברי מוסיק בריקמן, מנהל מחלקת פרויקטים באיסתא, טיולים פרטיים מאורגנים הם כיום טרנד. "יותר ויותר ישראלים מעדיפים טיולים tailor made או custom made, כפי שהם נקראים בעגה המקצועית. הם מעוניינים לקבוע את המסלול בעצמם, אך מצד שני רוצים שסידורי הנסיעה יאורגנו עבורם. פעם זו הייתה נחלתם של המאיונים העליונים, אך בשנים האחרונות התופעה זלגה למטה. לא מזמן טיפלתי בבני זוג שנסעו להרי הרוקי בקנדה. הם ביקשו בפירוש מלונות צנועים מהנהוג בטיולים מאורגנים קלאסיים, וכך הצליחו לקבל טיול פרטי במחיר סביר".

ואם כבר קובעים לבד את המסלול, אפשר גם לצקת בו תוכן כיד היוצר ולתפור אותו סביב נושא שנבחר על-ידי המטיילים עצמם. "התוכן ולא המקום הופך להיות מסמר הטיול, ויש בכך ערך מוסף", אומר בריקמן. "זהו שינוי מהותי, המלמד על הבגרות ותחומי העניין של הטייל הישראלי בימינו - בין אם זה טרק הררי עם הילדים, שוקי ענתיקות, טיולי אופניים, ועד מרוץ המכוניות המיתולוגי אינדיאנפוליס 500 שבאינדיאנה, מסע שורשים במינסק שבבלארוס או פסטיבל ביירוית (Bayreuth) בגרמניה, המוקדש לאופרות של המלחין ריכרד ווגנר. אנשים נעזרים בנו כדי שנרכוש להם כרטיסים לאירוע כזה או אחר ונתפור סביבו חבילת טיול ולינה".

מטבע הדברים, לא מדובר בטיולים ספונטניים שיש עבורם תוכניות מגירה. בריקמן: "טיול כזה בונים מהתחלה וזה דורש זמן, ולא משנה אם מדובר בזוג או בקבוצת חברים, או אם זה בהודו או בשוויץ". כשאני שואלת את בריקמן על מחירו של טיול פרטי ממוצע, הוא מחייך. "הגיוון ומספר האפשרויות האינסופי בטיולים מהסוג הזה, הופכים כל הערכת מחיר כזו לבלתי אחראית, שהרי אין דין טיול במלונות פאר בהרי הרוקי, כדין טיול באורך דומה בבקתות זולות ברומניה. כל מחיר נקבע לגופו של עניין, ותלוי כמובן ביעד, בעונה, בסגנון הטיול וברמת השירותים".

לדברי דמיאן יפה, מנכ"ל החברה הגיאוגרפית, גובה התוספת על תפירה אישית של טיול נע בין 10% עד 15% ממחירו הבסיסי. "עם זאת", הוא אומר, "כדאי לזכור שבזכות כוח הקנייה שלנו כחברה, אנחנו מסוגלים להוזיל ללקוח הפרטי מחירים של שירותים שונים, ממלון באיי סיישל וארוחה זוגית רומנטית על חוף בזנזיבר, ועד אירוע משפחתי סגור בכפר נינג'ות ביפן".

אם הגידול השנתי בטיולי קבוצות עומד על 10% עד 12% בשנה, הצמיחה בתחום הטיולים התפורים לפי מידה עמדה על 25% לשנה בארבע השנים האחרונות. "מדובר בצמיחה פראית ממש, המעידה על השינויים שחלו בקהל המטיילים הישראלי", אומר יפה.

מכירים את השיגעונות

כנראה שיש משהו מחבק ובטוח בטיול בקבוצה סגורה - בין אם זו משפחה מורחבת, חבר'ה מגרעין נח"ל או סתם חברים של שנים. העובדה שטיול בקבוצה סגורה עלול לסגור בפניהם היכרויות חדשות - עם מקומיים או עם טיילים זרים על הדרך - אינה מרתיעה אותם.

אבנר גזית מקיבוץ מעברות מטייל כבר יותר משש שנים בקבוצה סגורה, המורכבת רובה ככולה מחברי הקיבוץ. הם כבר עשו ביחד רפטינג בטורקיה, טיילו בהרי הקרפטים ברומניה, ערכו טיול ג'יפים במונטנגרו והגיעו גם לאתיופיה. "ידענו עם מי אנחנו יוצאים וכך נמנעו מאיתנו הפתעות בלתי נעימות כמו מישהו אחד שמקלקל לקבוצה שלמה. אנחנו חברים ותיקים, רובנו חצינו את גיל 65, וכל אחד כבר מכיר את השיגעונות של האחרים".

לפני הטיול למונטנגרו הם פנו לחברת מדרפט. "היות שהיינו קבוצה מגובשת, הם היו מוכנים להתגמש ולעבוד איתנו על תכנון מסלול משלנו, שהיה מעט שונה מהמסלול המוצע על ידם כרגיל. הם חיפשו עבורנו מקומות לינה שאינם במסלול הקבוע שלהם, תוך התחשבות בעובדה שרובנו קיבוצניקים והנושא הכלכלי חשוב לנו. המדריך המקומי שהוצע לנו לא אכזב. הוא לקח אותנו למקומות שתיירים רגילים אינם מגיעים אליהם, כמו כפרי צוענים שבדרך כלל עוינים את התיירים, והגענו גם למקומות לא מתוכננים, למשל נפחייה של צוענים. זה היפה בטיול כזה, כשמראש ידוע שהיעד אינו לגמוא מרחקים ולעשות וי".

- מי קובע את היעד?

"המנהיג", הוא מחייך. "והוא זה שמנהל את המשא ומתן מול החברה והמדריך. חשובה לנו מאוד הפתיחות מצד החברה לשינויים ולהצעות".

- מהו היעד הבא?

"וייטנאם וקמבודיה, ובהמשך גם פטגוניה".

חופשי משפחתי

"אחי רצה לנסוע עם שניים מבניו לטיול ג'יפים ברומניה והציע לי להצטרף", מספר גדי קן-תור, מנכ"ל של חברת סטארט-אפ. "זה היה כמה חודשים לפני בר המצווה של בני, והיות שמעולם לא יצאתי לטיול עם ילדיי ועם האחיינים, נדלקתי על הרעיון. צירפנו גם את בן אחותי, וכך יצאנו שני מבוגרים וארבעה בני דודים בגילים שונים, אבל במקום לרומניה יצאנו בסוף לצפון גיאורגיה. היינו כמעט לבדנו בטבע יפהפה של אגמים, הרים ונחלים, וכמעט כל יום ילד אחר נפל לנחל. השארנו בארץ שלוש אימהות לדווח להן כל ערב. היו הרבה צחוקים בטיול הזה".

ביום הראשון הם כינסו את הילדים ועברו ביחד על האתרים שפורטו במסלול של חברת מדרפט, שארגנה עבורם את הטיול. "שאלנו מה מעניין אותם, ובאופן לא מפתיע התברר שהם לא מעוניינים בכנסיות ובמוזיאונים למשל, אם כי בעיירת הולדתו של סטלין נכנסנו בכל זאת למוזיאון. הטיול התנהל בנהיגה עצמית בג'יפים, אך היות שכולנו חובבי טבע הקפדנו לשלב בכל יום מסע רגלי של שעה עד ארבע שעות. ככלל, בכל ערב סיכמנו על המסלול של יום המחרת".

באחת ההזדמנויות הילדים ביקשו לראות איך הגיאורגים חיים. "עצרנו בבתים שלהם, אכלנו ושתינו איתם. כשהיינו רואים אותם מלקטים פירות על הדרך - לרוב תפוחים, אגסים או שזיפים חמוצים וקטנים - עצרנו והם מיד הציעו לכבד אותנו. המדריכה המקומית שהוצמדה לנו, נאזי שמה, התגלתה כתופעת טבע. היא שהתה בישראל כמה שנים כאופר ודיברה עברית. גם היא נהגה בג'יפ ובזכותה הספקנו המון בשמונת ימי הטיול. בערבים, לפני שהיינו מגיעים למסעדה, היא הייתה מתקשרת מהדרך ומזמינה עבור כל אחד מאיתנו את מה שבחר מתוך התפריט שאותו כבר הכירה".

כעת מונטנגרו על הפרק. "אם אפשר לארגן טיול פרטי במחיר דומה לזה של טיול מאורגן רגיל, אין סיבה שלא נטייל איך שאנחנו בוחרים, ועם מי", אומר קן-תור.

מדריך מקומי, חיסכון נקי

"אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות מאנשים הנרתעים מטיולים מאורגנים בקבוצות לא מוכרות וחוששים מחברותא צמודה עם אנשים זרים", אומר עומר פלום, מנכ"ל חברת מדרפט. "מצד שני, הם חוששים לצאת לבדם ליעדים שנצרכת בהם אופרציה בשטח ואין להם הידע והקשרים כדי לארגן טיול מורכב לחברים או למשפחה בחו"ל. עבור אלה טיול פרטי אך מאורגן הוא פתרון מצוין".

היעדים הקלאסיים של מדרפט הם מונטנגרו, יוון, רומניה וגיאורגיה, והמסלולים המוצעים עוברים לרוב בנופים ובטבע. "כדי להגיע למקומות היפים באמת, צריך להכיר את השטח", אומר פלום. "אנחנו מעמידים לרשות המטיילים הללו את מעטפת הקשרים הקבועה שלנו במקום, מהסוכנויות המקומיות וספקי שירותים ועד למדריכים. מהיותנו מודעים לכך שרמת העומק והתוכן של מדריך מקומי נופלת לרוב ברמתה מזו של המדריך הישראלי, אנחנו משתדלים לבחור את המשכילים ואת המנוסים שבהם, ומקנים להם הכשרה מיוחדת, כאשר התנאי הבסיסי הוא ידע טוב באנגלית".

אחד מיתרונותיו של מדריך מקומי הוא החיבור הבלתי אמצעי לשטח ולאנשים במקום. פלום: "הם מדברים את השפה המקומית, הם עצמאיים, וכשאין עליהם המורא של המדריך הישראלי הם יודעים להיות ספונטניים עד כדי הזמנה לבית של הדודה שגרה בקרבת מקום".

קהל המטרה הוא בני חמישים והרבה מעבר. זה הזמן שבו הילדים גדלו ואפשר לבלות איתם ועם הנכדים בטיול משפחתי, או ששוב יש זמן לטייל עם החברים. "הבעיה היא, שקבוצות כאלה עלולות למצוא את עצמן עם המון דעות והמון רצונות", אומר פלום. "כשנסמכים על מדריך שמנהל את הטיול, מתאים את הקצב לאנשים ומכיר היטב את המסעדות ואת מקומות הלינה, הדבר עשוי למנוע חיכוכים רבים בקבוצה".

- והמחיר?

"העובדה שההדרכה בטיולים האלה נעשית בידי מדריכים מקומיים, מתבטאת בחיסכון משמעותי, שכן כך נחסכת עלותו של מדריך ישראלי היוצא מהארץ ומלווה את הקבוצה לאורך כל הטיול. כלל האצבע הוא, שהמחיר לקבוצה בת שישה עד שמונה אנשים בטיול מאורגן אישי עם מדריך מקומי, דומה מאוד למחירו של טיול קבוצתי שיוצא עם מדריך ישראלי. לדוגמה, מחירו של טיול ג'יפים בהרי קווקז בגיאורגיה הוא כ-1,700 דולרים, זהה למחיר שתשלם קבוצה פרטית של שמונה אנשים. גורם נוסף העשוי להוזיל מחירים הוא הגמישות היחסית המאפיינת קבוצות פרטיות, שחבריהן יכולים להחליט לקנות מצרכים בסופרמרקט מקומי למשל, במקום לשלם כסף טוב במסעדה".

איך כמעט נחטפנו

אי אפשר לסיים כתבה כזו, מבלי לספר על הטורקייה העליזה ובעלת הגוף, ש"חטפה" אותנו בכפר אורתהיסאר (Ortahisar) שבקפדוקיה. שוטטנו שנינו, בעלי ואני, בכפר המיוחד הזה, שנאחז בצוק סלע, כשנתקלנו בפינת הרחוב בשתי נשים בלבוש מסורתי שישבו ומיינו צימוקים. המבוגרת שבהן זינקה על רגליה ומשכה אותנו לביתה, שכמו רוב הבתים בקפדוקיה חצוב בסלע הרך. ג'הידה, כך קראו לה, הושיבה אותנו לכוס תה בחצר פנימית מבולגנת ומקסימה, שלפה דרבוקה מתחת למיטתה, ענטזה בעליזות, הגישה לנו פלחי אשכולית וצימוקים, ואותתה לי בחיוך שהיא עומדת לגזול את בעלי. אחרי ששנוררה בחן כמה לירות טורקיות, נחלצנו מהמסיבה המפתיעה, בדיוק מסוג הדברים שיכולים לקרות רק כשמטיילים לבד, למרות שכל השאר היה מאורגן למופת מראש.