ארה"ב מכירה בסיווגים הביטחוניים של עובדי ביטחון מישראל

תפנית משמעותית ביחסים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב: הממשל מכיר עתה בסיווגים הביטחוניים שמעניקות הרשויות בישראל לעובדים מסוימים בתעשיות הבטחוניות. מדובר בעובדים ישראליים, ילידי מדינות מסוימות, שאזרחיהן מוגדרים אוטומטית כסיכון ביטחוני לארה"ב. עד עתה לא יכלו עובדים אלה להשתתף בפרוייקטים אמריקניים שנמסרו לחברות ישראליות.

אם נולדתם ברוסיה, במדינה ערבית, באיראן, או בעוד כמה מדינות שאינן נחשבות ידידותיות לארה"ב ואתם מועסקים בתפקידים ניהוליים או הנדסיים באחת מהתעשיות הביטחוניות בישראל, אתם בוודאי מודעים לעובדה שלא הורשיתם לעבוד על פרוייקטים של מערכות נשק או טכנולוגיות מארה"ב, אלא אם כן קיבלתם סיווג ביטחוני מהרשויות האמריקניות.

מבחינת החברות הישראליות, השגת סיווג כזה לעובדיהן היתה מטלה כבדה, שכרוכה בהעסקת עורכי-דין בארה"ב. למעט מקרים נדירים, הנוהג היה שהתעשיות הביטחוניות הישראליות עקפו את מסלול היסורים הזה ופשוט ויתרו על שילוב עובדים מסוימים, ילידי ארצות "לא נכונות", בפרוייקטים אמריקניים, גם אם עובדים אלה היו המתאימים ביותר לתפקיד, וגם אם היה להם סיווג ביטחוני גבוה מהרשויות בישראל.

מתסכל? בוודאי. העובדה שגזרה זו חלה גם על תעשיות ביטחוניות במדינות אחרות, לרבות בעלות ברית של ארה"ב כקנדה או בריטניה, לא ניחמה חברות כתע"א או אלביט מערכות, שהיו מנועות מלשבץ עובדים כהבנתן, ובוודאי לא אותם עובדים ילידי מדינות חבר העמים, למשל, שראו דלתות לקידום נסגרות בפניהם. עכשיו בא הקץ לאפליה.

מכירים בסיווג הביטחוני מישראל

לפי תקנות חדשות של משרד החוץ האמריקני, מכיר עתה הממשל בסיווג הביטחוני שמעניקות הרשויות בישראל לעובדי התעשיות הביטחוניות. המשמעות היא, שעובדים אזרחי ישראל, ילידי מדינות שארה"ב אינה חפצה ביקרן, יוכלו מעתה להיות מעורבים בפרוייקטים אמריקניים, בלי להידרש לסיווג ביטחוני מהרשויות בארה"ב. כדי לטפל בחומרים צבאיים רגישים מארה"ב, לרבות נשק מתקדם וטכנולוגיות סודיות, שנמסרו לחברות שמעסיקות אותם, יזדקקו עובדים אלה רק להכשר ישראלי. התקנות החדשות חלות גם מדינות ידידותיות אחרות לארה"ב, ובהן חברות נאט"ו, אוסטרליה, ניו-זילנד ומעט אחרות.

מבחינת התעשיות הביטחוניות בישראל, ובמיוחד חברות גדולות כתע"א, רפאל, תעש ואלביט, מדובר במהפך של ממש, אמר ל"גלובס" הארולד לאקס, שעומד בראש חברת יעוץ לסחר בינלאומי, עם התמחות בתקנות מגבילות יצוא, שנושאת את שמו. החברה, שפועלת מוושינגטון, מונה חברות ישראליות רבות בין לקוחותיה.

"חשוב על אותם מהנדסים או טכנאים, שעלו לישראל כילדים באחת מהעליות הגדולות ממדינות חבר העמים והם עתה ישראלים לכל דבר, אך מבחינת האמריקנים הם בעלי אזרחות כפולה, עם דרכון ממדינה קומוניסטית לשעבר, דבר שעדייין מדליק אור אדום אצל בקרי הסטייט דיפרטמנט", אומר לאקס. הוא טוען שהתקנות הישנות השפיעו על אלפי עובדים בתעשיות הביטחוניות במרוצת השנים.

בהנהלות כמה מהתעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל קיבלו בברכה את השינוי בתקנות. מקור בכיר באחת מהחברות הגדולות אמר ל"גלובס", כי אין ספק שהשינוי בתקנות יקל על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה"ב ויביא לשילוב העובדים המתאימים ביותר בפרוייקטים המשותפים.

יחד עם זאת, התקנות המקלות עדיין מחייבות את החברות הישראליות להקפיד על פנקסנות קפדנית, שצריכה להיות פתוחה לביקורת של הרשויות הרלוונטיות בארה"ב. לפי נוסח התקנות המחדשות, חייבת ישראל (וכל המדינות האחרות שההקלות חלות עליהן) להנהיג "הליכים יעילים" למניעת העברה של טכנולוגיות אמריקניות למדינות שלישיות בלתי רצויות. הליכים אלה יכולים לכלול מתן סיווג ביטחוני לעובדים או קביעת הליך לסינון עובדים, כלומר בדיקת קשריהם עם מדינות הולדתם, כמה פעמים ביקרו בהן מאז עלותם ארצה וחיובם לחתום על הסכם סודיות.

לקס אומר, כי האופי הישראלי עדיין יכול להיות בעיה בניהול פנקסנות כזו, אך הוא מציין, שיהודים אמריקניים רבים שעלו לישראל מתחילים לתפוס תפקידי מפתח בתעשיות הביטחוניות. הם מודעים היטב למנטליות האמריקניות ולא יתקשו ליישם את דרישות הרשויות האמריקניות גם בחברות ישראליות. (סוף)