"סופר הוא טאלנט. אם הוא מוכשר ויש לו סוכן טוב, הוא ירוויח"

מלחמת המחירים האגרסיבית והמבצעים הפרועים שמקיימות רשתות הספרים כל השנה הפכו את שבוע הספר המסורתי לפחות אטרקטיבי מבעבר. כבר לא צריך לצאת אל הדוכנים בארנקים שלופים כדי להצטייד בספרים בהנחה, כי את זה אפשר לעשות בכל יום.

ובכל זאת, שבוע הספר העברי ה-50 במספר יצא אתמול (ד') לדרך, ואבי שומר, מנכ"ל ומבעלי רשת צומת ספרים, סבור כי אין קשר בין האירוע החגיגי למלחמת ההנחות שהפכה כבר לעניין שבשגרה.

"שבוע הספר לא קשור למבצעים", הוא אומר. "זה השבוע היחיד שבו המדינה מתגייסת למען משהו תרבותי. הורים לוקחים את הילדים לשבוע הספר כי זו חגיגה. מי שאוהב ספרים מסתובב בדוכנים ועל הדרך גם קונה ספרים. זו חוויית תרבות משפחתית".

 שבוע הספר / צלם אריאל ירוזולימסקי

- המבצע של 4 ספרים ב-100 שקל נערך במהלך השנה, ואילו לשבוע הספר יצאתם במבצע של 3 ספרים ב-99 שקל. מה עומד מאחורי זה?

"המבצע של '4 ב-100' נערך רק בחודש דצמבר. בשאר השנה המחירים אצלנו יותר גבוהים מאשר בשבוע הספר. גם כשאנחנו עושים מבצעים אחרים, הם עדיין יקרים יותר מאלה של שבוע הספר. כך למשל, בחודש שעבר היה לנו מבצע של ספר שני חינם - 45 שקל בממוצע לספר. החודש, עם המבצע של שבוע הספר, זה יוצא 33 שקל לספר".

- אתה לא חושב שהתחרות מול סטימצקי יצאה מפרופורציה?

"התחרות האמיתית היא לא בין סטימצקי לצומת ספרים, אלא בין הוצאות הספרים שמוציאות בכל שנה כ-5,000 כותרים, וכתוצאה מכך, עושות הכול כדי למכור, כולל הנחות ענקיות והורדות מחירים בלתי מוסברות. לפעמים הן מורידות את מחירי הספרים גם בלי שאנו מבקשים מהן.

"הבעיה היא שההוצאות משלמות מקדמות גדולות לספרים מתורגמים וסכומים גדולים לסופרים, ואז הן צריכות למכור כמויות ענק של ספרים כדי להחזיר את ההוצאות. אם המו"לים יחליטו להחזיר את הענף לשפיות, אנחנו נהיה שם. הם צריכים להקטין את כמות הספרים שהם מוציאים".

- אז ככה זה יימשך? המחירים ימשיכו להיות נמוכים, והסופרים הם אלה שיסבלו?

"סופר הוא כמו כל טאלנט. כשהוא מוכשר ומוצלח, והוא בא עם סוכן טוב, הוא מקבל תנאים מצוינים ומרוויח טוב. בדרך-כלל החוזה של סופרים לא קשור לסכום המכירה של הספר, אלא למחיר הקטלוגי של הספר. אם הוא פחות פופולרי, הוא ירוויח פחות. זה כמו צייר ושחקן כדורגל. מעבר לזה, מצב הסופרים לא תלוי ברשתות, זה מצג-שווא.

"אחת הבעיות היא שבישראל עדיין קוראים יותר ספרות מתורגמת מספרות ישראלית. החלוקה היא כ-60% מתורגם וכ-40% מקומי. הסיבה לכך, בין היתר, היא שלהוצאות יותר זול לתרגם. הן משלמות סכום חד-פעמי וזהו. לסופר ישראלי צריך לשלם תמלוגים גבוהים, בנוסף לזכויות על הספר. הספרים המתורגמים גם נהנים מיחסי ציבור ופרסום בינלאומי, ולכן הם נראים אטרקטיביים יותר".

- אין דרכים שיווקיות אחרות לייצר יתרון יחסי חוץ ממבצעי הוזלה?

"ודאי שיש. אנחנו משקיעים היום בפתיחת מתחמים גדולים כמו בנמל תל-אביב, שמשלבים חוויה של קריאה ובית-קפה. לא מעניין אותנו לפתוח חנויות קטנות. יש לנו כבר 22 מתחמים כאלה, ובתי-הקפה שבהם עובדים מצוין. אנחנו עושים שם הופעות של אמנים שאין להם איפה למכור דיסקים חוץ מאצלנו, וכמובן הרצאות סופרים".

- איזה מענה תתנו למועדון הלקוחות של סטימצקי שצובר תאוצה?

"אנחנו נגיב. אנחנו מאמינים יותר במדיה הדיגיטלית, ומועדון הלקוחות שלנו יבוא משם. אנחנו חושבים על פייסבוק, אתרים חברתיים והברקוד האלקטרוני שיכול להוביל אותנו להרבה מקומות, דרך טוויטר ופורסקוור.

"יש המון פלטפורמות כמעט חינמיות שאפשר לנצל אותן בצורה בלתי רגילה. כך אנחנו גם הופכים את הקהל לאינטראקטיבי, והוא כל הזמן בקשר איתנו. באחרונה, לקראת שבוע הספר, השקנו אפליקציית פייסבוק שמציעה לגולשים לצלם את עצמם במצלמת המחשב ולהמליץ על ספר ישראלי".

 שבוע הספר / צלם: תמר מצפי

- הספר הדיגיטלי נושף בעורפכם. אתם נערכים?

"הספר הדיגיטלי הוא בהחלט האיום הבא. אנחנו יכולים לטמון את הראש בחול ולהגיד שייקח זמן עד שזה יגיע לכאן, אבל הוא ייכנס מהר, ואנחנו כבר רואים את החדירה העצומה שלו בארה"ב.

"ישראל היא גם מדינה שטובה בטכנולוגיה ואוהבת טכנולוגיה, וברגע שיהיו מספיק כותרים עם זכויות הוא יהיה להיט, גם אצל הילדים. האפשרויות בספר הדיגיטלי לילדים הן בלתי נגמרות, יש תלת-ממד וצבעוניות, וזה יותר ויזואלי".

- איך תתמודדו עם זה?

"נצטרך להתאים את עצמנו למצב ולראות איזה מוצרים משלימים אפשר למכור במקום שיתפנה, כמו מוצרי פנאי, משחקי חשיבה, סרטי DVD ועוד".

- בעיה נוספת שהתעשייה מתמודדת איתה היא שהנוער כבר לא קורא ספרים.

"יש באמת 3 או 4 כותרים שהפכו ללהיט, כמו 'הארי פוטר' או 'יומנו של חנון', אבל מעבר להם, הנוער לא קורא. בטח לא את דבורה עומר או קלאסיקות אחרות".

- יש לזה פתרונות או שזו עובדה מוגמרת?

"בזמנו, זבולון המר, לקח את זה כפרויקט והקים את 'כיף הקריאה הטובה' במסגרתו העבירו הוראה לבתי-ספר לקרוא במשך רבע שעה לפני כל שיעור, הביאו סופרים לבית-הספר וערכו עוד פעילויות, וזה הביא לעלייה בקריאה. בארה"ב לקחו את זה כמשימה לאומית, וגייסו לעניין את כוכבי ה-NBA. באנגליה נטלו את המשימה כמה אילי הון שחילקו מיליוני ספרים בחינם. פה אף אחד לא לקח את זה על עצמו כמשימה לאומית".

- איזה ז'אנרים היו פופולריים השנה?

"מה שמוביל תמיד זה Fiction (סיפורת), והשנה הייתה גם התעוררות אדירה בביקוש לספרי ילדים. חלק מהעלייה במכירות קשור למחיר, אבל לא רק, גם להיצע המגוון. היום הורים מעדיפים לתת ספר כמתנה ליום הולדת וילדים לא הולכים לישון בלי סיפור. זה משהו שלא היה פעם, בטח לא כשהיינו קטנים. השנה לא הייתה השנה של ספרי הניו-אייג', אבל נמכרו הרבה ספרי עיון ומדע פופולרי, של סופרים כמו דן אריאלי, חיים שפירא ושרון מועלם".

- איזה ספר נמכר טוב למרות שלא ציפית לכך?

"ספרו של הנס פאלאדה 'לבד בברלין'. הוא הפך לרב-מכר למרות שהוא נכתב ב-1944 ועוסק בגרמניה במלחמת העולם השנייה".

 שבוע הספר / צלם: תמר מצפי