תיכון רבין בקריית גת מתגאה בשיעור הזכאים שלו לבגרות, 98%. כל-כך גאה, שמרח את הנתון הפנטסטי על שלט חוצות מאיר עיניים שהוצב מול שער הכניסה המערבי של מפעל אינטל שבאזור התעשייה המקומי: "ותודה לקרן רש"י", נכתב שם.
מעברו השני של הכביש, מאחורי חומות גבוהות ומבעד לעמדת כניסה מבוקרת למפעל, מספרת אהובה מרציאנו, שאמונה על קשרי הקהילה באינטל, על העלייה הקבועה במספר הזכאים לתעודת בגרות בקריית גת בשנות ההתבססות של חברת השבבים האמריקנית בעיר.
"מנהלת של אחד מבתי הספר כאן קיבלה לידיה את תוצאות הבגרות במתמטיקה של תלמידים מאחת הכיתות. היא עברה בין שורות הציונים, ראתה רק מאיות, ורצה אל המזכירות כדי לברר את פשר הטעות. היא פשוט לא האמינה שכל התלמידים הוציאו ציון 100", היא מספרת בעיניים נוצצות.
מבחינת אינטל , הסיפור משקף את מהות תרומתה לקהילה המקומית. מבחינת אחרים, זה רק מס מן השפה אל החוץ שהחברה משלמת כדי לזכות בסכומים הגדולים באמת, בגיזת הזהב - מענקי מרכז ההשקעות. השבוע הגישה החברה בקשה לאישור תוכנית הרחבה בקריית גת בסך 4.8 מיליארד דולר שבמסגרתה היא מבקשת מענק של 600 מיליון דולר מהמרכז. רק בינואר השנה קיבלה את המענק הקודם, שלווה ברעש ציבורי, בסך 200 מיליון דולר.
בימים שבהם אינטל מתחילה לדבר על עוד הרבה כסף ציבורי, "גלובס" נסע לאזור קריית גת כדי לבדוק מה 15 שנות פעילות של ענקית השבבים במקום עשו לעיר הדרומית.
"זה מתחיל להיראות כמו ניצול"
מאז תחילת הפעילות של אינטל בישראל היא קיבלה ממרכז ההשקעות מענקים בהיקף כולל של 1.4 מיליארד דולר. את השדרוג שבגינו קיבלה את המענק האחרון עדיין לא השלימה, והנה כבר היא מדברת על מענק גדול פי שלושה.
במשרדי הממשלה מתחילים לאבד סבלנות חרף דיבוריה של אינטל על טכנולוגיות חדישות ופורצות דרך שיהפכו את מרכז הייצור שלה בקריית גת באמצע העשור הקרוב למתקדם בעולם. בכירים המקורבים לנושא טוענים שכל הסיפור הזה של אינטל בקריית גת מתחיל לעלות להם יותר מדי כסף, והם חוששים ששאיפות החברה לקבלת מענקים מהמדינה הופכות לדבר שיטתי.
"זה כבר מתחיל להיראות כמו ניצול", אמר בשיחה עם "גלובס" מקור ממשלתי בכיר שמעדיף להישאר בעילום שם, "רק לפני חצי שנה הם קיבלו 200 מיליון דולר ועכשיו הם רוצים 600 מיליון דולר. זה מה שהולך להיות לנו מעכשיו? שבכל שנה או שנתיים אינטל תרצה לשדרג את המפעל שלה בקריית גת ותבקש מאיתנו מאות מיליוני דולרים"?
לאור זאת, הפעם אין את ההתלהבות שהייתה בעבר נוכח הבקשות האלה. אינטל מציינת בכל שיח שהיא מקיימת עם משרדי הממשלה, שיש לה אלטרנטיבות בעולם. כנראה שהפעם איתנות הקשר של ישראל ואינטל תעמוד למבחן, ובמשרדי הממשלה כבר מציינים שאם תקבל אותו, היא תצטרך לתת הרבה יותר בתמורה. "ייתכן שאת הסיפור של אינטל בקריית גת מיצינו", אומר הגורם הממשלתי הבכיר, "לכן, נבקש ממנה שתפתח מפעל בצפון, באזור מוכה אבטלה, ושתספק עבודה לאלפים"
רחוק משרידי תעשיית הטקסטיל
באינטל סירבו להגיב על הדברים באופן ישיר והבהירו, כי הבקשה המדוברת הוגשה במסגרת בחינה של היתכנות עתידית של תוכניות הפיתוח האסטרטגיות של החברה ובכל מקרה, היא לא מהווה בקשה רשמית. בד בבד, מדגישים שם את חלקה הרב של החברה בקידום כלכלת ישראל, בהיותה יצואנית בהיקפים של מיליארדי דולרים; בעובדת היותה מעסיקה של 7,300 עובדים בשורה של אתרים בחיפה, בירושלים, בפתח תקווה וקריית גת, ובהיותה המעסיקה הפרטית הגדולה בישראל. וכן, לא שוכחים להדגיש שם שעל-פי מדדים שבודקים אטרקטיביות של מקומות עבודה, אינטל הוכתרה כמקום העבודה הטוב ביותר בישראל.
המפעל הנוצץ של אינטל, Fab-28, זה שמתרחב כל הזמן, נמצא רחוק מאותם מבנים ריקים שהכילו עד לפני כשני עשורים את תעשיית הטקסטיל השוקקת של קריית גת. התעשייה גססה לאט ומתה בייסורים, המפעלים הריקים מזכירים את העבר ואלה החדשים והנוצצים מזכירים את התקווה שמילאה את תושבי העיר כששמעו שאינטל הגדולה באה להתבסס בה. אז, איש לא העלה על דעתו ש-15 שנה אחר-כך יתחילו להישמע קולות על כך שקריית גת החמיצה את ההזדמנות.
מרציאנו מאינטל לא מדברת על החמצות, זה לא בז'רגון שלה. "יש השפעה חיובית מצד העובדים שלנו כאן באינטל על תלמידי בתי הספר בקריית גת. רק כאן, יש 60 מהנדסים מעובדי המפעל שהשתלבו בתוכנית 'חושבים חיובי' ומעניקים אחת לשבוע שיעור פרטי לתלמידים בעיר. יש עוד אופנים שבהם אינטל מגבירה את ההישגים הלימודיים של התלמידים המקומיים, בעיקר במתמטיקה, באנגלית ובמדעים. בעשור האחרון יש עלייה הדרגתית ועקבית במספר הזכאים לבגרויות, ואנחנו עושים את הכול תוך שיתוף פעולה הדוק עם הקהילה, לא מתוך פטרונות. יש את אלה שחושבים עלינו שאנחנו אוהבים להסתכל על הכול מראש הגבעה למטה, אבל זה לא נכון".
בעיריית קריית גת אומרים כי מספר הזכאים לבגרות בסוף שנת הלימודים הקודמת, תש"ע, עמד לפי משרד החינוך על 62% ומלינים על כך שהמשרד לא משקלל לתוך הנתון העירוני את מספר הזכאים שהם בני מושבים ממועצות אזוריות סמוכות, שלומדים אף הם בקריית גת. איתם, שיעור הזכאים היה מגיע ל-70%.
בשיח שהתעורר השבוע בעקבות הבקשה שהגישה אינטל העולמית לממשלת ישראל לקבלת מענק עתיר מיליונים בפעם הרביעית ב-15 שנה, הקלף של הפעילות החברתית של אינטל נשלף והונח על השולחן בצורה גלויה בידי מי שרוצה לומר: "אינטל כאן, היא עושה - ולא רק לקופתה ולרווחיה". לדברי מרציאנו, ההוצאות השנתיות של חברת הענק למען הידוק קשרי הקהילה שלה בישראל הן 15 מיליון שקל בשנה. גורם עירוני בקריית גת מתריס בתגובה: "הם עושים, אי אפשר להגיד שלא. אבל יש כאן לא מעט יחסי ציבור, שמנוהלים במערכת משומנת עם הרבה עבודה על תדמית".
כשבאמצע שנות ה-90 אינטל החלה לנהל את מהלכיה אל מול מרכז ההשקעות לקראת הקמת המפעל הראשון שלה בקריית גת, תושבי העיר הדרומית היו בטוחים שקרה להם נס. התורים הארוכים בלשכת התעסוקה המקומית באותם ימים היוו את העדות הכואבת בשטח לקריסת ענף הטקסטיל שפרנס עד אז את רוב תושביה. יצרנים העבירו קווים לירדן מחמת עלויות הייצור הנמוכות ובתי חרושת התרוקנו.
כשאינטל באה, הגיעה גם התקווה שהסיבים האופטיים יחליפו את סיבי הכותנה; שקריית גת תהיה בתוך כמה שנים עמק הסיליקון של הדרום; שהמהנדסים, ההנדסאים והטכנאים של החברה יתבססו בה ויקימו בה את בתיהם, יקנו במרכזי קניות חדשים שייפתחו בחוצותיה, ושרשתות של מותגים יזהו את כוח הקנייה החדש וישקיעו בסניפים.
אלא שלפי נתוני הלמ"ס, אוכלוסיית העיר לא גדלה באופן משמעותי מ-1995. אז עמד מספר התושבים בקריית גת על 45.2 אלף, וב-2009 היו בעיר 47.4 אלף תושבים. עיריית קריית גת טוענת כי מספר התושבים העדכני גבוה יותר, 52.6 אלף איש, אך גם שם מסכימים שעובדי אינטל לא גרים בה, ואם כבר הם עוברים לאזור הדרום מהמרכז, זה יהיה ליישובים הכפריים שמסביב.
"בעשר השנים האחרונות לא הייתה כאן שום בנייה, אז איפה הם יגורו בדיוק?", תוהה בכיר בעירייה. "רק עכשיו, בגלל כל מצוקת הדיור, התחילו להשתחרר תוכניות. בתוך עשר שנים נקים 10,000 יחידות דיור ויהיה ביקוש. אשדוד, אשקלון וגדרה כבר מתקרבות למיצוי השטח שלהן ואנשים יבואו לכאן. גם מינהל מקרקעי ישראל מתחיל להבין שקריית גת היא הדבר הבא בתחום הנדל"ן ומשחרר קרקעות לבנייה. לראשונה גם אפשר יהיה לבנות צפונית לעיר, מצדו השני של כביש 35, וזה יקרה בתוך שנה וחצי".
"המפעל גדול על קריית גת"
פרופ' דניאל פלזנשטיין מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים חקר לפני חמש שנים את ההשפעות המקומיות והאזוריות של אינטל על קריית גת ועל אזור הדרום: "ברמת המיקרו, מצאנו שנכון לתקופת המחקר קריית גת החמיצה את ההזדמנות שפתחה לפניה אינטל, ונהנתה פחות ממה שהייתה יכולה ליהנות מההתבססות של החברה בעיר", הוא אומר ל"גלובס". "התבססות כזאת משמעותה אלפי עובדים שיוצרים ביקושים. מצאתי בזמנו שלא היו מרכזי קניות רבים, בתי קולנוע ושירותים מפותחים ברמה גבוהה. גם דיור לא היה, ואנשים עברו למושבים הסמוכים - כמו שדה משה ולכיש. לא הייתה היערכות טובה מבחינת היצע הקרקעות, והתדמית של העיר לא קסמה למנהלים הבכירים ולמהנדסים לבוא ולגור בה.
"כנראה שהמפעל הזה גדול על קריית גת, אבל עדיין העיר הזאת היא חלק קטן ושולי בסיפור של אינטל. ההשפעה הכלכלית שלה ברמה האזורית וברמה הלאומית גדולה. בלי אינטל המצב בקריית גת לא היה יותר טוב. בסופו של דבר, תודעתית, מזהים את אינטל עם קריית גת וזה חשוב לכשעצמו".
בעיריית קריית גת הבהירו השבוע כי מאז המחקר של פרופ' פלזנשטיין חלפו כמה שנים, ודברים מתחילים לקרות: נפתחו שני מרכזי קניות גדולים, אחד מהם קניון חדש. קרקעות הופשרו לבנייה ופתאום יש תקווה למיצוי הפוטנציאל - אם כי באיחור לא אופנתי. "יש לנו אזור תעשייה מפואר. בלי אינטל זה לא היה קורה. כמעט בכל בית היום בקריית גת אחד מבני הזוג עובד באינטל או באחת החברות שמספקות לה שירותים", אמר גורם עירוני.
באינטל טוענים ש-70% מעובדי המפעל הדרומי שלה גרים בקו של קריית מלאכי ודרומה. 3,700 עובדים במפעל, מהם 1,500 עובדי קבלן ונותני שירותים כמו הסעדה, ניקיון, אבטחה, היסעים וגם שירותי תחזוקה לחדרים הנקיים שבהם מייצרת החברה את פרוסות הסיליקון המתקדמות שלה. 1,300 איש מבין עובדי החברה המועסקים באופן ישיר ובאמצעות קבלנים, הם תושבי קריית גת.
כשהחלה לפעול בעיר, היא פתחה בתוכנית להכשרת בני האזור באופן שיתאפשר להם להשתלב במלאכה השוטפת. החברה השיקה את התוכנית "אופק" במשך שמונה מחזורים, שבסופם שולבו בשורות המפעל הדרומי 225 איש. "התחלנו לייצר בטכנולוגיה של ננומטר, ורף הכניסה עלה. אם עד אז היינו קולטים טכנאים ומעלה, בגלל הטכנולוגיה החדישה אנחנו מקבלים עתה הנדסאים ומעלה. ניסינו לעשות את ההכשרה האחרונה לטכנאים, כדי להעלות אותם לרמה של הנדסאים. רק 12 הגיעו אל קו הגמר", אומרת מרציאנו.
מצבים כאלה מטפחים בקרב חלק מהתושבים בקריית גת את תחושת הניכור למפלצת התעשייתית עתירת הידע שצמחה להם ליד הבית. אמירות בנוסח "אנחנו עבורם חוטבי עצים ושואבי מים", נשמעות תמיד בפורומים שונים.
ואפשר להבין מהיכן התחושה מגיעה. כשהמנהלים הבכירים, המהנדסים ואלה שמשתכרים גבוה מגיעים מדי בוקר לעבודה דרך כביש 6 עם רכב החברה, ובכלל לא נכנסים לעיר כי יש כביש עוקף שמוביל אותם עד לשער המזרחי של המפעל - זה גורם לניכור.
גורם ממשלתי בכיר המקורב לנושא אומר שזה קרה לא מעט גם בגלל פרנסי העיר קריית גת. "יש ערים רבות שהגיעו אליהן חברות גדולות וחל בהן שינוי משמעותי. באחריותם של פרנסי כל עיר לא להנציח לעולם מסכנות. כך שברמת המיקרו, אינטל לא סיפקה את הסחורה לקריית גת. ברמה הלאומית, היא סיפקה את הסחורה לישראל ובגדול. במשבר הכלכלי העולמי היא הוכיחה יציבות, היא משלמת שכר גבוה לעובדיה, היא מייצאת במיליארדי דולרים ומהווה מושא לגאווה כלכלית. אין עוד הרבה כאלה בארץ".
בממשלה שוקלים: התניית המענק הנוסף לאינטל בפתיחת מפעל בבית שאן
בפנייתה אל מרכז ההשקעות שבמשרד התמ"ת כפי שפורסמה השבוע, ציינה הנהלת אינטל העולמית כי היא בוחנת הרחבה נוספת של המפעל שלה בקריית גת, כך שבעוד כשנתיים-שלוש ניתן יהיה לייצר בו פרוסות סיליקון בטכנולוגיה של 15 ננומטר, הנחשבת חדישה ונמצאת עדיין בשלבי פיתוח.
אם שדרוג כזה ייעשה, הרי שמרכז הייצור של אינטל בקריית גת יהיה המתקדם ביותר של החברה הרב-לאומית בעולם. לשם הרחבה זו, אינטל מתכוונת להשקיע 4.8 מיליארד דולר, ובתוקף החוק לעידוד השקעות הון היא מצפה מהמדינה למענק נרחב שהיקפו מוערך ב-600 מיליון דולר. במסגרת השדרוג, החברה תקלוט 1,300 עובדים נוספים. אלא שאינטל קיבלה רק לפני כחצי שנה מענק בהיקף 200 מיליון דולר לשדרוג המפעל בקריית גת - והוא מיושם בימים אלה.
ל"גלובס" נודע כי משרד התמ"ת בוחן אפשרות להתנות את מתן המענק הנרחב בכך שאינטל תפתח את המפעל הבא שלה בבית שאן - כדי לאפשר את הרחבת התעסוקה שם ולפתח בה הון אנושי.
"הפעם הדילמה קשה, ואנחנו מתחילים לשאול את עצמו אם יש כאן חתונה קתולית בין מדינת ישראל לבין אינטל", אמר גורם ממשלתי בכיר ל"גלובס". "לאורך השנים הייתה לנו חרדה מפני המצב שבו נגיד לה 'לא', ואז אינטל תגיד שהיא הולכת מכאן, כי תמיד בשיח שהיא מנהלת עם מרכז ההשקעות ועם גופים אחרים במשרד התמ"ת, היא מבהירה שיש לה אלטרנטיבות בעוד מקומות בעולם. כנראה שהפעם נצטרך להעמיד את איתנות הקשר בינינו למבחן ולהתמודד עם החרדה הזאת. אחרי הכול, אינטל לא באה לכאן מטעמי ציונות. כל מהלכיה הם עסקיים, כל צעד שלה מחושב. אתה יודע כמה נצטרך לקצץ בתקציבים של כל משרדי הממשלה כדי להעמיד סכום של 600 מיליון דולר לאינטל?". בכיר במשרד ממשלתי אחר אומר: "אינטל תצטרך לתת המון כדי לקבל את הכסף הזה, הרבה מעבר למה שנתנה עד עכשיו".
בשיח שמתקיים בימים האחרונים בין כמה משרדי ממשלה, בהם גם משרד האוצר שמתנגד למתן מענק העתק לאינטל, מתגבשים רעיונות למינוף מענק כזה, אם יינתן בסופו של דבר. לדברי הבכיר, "על קריית גת כבר לא נוציא את הכסף הזה, אינטל מיצתה את עצמה שם. כדי לקבל 600 מיליון דולר, היא תצטרך לתת ולעשות הרבה. שתלך לצפון, למקום מוכה אבטלה, שתפריח אותו, שתייצר יש מאין, שתביא בשורה".
אינטל סירבה בעבר למהלך כזה, ומסרבת לו גם כיום. כל התשתית שלה נמצאת בקריית גת, והקמת תשתית חדשה באזור שהיא לא מנהלת בו פעילות תדרוש ממנה הוצאות של מיליארדי דולרים נוספים.
שאלה נוספת הנשאלת היא אם ישראל מוכנה להוציא 600 מיליון דולר כעידוד לחברה רב-לאומית, מדוע שלא תפנה לחברות אחרות ותראה מה הן מוכנות לתת תמורת המענק? הרי העולם גדול, ויש בו עוד כמה חברות מתקדמות ויוקרתיות ועוד כמה אזורים בישראל לפתח. "אינטל לא תקבל מאיתנו תשובה אוטומטית של 'כן' נלהב כבעבר", אומר גורם ממשלתי בכיר ל"גלובס", "אם היא תקבל 'כן', הוא יהיה מלווה בכמה 'אבלים' גדולים".
"אינטל הייתה עבורנו בלון חמצן באמצע התקף אסטמה"
בראשית השבוע, עוד לפני שפורסם דבר כוונתה של אינטל לבקש מהמדינה עוד כמה מאות מיליוני דולרים, התקיים לא רחוק מהמתחם שלה בקריית גת טקס שהוגדר בידי תעשיינים מקומיים "סודי ביותר".
חברת HP , שמחזיקה במתחם גדול ליד זה של אינטל, מתכוונת להקים בסמוך לו מפעל נוסף, שלישי במספר, והיא בחרה לנהוג בפרופיל תקשורתי נמוך. ל-HP יש כבר שני מפעלים במקום: בראשון היא מייצרת מכונות ובשני היא מייצרת ראשי דיו. בשניהם, כך ההערכות, היא מעסיקה 200 עובדים באופן ישיר.
בכירים באינטל משוכנעים שאלמלא נוכחותה במקום, ל-HP לא היה מה לחפש שם. באזור התעשייה יש עוד חברות שרבות מהן מספקות שירותים למפעל השבבים הגדול, עד שלפעמים אפשר להתבלבל ולחשוב שלאינטל יש אזור תעשייה משל עצמה, ועיירה צדדית.
"יש כאן בין 50 ל-60 מפעלים שמעסיקים יחד 12 אלף איש", אומר ל"גלובס" מנכ"ל אזור התעשייה, דגן יהל. "ברמת התעסוקה, לא משנה אם היא ישירה או עקיפה, לאינטל יש תרומה אדירה. המון תעשיות לוויין שבאו לכאן אמרו לעצמן שאם אינטל הגדולה הרשתה לעצמה לבוא לקריית גת, אז כנראה שזה לא המקום הכי גרוע עלי אדמות".
יהל טוען שהזיכרון שלו טוב, ושלא שכח את החרדה שליוותה את תושבי העיר באמצע שנות ה-90 כשמפעלי טקסטיל נסגרו אלה אחר אלה. "קריית גת הייתה אז על סף קטסטרופה. עמוד התווך שלה, תעשיית הטקסטיל, קרס ונעלם, והאלטרנטיבה הייתה כלום. פחדנו. חששנו שהעיר הזאת תהיה מושב זקנים, שממה מבחינה תעשייתית. אלא שאז הוגדרנו כאזור פיתוח א', אינטל באה והכול התהפך. תראה איזה אזור תעשייה יש כאן עכשיו. קיבלנו בלון חמצן באמצע התקף אסטמה. זה לא דבר של מה בכך".
ההיסטוריה של מענקי המדינה לאינטל
פריסת עובדי אינטל בישראל
כתבות
ני"ע
