הפוטנציאל שבשיתוף פעולה עם סין כבר זוהה מזמן, אך טרם נמצא המודל שיממש אותו בהצלחה. אמיר יער, יזם ואיש פיננסים, ומרק גזית, יזם טכנולוגי, מאמינים שפיצחו את החידה. יער וגזית הקימו את קרן ההשקעות CI Gate לפני חודשים ספורים, וכעת הם משלימים גיוס הון בהיקף של 88 מיליון דולר ממשקיעים ומתאגידים סיניים, כך נודע ל"גלובס".
צ'יינה יזראל גייט היא קרן חדשה שמטרתה לאפשר למשקיעים סינים להשקיע בחברות בישראל. הרעיון הוא ליצור היכרות עמוקה בין התאגידים הסיניים לחברות הסטארט-אפ הישראליות, שתוביל לרכישות ולהקמת מרכזי מו"פ של החברות הסיניות בישראל. מהצד הישראלי, המטרה היא לאפשר לחברות הסטארט-אפ להגיע אל השוק הסיני דרך התאגידים המקומיים.
"נעזור להגיע לאקזיט בבורסה בסין"
גזית עבד בעבר במחלקות טכנולוגיות של חיל האוויר, באינטל ובמיקרוסופט. בתחילת שנות ה-90 היה שותף להקמת NetMedia, ספקית אינטרנט שנמכרה לנטוויז'ן בראשית דרכה. גזית היה סמנכ"ל טכנולוגיות ותפעול בכיר והמשנה לרות אלון כסגן נשיא בנטוויז'ן. בשנת 2003 הקים את חברת סקייויז'ן, המספקת שירותי תקשורת באפריקה: "בין לבין הספקתי להקים חברה קטנה בסין כי נדבקתי בחיידק הסיני. לפני כשנה נפגשתי עם אמיר, שאותו הכרתי מכמה תחנות בחיי, והחלטנו לעשות משהו בסין ביחד".
- מה הצעד הראשון שעשיתם?
גזית: "רצינו לשמוע מה הסינים צריכים, למצוא את המודל הנכון ביותר. עד לפני שנה התאגידים הסינים מיעטו לעשות השקעות או רכישות מחוץ לסין, אבל בעקבות תכנית החומש ה-12 של הממשלה, ששמה לה למטרה לעודד את פעילות המו"פ, התאגידים מתחילים לחפש השקעות מחוץ לסין. הסינים רוצים להפסיק להיות מפעל הייצור של העולם. הם יודעים שהם מגיעים לתקרת הזכוכית שלהם, כיוון שכל העולם כבר השקיע בסין. הם מבינים שהם חייבים חדשנות".
המודל שגיבשו יער וגזית הוא של קרן השקעות שהתאגידים הסיניים המשקיעים בה משמשים שותפים מוגבלים, ובאמצעותה הם ישקיעו וייחשפו לחברות סטארט-אפ חדשניות בישראל, בעלות סינרגיה פוטנציאלית לפעילות שלהם.
"התאגידים הסינים, למשל ענקית התקשורת צ'יינה יוניקום או Tencent, יוכלו להיחשף לחברות בישראל דרך הקרן", אומר יער, "אנחנו נארגן למשקיעים בקרן מפגשים עם חברות שיעניינו אותם, והם יבואו לבחון אותן מקרוב. אחר-כך נחליט במי וכמה להשקיע. אנחנו נותנים את החשיפה לחברות הישראליות הכי טובות, ואחר-כך הבחירה במי להשקיע קלה יותר. טנסנט למשל יגיעו עוד החודש לבחון חברות".
מערכת המסרים המידיים של טנסנט, שנקראת QQ, היא הפופולרית ביותר בסין. היא מאפשרת שירותים נוספים כמו רשת חברתית ורינגטונים, ולפני כמה חודשים היא חצתה את רף 100 מיליון המשתמשים. החברה מדורגת כחברת האינטרנט התשיעית בגודלה בעולם, אחרי טוויטר, ומוחזקת על-ידי חברת טנסט אחזקות, הנסחרת בנאסד"ק.
לפי גזית, אחרי שייבחרו החברות להשקעה, הצוות בישראל ילווה ויסייע להנהלה הישראלית בקשר עם השוק הסיני".
- למה המודל שלכם טוב יותר מזה של קרנות אחרות ששואפות להצליח בסין?
גזית: "עד היום חברות ישראליות לא רצו חברי דירקטוריון סיניים, כי עדיין יש חשש משני הצדדים. אנחנו נהיה נקודת המפגש ונגשר על הקשיים. אנחנו מאמינים שנוכל לסייע לחברות הישראליות בשוק הסיני, ואולי אפילו להגיע לאקזיט באחת מהבורסות בסין, שעד היום אף חברה ישראלית לא הנפיקה בה".
- איזה סוג של חברות אתם מחפשים?
"נשקיע בחברות הבשלות יותר, אלה שיכולות להגיע אל השוק הסיני וצריכות לעשות את קפיצת המדרגה. זה השלב הנכון גם לשיתוף פעולה מול תאגיד סיני גדול. נשקיע בחברות בתחומי הקלינטק, אנרגיה, ניו מדיה, ניהול אנרגיה מים, חקלאות ו-IT קלאסי".
- בחברות הישראליות עדיין חוששים מהסינים שיעתיקו פטנטים ורעיונות.
גזית: "לכן נחפש את החברות היצירתיות, אלה שלא שווה להעתיק מהן כי פטנט מדהים לא יספיק. אנחנו נאפשר לישראליות להישאר בישראל, להשאיר כאן את היצירתיות והחדשנות, ועם זאת להגיע אל השוק הסיני דרך התאגידים הגדולים".
אל יער וגזית תצטרף שותפה נוספת ממוצא סיני שעבדה שנים רבות כבנקאית השקעות בארה"ב. המשרדים הסינים של הקרן ימוקמו בהונג קונג, והשניים מאמינים כי ההיי-טק הישראלי יכול להפוך לשחקן משמעותי במו"פ הסיני. יער: "אם זה יקרה הדבר יחזק את מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית. ויפתור בעיות פוליטיות ואסטרטגיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
