את יום חמישי של ה-21 באפריל סגר מדד ת"א 25 בשער של 1,341 נקודות. מאז, ירד המדד ב-12% (טבע אגב עלתה במהלך התקופה בכ-2.5%, ובנטרולה הירידה הייתה חדה יותר) וחזר לרמתו בספטמבר 2010. מדד ת"א 100 ירד בתקופה זו ב-11%, ובסך הכל איבדו המניות הנסחרות בבורסה בת"א סכום פנטסטי של 76 מיליארד שקל מהשיא שנקבע לפני פחות מחודשיים.
זה לא הכל. הבנקים, מניות היסוד של שוק ההון, נסחרים מתחת להון; מניות הביטוח צנחו מתחילת השנה בכ-15%-30%; מניות "בלו צ'יפ" כבזק , בזן וכיל ירדו בכ-15%; ואילו אי.די.בי של נוחי דנקנר, הקונצרן הגדול והמתוקשר בישראל, איבד מאז תחילת השנה לא פחות מ-41%. ומנגד - הכלכלה פורחת, המשק צומח, האבטלה בשפל והחוב הלאומי יורד.
אז מה קורה פה? מדוע המשקיעים נכנסו לפאניקה? הרי הבעיות במדינות ה-PIGS, כמו גם השקל החזק והמשבר בכלכלה האמריקנית, איתנו זמן רב. ישנן הרבה תשובות, אך את כולן אפשר לתמצת במשפט אחד: השוק מתחיל לתמחר את הסיכון.
המשקיעים בבורסה התחילו להסתכל מסביב ולהבין כי אנו נמצאים בסביבה עתירת סיכונים: הסיכון של ריבית עולה במהירות; הסיכון במטבע חזק, כאשר שוקי היצוא של ישראל נמצאים בהאטה שסופה לא נראה באופק; הסיכון בממשלה שפורצת את תקציבה, ומעל לכל - הסיכון הגיאופוליטי.
השכונה לא ידידותית
השכונה כבר הרבה זמן לא נראתה כל כך לא ידידותית. הפיכה במצרים, מהומות בסוריה, מלחמת אזרחים בלוב ובתימן, ממשלת חיזבאללה בלבנון, איראן משגרת לוויין לחלל, טורקיה עוינת מתמיד, הפלסטינים מאיימים להכריז על מדינה בספטמבר. אי הוודאות גוברת, ואף אחד לא יודע מאיפה תגיח הצרה הבאה. ואם יש משהו שמשקיעים, ובמיוחד מחזיקי קרנות הנאמנות מהציבור, לא אוהבים, זו אי הוודאות.
ועוד עניין, הפעם מעשה ידינו להתפאר. ועדת חודק חילקה את השוק לשניים -קרנות נאמנות שיכולות לקנות הכל מול גופים מוסדיים שאסור להם לקנות ניירות שלא עומדים בתקנות חודק. ביום שהראשונים צריכים למכור כי הציבור פודה בבהלה קרנות נאמנות, לאחרונים אסור לקנות. וכשיש יותר מוכרים מקונים, יש ירידות.
הזדמנות במניות הבנקים?
הבנקים סיימו את הרבעון הראשון עם רווח של 2.2 מיליארד שקל ועם תשואה על ההון של 13.8%. הרבעון הטוב ביותר מאז 2007. גם בנטרול הפרשות נמוכות לחובות פגומים, התשואה על ההון היא כ-10%. מצד שני, המסכים אדומים - מדד מניות הבנקים ירד מתחילת השנה ב-14%. יתרה מזאת: ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים נסחרים מתחת להון העצמי שלהם. ניקח למשל את שני הבנקים הגדולים - בנק הפועלים נסחר במכפיל הון של 0.93 ולאומי במכפיל של 0.97. האם השוק יודע משהו שאנחנו לא יודעים?
אלון גלזר, סמנכ"ל המסחר של לידר, סבור שהשוק טועה, וכי הבנקים מעניינים מאוד. "בניגוד לתקופות אחרות של משברים אנחנו נמצאים במצב שתוצאות הבנקים רק צפויות להשתפר. באופן מסורתי הבנקים מוטים ממצב השוק, אבל דווקא כעת הם הפכו לסקטור יחסית דפנסיבי. תיק האשראי הבנקאי איכותי, עליית הריבית טובה להם והפסדי הנגזרים מהשנים האחרונות מתחילים לחזור", הוא מסביר.
להערכת גלזר, הירידה במניות הבנקים נובעת בעיקר מהעדר קונים: "היציאה של הזרים מהשוק פגעה בבנקים, המוסדיים לא יכולים לקנות כי רובם עם אחזקה מרבית מבחינה רגולטורית, כך שאין מי שיקנה. ברור שאם המשברים יחמירו, גם בחו"ל וגם המשבר הגיאופוליטי בארץ, אז בתרחיש קיצון גם הבנקים חשופים וישלמו מחיר. אבל אם הכלכלות לא נפגעות באופן דרמטי, יש הזדמנות גדולה. ברמות המחיר שבהן נסחרים כיום הבנקים, הרי בשנה הבאה, לאור הרווחים הצפויים, הבנקים כבר יהיו ב-0.8 על ההון".
הריבית עולה, הנדל"ן יורד
מניות הנדל"ן, שנהנו בשנת 2010 מעליות שערים חדות, סובלות ממומנטום שלילי, ומדד הנדל"ן איבד מאז תחילת השנה 10%. הירידות בענף נובעות בין היתר מהמדד הגבוה (0.9%) ברבעון הראשון, שהביא לזינוק בהוצאות המימון.
סיבה שנייה, ורלוונטית בעיקר לחברות הגדולות הפעילות בחו"ל, הייתה המשך הקיפאון במרבית מדינות היעד במזרח אירופה, וקצב התאוששות איטי במערב אירופה ובצפון אמריקה. עם חברות הנדל"ן שירדו בשיעורים החדים ביותר מאז תחילת השנה, נמנות אפריקה נכסים, החברה-הבת של אפריקה ישראל שצנחה ב-33%; אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב, שנפלה ב-22%; ונורסטאר החזקות של חיים כצמן, שנחתכה ב-21%.
מרבית האנליסטים צופים יציבות או צמיחה מתונה לחברות החשופות לתחום הנדל"ן המניב בישראל, אך מנגד תלוי סימן שאלה גדול מעל החברות החשופות לפעילות בחו"ל.
אלעד קראוס מהראל פיננסים מציין, כי "הנתון המשמעותי לגבי חברות נדל"ן בישראל הינו תוואי הריבית העולה שבו אנו נמצאים - ריבית עולה היא סימן שלילי למשק בכלל, ולענף הנדל"ן בפרט. עלייה בריבית תגדיל את עלות המימון של חברות הנדל"ן. בנוסף, היא עלולה לגרום לירידה בשערוך חלק מהנכסים של החברות".
קראוס מבקש להבחין "בין חברות נדל"ן ממונפות כמו אפריקה נכסים ואלרוב, לבין חברות יציבות ולא ממונפות. דוגמה מובהקת לקבוצה השנייה היא עזריאלי, שערוכה בצורה הטובה ביותר לקראת העתיד".
המינוף נוגס בקונצרנים
חברות ההשקעות המקומיות רשמו מתחילת 2011 ירידות שערים חדות, בעיקר על רקע המינוף המאפיין אותן. לרוב, בתקופות טובות מניות חברות ההחזקה עולות בשיעור גבוה מאשר החברות-הבת, בזכות אותו מינוף; אולם בתקופות של ירידות שערים, המינוף הופך למשקולת.
למינוף יש פן נוסף שמשפיע על חברות ההחזקה, והוא הוצאות המימון. לחברות החזקה רבות יש התחייבויות צמודות מדד, והאינפלציה בחודשים האחרונים, כמו גם עליית הריבית, הגדילה את הוצאות המימון שלהן, ופגעה בשורה התחתונה.
מניית אי.די.בי אחזקות, שבשליטת נוחי דנקנר, רשמה את שיעור הירידה הגבוה ביותר מבין הקונגלומרטים המקומיים - 41%, מה שמבטא מחיקת ערך כספי של יותר מ-2 מיליארד שקל. גם חברות ההחזקה בקבוצה רשמו ירידות שערים דו-ספרתיות. כור, לדוגמה, איבדה מתחילת השנה כ-24%, על רקע חולשה במניית קרדיט סוויס - ההשקעה העיקרית שלה.
גם חברות אחזקות אחרות רשמו ירידות שערים על רקע חולשה בחברות-הבת. כך לדוגמה, ירידות השערים בשותפויות החיפושים של קבוצת דלק, שמהוות קרוב ל-40% מהפורטפוליו שלה, משכו מטה גם את חברת האחזקות של יצחק תשובה.
ירידה של 15% מתחילת השנה במניית כיל, המהווה את ההחזקה העיקרית של החברה לישראל, הביאה באותה תקופה לירידה של 19% במניית החברה שבשליטת עידן עופר. גם ביתר ההחזקות הסחירות של החברה, בזן וטאואר, נרשמו ירידות מתחילת השנה.
סקטור הביטוח יורד עם שוק המניות
מתחילת השנה איבדו מניותיהן של חברות הביטוח שיעור ניכר משוויין: מדד הביטוח איבד כ-16%, כשמניית מנורה מבטחים מובילה את הירידות עם צניחה של לא פחות מ-28%; כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי השילה 22%; הראל איבדה 15%; ומגדל והפניקס ירדו בכ-14% "בלבד".
הסיבה לכך פשוטה וקשורה בראש ובראשונה במה שעבר על שוק ההון המקומי - כששוקי ההון, בעיקר בארץ אבל גם באלו שבשאר העולם, מאבדים גובה, ענף הביטוח מגיב לכך באופן דומה.
הסיבה לקשר ההדוק היא התלות של רווחי חברות הביטוח בהכנסות מהשקעות ומדמי הניהול, הנגזרים מהתשואות באג"ח ובמניות. מאז תחילת השנה נרשמת ירידה ניכרת בהכנסות מהשקעות, שמחלחלת לשורה התחתונה בעסקי הביטוח.
"מעבר להשפעה של שוקי ההון והאינפלציה, לדעתי מניות הביטוח, ובמיוחד כלל ביטוח, הושפעו גם מאובדן 'פרמיית מכירה' שהייתה וירדה במידה ניכרת", אומר טרנס קלינגמן, מנהל מחקר sell side במיטב. עוד מוסיף קלינגמן כי, "מניות הביטוח סובלות במידה מסוימת גם מלחץ לנוכח הכוונות להפריד עסקים פיננסיים מריאליים במסגרת הדיונים בסוגיות הריכוזיות במשק".
גם האנליסטית לנה איצקוב מלידר שוקי הון מציינת את הקשר החזק של תוצאות חברות הביטוח לשוקי ההון. איצקוב עוד מוסיפה כי "לדעתי, חברות הביטוח יושפעו גם מגידול בהוצאות בשל התהדקות הרגולציה, כשבנוסף התחרות על דמי הניהול תמשיך להשפיע על שורת ההכנסות שלהן".
ומה הלאה? ובכן, נראה שככל שהסנטימנט בשוק ההון המקומי ימשיך להיות שלילי, כך יהיה המצב גם ביחס לחברות הביטוח המקומיות, שעדיין נהנות מהמצב החיובי בפעילות במשק.
יחד עם זאת, נראה שאם העסקה למכירת כלל ביטוח (או כל חברה גדולה אחרת) תצא בסוף לפועל בפרמיה נאה על מחיר השוק, הדבר ישפיע על כל החברות בענף, שכן, לדברי איצקוב, "אם וכאשר שוק ההון פה יתייצב, מניות הביטוח יהפכו לאטרקטיביות וזולות".
אנרגיות שליליות וערפל רגולטורי
סקטור האנרגיה וחיפושי הגז רושם מאז תחילת השנה ירידות שערים חדות יותר ביחס למניות מדד ת"א 100, על רקע קיפאון של פעילות הקידוחים וחוסר ודאות באשר לרווחיות העתידית של חברות הדלק.
מניות חיפושי הנפט והגז המשיכו לרכז עניין רב בתקופה האחרונה, אולם לא בהקשרים חיוביים: מאז תגלית הגז "לוויתן" בסוף השנה הקודמת התבשרנו בעיקר על תקלות שהביאו לעיכובים בפיתוח המאגר ובהמשך האקספלורציה בו, דבר שהביא לירידות שערים בשותפויות המחזיקות בזכויות במאגר - רציו, אבנר ודלק קידוחים.
מדד חיפושי הנפט, שהושק על-ידי הבורסה רק באפריל האחרון, ירד מאז בכ-14%, אולם הירידה מתחילת השנה של שותפויות החיפושים של קבוצת דלק, המהוות חלק עיקרי ממנו, הנה חריפה הרבה יותר: דלק קידוחים ואבנר איבדו מתחילת השנה כ-22% מערכן, ומניית דלק אנרגיה, שמכרה את מרבית נכסיה בחו"ל על מנת להתרכז בפעילות בחופי ישראל, ירדה אף היא בשיעור דומה. הכוכבת של השנתיים האחרונות, רציו, אשר האחזקה המשמעותית היחידה שלה הנה הזכויות בקידוח לוויתן, צנחה בכ-32% מאז תחילת השנה.
אולם לא רק מניות החיפושים סבלו מגל הירידות. גם מניות חברות הזיקוק, פז ובזן, רשמו ירידות שערים דו-ספרתיות. מניית פז, שמנוהלת על-ידי יונה פוגל, שאוהב להציגה כחברה "משעממת", ומניית בזן שאותה מנהל זה כחודש וחצי פנחס בוכריס, ירדו כ-17% מאז תחילת 2011.
לדברי האנליסטית נתלי גוטליב מבית ההשקעות אי.בי.אי, הירידה במניות הזיקוק נובעת בעיקר מהירידות בשוק ולא מסיבות הקשורות ספציפית אליהן, והמחיר שאליו הגיעו מהווה הזדמנות למשקיעים. "פז ובזן הן חברות שמוטות לכלכלה המקומית ולמשק הישראלי, וגם המכירות של בזן לחו"ל, המהוות כ-20% מההכנסות, נעשות לשוק הקרוב, למדינות כמו טורקיה וקפריסין. המשק הישראלי ממשיך לצמוח בקצב טוב, ולכן כל עוד הכלכלה בישראל חזקה, אנחנו ממשיכים להיות בדעה חיובית של קנייה", אומרת גוטליב.
מי שעוד הציגו תשואת חסר לעומת מדד ת"א 100 הנן מניות חברות שיווק הדלקים - דלק ישראל, גרנית הכרמל (המחזיקה בסונול) ודור-אלון, אשר סובלות מערפל רגולטורי שעשוי לפגוע ברווח שלהן ממכירות הדלקים.
כתבות
ני"ע
