המועצה לזכויות אדם באו"ם אישרה אפליה של ישראל לרעה

כארבעה חודשים לפני ההכרה הצפויה של האו"ם במדינה פלסטינית עצמאית, הנחיתה העצרת הכללית סטירת לחי מוקדמת על ישראל: ברוב של 154 קולות אישרה אתמול (ו') העצרת החלטה שמקנה תוקף לנהלים מפלים קיצוניים נגד ישראל במועצה לזכויות האדם, גוף של או"ם, שקנה לו שם בהתנהלות אנטי-ישראלית בוטה בכל חמש שנות קיומו. רק ארבע מדינות הצביעו נגד ההחלטה: ישראל, ארה"ב, קנדה ו...פאלאו, אי זעיר באוקיינוס השקט, עם היסטוריה של קשרי ידידות הדוקים עם ישראל.

הרקע: המועצה, שמושבה בז'נווה, נוסדה ב-2006, עם מנדט לחשוף ולהוקיע הפרת של זכויות האדם ברחבי תבל. מאז המושב הראשון שלה, התבלטה המועצה כגוף אנטי-ישראלי, שמשמש זירה לפרסום קובלנות, לפעמים פרועות, נגד ישראל. גורמים ישראליים מציינים, שכללי ההתנהלות של המועצה מוטים מלכתחילה נגד ישראל.

אחד מסעיפי הצ'ארטר שלה, סעיף 4, קובע נהלים לבדיקת הפרות של זכויות האדם בכל המדינות החברות באו"ם, תחת הכותרת: "מצבים של (הפרות) זכויות אדם שמחייבים את תשומת לבה של המועצה". רק לישראל מוקדש סעיף מיוחד, סעיף 7, שעוסק בלבדית בהפרות ישראליות, אמיתיות או מדומות: "מצב זכויות האדם בפלסטין ובשטחים כבושים אחרים".

מאז היווסדה, קיימה המועצה לזכויות האדם 17 מושבים רגילים. ב-14 מתוכם התקבלו החלטות נגד ישראל. נוסף להם, קיימה המועצה 16 מושבים מיוחדים. בשישה מהם אימצה המועצה החלטות אנטי-ישראליות.

אחת מהחלטות היסוד של המועצה קבעה, שמדי חמש שנים עליה לערוך תהליך של בחינה עצמית כדי לשפר את נהליה ואת הקריטריונים לקבלת החלטות בה. העצרת הכללית חייבת לאשר את מסקנות תהליך הבדיקה. לרגל התהליך הראשון, ניהל גוש המדינות המערביות באו"ם קמפיין נמרץ במאמץ לשנות את המצב שבו דווקא מדינות עם היסטוריה ארוכה של הפרות של זכויות האדם הן ששולטות במועצה. ישראל תבעה לבטל את הסעיף המיוחד שעוסק רק בהפרות שלה, כביכול.

הדרישה הישראלית, יחד עם דרישות המדינות המערביות האחרות, שימשו נושא לדיונים ממושכים מאחורי הקלעים של העצרת, חלק מתהליך הבדיקה העצמית של המועצה. אך זמן קצר לפני ההצבעה בעצרת על תוצאות התהליך, התברר לישראל שאין סיכוי שדרישתה תתקבל. הסעיף המיוחד לישראל ישאר על כנו ויאפשר למועצה להתמקד באופן בלתי פרופורציונלי בטענות נגד ישראל ולתת להן במה גלובלית.

מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, שאף לקבל את מסקנות הבדיקה העצמית בקונסנסוס, כלומר בהסכמה פה אחד של כל חברות העצרת, בלי לערוך הצבעה. אך ישראל התנגדה ודרשה לקיים הצבעה פורמלית. לאיש לא היו אשליות. היה ברור שהאג'נדה האנטי-ישראלית תאומץ ברב גדול. אך במשלחת ישראל חשו שמדובר בסוגיה מוסרית. כל מדינה צריכה להיות אחראית להצבעתה. ישראל אינה מוכנה לקבל בשתיקה אפליה מובנית ובוטה שנובעת משיקולים פוליטיים ולהיות קרבן לעיסוק כפייתי רק בה. ההצבעה נתנה איפה ביטוי לעמדת ישראל ולעמדתן של שלוש מידידותיה.

"החלטות המועצה לזכויות אדם מתקבלות מתוך מניעים פוליטיים"

בתגובה על ההצבעה אמר ל"גלובס" השגריר החדש של ישראל באו"ם, רון פרושאור: "המועצה לזכויות האדם החמיצה הזדמנות פז להפוך לגוף שהקהילה הבינלאומית תוכל לכבדו ולהתייחס אליו ברצינות. כמה מהמדינות הגרועות ביותר בעולם מבחינת הפרות של זכויות האדם מכתיבות בפועל את החלטות המועצה, מתוך מניעים פוליטיים".

"בימים אלה, שבהם באשר אסד טובח בעמו ומועמר קדאפי יורה באזרחי לוב, בחרה העצרת הכללית להתיר למועצה להמשיך וליחד את ישראל לרעה", הוסיף פרושאור. "זה אבסורד גדול שמדינות כאלה, עם משטרים רודניים אכזריים, מובילות קמפיינים של שטנה נגד ישראל, המדינה הדמוקרטית היחידה במזה"ת, עם מערכת משפטית עצמאית ומוערכת".

גורמים ישראלים אחרים אמרו ל"גלובס", כי תוצאות ההצבעה הנחילו מכה קשה למדיניות ממשל אובמה כלפי או"ם. בניגוד לדרישות של מחוקקים רפובליקניים רבים, שתובעים לקצץ את התרומות האמריקניות לאו"ם, ואפילו לפרוש מהארגון, מטיף הממשל להמשך החברות הפעילה של ארה"ב בארגון, לרבות במועצה לזכויות האדם.

כך, למשל, אמרה ביום ד' אסתר ברימר, עוזרת שרת-החוץ לענייני ארגונים בינלאומיים, בנאום בוושינגטון: "גופי או"ם, ובכללם המועצה לזכויות האדם, השתפרו בגלל המעורבות האמריקנית (בפעילותם). אם נוותר, אם נגביל את המעורבות שלנו במערכת או"ם, הגופים האלה יהיו נתונים בשליטתם של יריבות ארה"ב". "יש עדיין אתגרים במועצה, אך אי אפשר להכחיש את השיפור בגוף זה, באמצעות המעורבות האמריקנית", אמרה ברימר.