חגיגה בענף התקשורת: קנסות היציאה יבוטלו בכל החברות

קנסות היציאה בענף התקשורת יופחתו ללקוחות קיימים ויבוטלו ללקוחות חדשים - כך קבעה היום (א') ועדת הכלכלה של הכנסת בתום דיון ממושך וסוער. מעתה, הוחלט, לא ניתן יהיה לשלב סעיף של קנסות יציאה בחוזים של לקוחות חדשים.

רק לאחרונה, כזכור, הופחתו קנסות היציאה בסלולר לתעריף של 8% מתוך חשבונית ממוצעת עבור כל חודש שנותר בהתחייבות. הוועדה ביקשה להחיל הסדר דומה על ענף התקשורת כולו.

על-פי התיקון לחוק, לקוחות קיימים המעוניינים להתנתק באמצע תקופת התחייבות מספקיות התקשורת - חברות הטלפוניה הקווית ותשתית האינטרנט, ספקיות האינטרנט והטלוויזיה הרב-ערוצית - יוכלו לעשות כן תוך תשלום קנס יציאה מופחת שיהיה לכל היותר 8% מהיקף החשבון החודשי הממוצע שלהם, כשהוא מוכפל במספר החודשים שנותרו להתחייבות.

ההוראה תחול גם על לקוחות של שירותים משולבים, כדוגמת שירות הטריפל של הוט (טלפוניה, אינטרנט וטלוויזיה) ושירותים משולבים עתידיים שיכללו גם רכיב סלולרי.

הצעת החוק היא שילוב בין מהלך שמוביל שר התקשורת משה כחלון לבין הצעה שהגיש בעבר ח"כ אופיר אקוניס בשיתוף ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ'.

בפתח הישיבה קרא שר התקשורת משה כחלון לחברות התקשורת לתקן את העוולות הצרכניות - היכן שהן קיימות - לפני שהממשלה תטפל בהן בחקיקה, כפי שקרה עם ביטול קנסות היציאה.

"אני לא מבין למה דברים כל-כך ברורים צריכים להיות בחקיקה", אמר כחלון. "אנשים לא צריכים להיות כבולים, והצרכנים צריכים להיות חופשיים. אני פונה לחברות - תהיו קשובות לרחשי הלב של הציבור, ואיפה שהציבור זועק - זה כנראה במקום שכואב לו. ממשלת ישראל כל הזמן צריכה לטפל בעוולות צרכניות. אני מאוד מקווה שלא נידרש יותר לתיקונים צרכניים, והם יבואו מהחברות עצמן".

הרצל עוזר, מנכ"ל הוט, נכח בדיון ואמר כי הצעת החוק יוצרת "בעיה מאוד קשה" לחברות, וכי ישנן גם בעיות משפטיות.

"לקוח נכנס אלינו וקיבל הנחה של 100 שקל בחודש וקיבל טלוויזיה חינם וקיבל הטבות כדי שיישאר אצלנו לתקופה מסוימת - ועכשיו באים ואומרים לו שהוא יכול לעזוב מתי שהוא רוצה", אמר עוזר, ודיבר גם על קושי נוסף הקשור לכוח-אדם: "כל יום אנחנו מקבלים למוקד השירות שלנו 60 אלף פניות. מספיק שהמספר הזה יעלה באחוזים בודדים - זה יחייב אותנו לגייס עוד עובדים, וקשה היום לגייס נציגי שירות. הוט שיפרה את השירות שלה בצורה דרמטית, וזמן ההמתנה הממוצע עומד על פחות מדקה. כל שינוי רגולטורי שלא יאפשר לנו להיערך - זה בעייתי".

רון אילון, מנכ"ל חברת הלוויין yes, חידד מחלוקת נוספת לגבי מועד החלת ההחלטה. "יש לנו היום כ-15 אלף שיחות למוקדי השירות מדי יום, ויש בעיה קשה לגייס עובדים. אין דרך בעולם להיערך לדברים כאלה תוך חודש. בסלולר מוקדי השירות בברוך עוד מפברואר", אמר אילון.

מנכ"ל 012 סמייל, עופר פרי, טען כי עבור מפעילים פנים-ארציים מדובר ב"מכת מוות", וכי "אם לא רוצים לחסל את התחרות הנפגעת, את המפ"א צריך להחריג אותו מהחוק הזה. התחרות בקווים פנים-ארציים אחרי 3 שנות עבודה נותנת רק 7.7% לכל החברות הקטנות".

עוד טען פרי כי "טעות להכניס לאותה קטגוריה חשבון של עשרות שקלים וחשבון של מאות שקלים". כחלון בתגובה הודה כי צריך למצוא מענה לעניין.

מנהל הרגולציה בסלקום, דורי צ'יקו, טען כי הלקוח צריך לשלם על התשתית כשהוא מתנתק בתקופת התחייבות.

סמנכ"לית הרגולציה של בזק, שרון פליישר, התנגדה וטענה כי "הפרקטיקה של 'הלקוח מקבל הכול חינם' אבל ביום שבו הוא מתנתק צריך לשלם הכול בדיעבד - היא בעיה. צריך לתמחר הכול מראש ולשלם דמי התקנה בחיבור".

פליישר גם הזכירה כי מאחורי 012 סמייל, שהציגה את עצמה חברה קטנה, עומדת פרטנר, ומאחורי 013 עומדת סלקום. "פרי מבקש להעניש את הצרכן", טענה. היא אף הבהירה כי בזק לא מתנגדת להצעה של קנס בגובה 8%, כשקיום גובה החברה 15%-20% מדמי המנוי.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, ציינה כי "ההנחה היא שלקוח לא מתחבר בשביל להתנתק. אם הוא מתנתק, יש לו סיבה. אנחנו גם לא אומרים שלא יהיה קנס בכלל - אלא רק מאפשרים לו גמישות ולא מונעים לעבור".

לגבי המפעילים הפנים-ארציים הזכירה רובינשטיין לנוכחים כי "מדובר בחברות שקיבלו אפשרות לפרוש תשתית באזורים מסוימים בארץ - באזורי השמנת. מלכתחילה עושים את זה באזורים שמשתלם להם לפרוס בהם תשתית. הצעת החוק היא גם הזדמנות לגייס לקוחות שמוכנים להתנתק", הוסיפה.

נציג ארגון אמון הציבור, יגאל אכטנבר, טען כי הרחבת ביטול קנסות היציאה לכל השוק יעשה מהפכה בשוק של לקוחות שבויים, וכי "יש להחיל את החוק באופן מיידי על כל הצטרפים החדשים ולדאוג שהמכשירים הניתנים על-ידי החברות כמתנה כמו מחשב או מערכת שמע לא יגולמו ביציאה כקנס שחייבים לשלמו מיד".

ויכוח סוער נרשם סביב סוגיות נוספות - מזמן ההיערכות הנדרש, עבור באופן החקיקה באמצעות תקנות או תוך קביעת הפרטים מראש, וכלה בהחרגת לקוחות.

בניגוד ללקוחות הסלולר, שם קיימת החרגה של לקוחות המחזיקים יותר מ-100 קווי טלפון, העדכון החדש לחוק התקשורת מבדיל בין סוגי הלקוחות על פי גובה התשלום החודשי הממוצע שלהם, אך משלב גם את מספר הקווים הסלולריים כקריטריון - וכך לקוח שמשלם יותר מ-5,000 שקלים בחודש עבור כל שירותי התקשורת שהוצא צורך מספק אחד, או שמחזיק יותר מ-100 קווים סלולריים (גם במסגרת חבילה המכילה שירותי תקשורת אחרים) וגם משלם יותר מ-5,000 שקל בממוצע בחודש לכלל שירותי התקשורת שהוא צורך מספק אחד - אינו פטור מקנס יציאה.

לסיום הוחלט כי התקנות ייכנסו מיידית לתוקף עבור לקוחות חדשים, ובתוך 3 חודשים מיום הפרסום עבור לקוחות קיימים. ההוראה, יש לציין, כפופה עדיין להצבעות במליאת הכנסת.

כמו כן, הוועדה הסמיכה את שר התקשורת להפעיל את שיקול-דעתו ולדחות, באישור הוועדה, את תחילת החוק בעד חצי שנה לגבי סוג מסוים של בעל רישיון (טלפוניה פנים-ארצית או ספקיות אינטרנט), במקרה שראה שיש סיכון להמשך פעילותן.

עוד הוסמך השר לשנות בתקנות את ההגדרה שלפיה יקבע על מי לא יחול החוק, באישור ועדת הכלכלה. תוקפה של ההוראה הזו שייתן השר ייקבע לשנה עם אפשרות להאריכה.

ח"כ נחמן שי קרא להשיב להצעה נוספת את נושא ביטול הקנסות בחברות הערוצים. שי טען כי בטלוויזיה הרב-ערוצית לא קיים כשל שוק. "אין פלטפורמות חדשות, ואי-אפשר להכניס שחקנים חדשים, ולכן זה לא כמו הנעשה בשוק הסלולר", אמר. עם זאת, הוא הוסיף כי קנסות היציאה הם שרירותיים, ויש מקום להתערבות בנושא.