תקועים בעולם הטוקבקים

כמה דברים רעים אמרו על הרשת. שהיא הורסת את הקשרים והכישורים החברתיים, שהיא מנוונת את האדם, הופכת אותו לאדיש ומסוגר, שהיא משחיתה את הנוער, מקשה על הריכוז ומשטיחה את התקשורת. ועוד ועוד, ועוד נשאר עודף.

את תחלואי כל העולם תלו בה, מסכנה. הרשתות החברתיות ספגו את מרבית האש. סקרים ומחקרים רבים, ולא פחות מכך תחושות הבטן של רבים מאיתנו, נטו לאשש את ההנחות הנ"ל.

אלא שהאש, כמו שאש תמיד עושה, משנה עכשיו את כיוונה, וגם סקר חדש של חברת המחקר Pew המתמחה ברשת שפורסם השבוע, קובע בדיוק את ההפך (tinyurl.com/43dfndn). משתמשי רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר, לינקאדין, אפילו מייספייס), לפי המחקר, מאושרים יותר, מעורבים יותר, חברותיים יותר וחכמים יותר.

הם הולכים יותר להפגנות, קוראים יותר ונהנים מאינטליגנציה רגשית גבוהה יותר. אנשים שמחוברים לרשתות חברתיות נותנים יותר אמון איש ברעהו, כמו גם בזרים גמורים, מאשר אלה המנותקים. בסוף כל "לייק" שאתם עושים, כך הסקר, יושב האושר בעצמו ומחייך. לא זו אף זו: החברויות המקוונות לא נופלות בעומקן ובסיפוק שהן מספקות מהחברויות שמחוץ לאינטרנט.

פרגון וחיבוקי

אני לא בטוח בצדקת הסקר הזה ממש כפי שלא הייתי בטוח בצדקת כל הסקרים שאמרו את ההפך. ובכל זאת, אני מאמין כי הסקר הזה עלה על משהו, אך פספס משהו אחר.

מרבית הסקרים על ההשפעה השלילית של הרשת על הנפש נעשו לפני הפריצה הגדולה של הרשתות החברתיות. אולי בגלל זה הם נטו להבליט את הניכור והבדידות, שהרי הרשת סיפקה את האפשרות (הקוסמת, יש לומר, גם אם מוטעית) לאנונימיות.

וכשאתה אנונימי, בסופו של דבר אתה לבד. כשאתה אנונימי, מה שיוצא ממך קודם כל זה הכעס והרוע, ממש כמו שפותחים ברז אחרי הרבה זמן ויוצאת כל הג'יפה. ויוכיחו זאת הטוקבקים.

הרשתות החברתיות (למעט טוויטר) עושות את ההפך הגמור - אפשר לומר שהן מעודדות את הטוב שבאדם. ברשתות החברתיות אתה נרשם בשמך וישר מתחיל לחפש חברים. כל מהותן, ושל פייסבוק במיוחד, זה הפרגון. החיבוקי. ויוכיחו זאת ה"לייקים".

ברשתות החברתיות אתה מרגיש יותר טוב עם עצמך, כי כל מה שהן עושות זה לתת לך אפשרות להציג את הצדדים הטובים שלך. למרות שזו הכלל וקיים גם ההפך, הרשת החברתית עושה אותך לחברותי יותר, מעורב יותר ומאושר יותר (נניח), כי זה המודל שלה. היא פשוט לא הבמה הנכונה לרגשות כמו שנאה, טינה וניכור.

תקועים בעולם הסקרים הישנים

אני מנסה לראות בזה את הטוב. לפני כשבועיים למדנו, מבדיקה של חברת קומסקור (tinyurl.com/3wfukj7), כי אנחנו הישראלים אלופי העולם בפייסבוק. שיעור החדירה של פייסבוק בישראל הוא מטורף, 90%, והישראלי הממוצע מבלה הרבה יותר זמן ברשת מעמיתיו על פני החלד.

כשמשווים את נתוני קומסקור לנתוני Pew, אי-אפשר שלא להיתקע עם התהייה: על מה לעזאזל הם מדברים? אם Pew צודקים, הרי שהישראלים אמורים להיות הרבה יותר חברותיים, מעורבים ומצטיינים רגשית ממה שהם.

נדמה שאנחנו עדיין תקועים בעולם של הסקרים הישנים. אנחנו עדיין בעולם של האינטרנט, עוד לא עשינו את המעבר הנפשי-רגשי לעולם הרשת החברתית.

מצד שני, אולי גם זה יגיע. ואם לא היום, מחר. ואם לא מחר, כמו שאומר השיר, אז מחרתיים. עוד נעבור מהטוקבק אל ה"לייק". לו יהי.