חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס", לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז.
מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה.
מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה.
- נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל?
"נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא הופתעו מהצעדים שבהם נקטה ממשלת ישראל. זו התנהגות שאופיינית לממשלות. אבל הן הופתעו מהמהירות, מהאגרסיביות מהרטרואקטיביות של השינויים, שהוחלו גם על הסכמים חתומים".
"להסתכל על ההקשר"
לפני שבוע התראיין ב"גלובס" לילנד טייט, מנכ"ל חברת ATP, שנכנסת בימים אלה כחברת קידוחים אמריקנית שנייה לשוק הישראלי. טייט אמר שהמשטר הפיסקלי כאן סביר, גם אחרי שאומצו מסקנות ועדת ששינסקי.
- יש חברות שנכנסות לישראל למרות ששינסקי.
"אני לא רוצה להתייחס לתוכן הדברים של מנכ"ל ATP, אבל מהניסיון שלי, למדתי להסתכל על ההקשר. צריך להביא בחשבון את הפוזיציה שבה הוא (מנכ"ל ATP, ע"ב) נמצא כמי שנכנס עכשיו לשוק הישראלי ולראות את אמירותיו על הרקע הזה".
- שר האוצר שלנו הכריז שמטרתו להביא את ישראל למשטר מיסוי שמקובל במדינות ה-OECD. האם התוצאה שהשיגה ועדת ששינסקי הייתה ראויה?
"רק השוק יקבע האם ועדת ששינסקי השיגה תוצאה ראויה וחכמה או לא. לישראל היו תגליות מרתקות של הידרו-קרבונים (נפט וגז טבעי, ע"ב). מהפרספקטיבה של מדינה בעלת עתודות כל-כך קטנות, לעבור למשטר גלובלי של מיסוי, זו אולי לא הדרך הכי טובה למשוך הון זר ולמקסם את הכנסות המדינה".
- מה דעתך על העלאת המיסוי על תגליות הנפט והגז?
"באופן אישי, אני חושב שזה היה צעד קצת אגרסיבי. זה לא טוב לשנות מדיניות באופן רטרואקטיבי למרות שזה אכן נעשה. המהלך הזה התבסס על הבנה תיאורטית ולא קונקרטית של מה נעשה בשוק האנרגיה העולמי, והוא נעשה תוך התעלמות מסימני שאלה, כמו כמה גז ונפט יש לישראל".
לדברי מורס, "לישראל יש מחסור חמור בידע מקצועי ובהבנה של השוק הבינלאומי. יש מעט מאוד מומחים כאלה בישראל - ד"ר ברנדה שפר היא אחת, ואין אף מומחה כזה בממשלה. זו לא פעם ראשונה שהרשויות בישראל טעו בהבנת השוק העולמי".
הסכם הגז עם מצרים הוא הדוגמה הבולטת שמציג מורס לטעות ישראלית שנבעה מחוסר הבנה. ב-2001 זכתה EMG במכרז לאספקת גז טבעי לחברת החשמל לאחר שהציעה מחיר הנמוך ב-40% ממתחרותיה, ואולם, הגז החל לזרום רק ב-2009, לאחר שהחוזה עם חברת החשמל נפתח ומחיר הגז עודכן ב-40% כלפי מעלה. "היה שם מחיר מאוד נמוך. הרבה יותר נמוך מהמחיר שהציעו שני המתחרים האחרים. אתה לא יכול לצפות שהחברה המצרית תקבל סבסוד כזה", אומר מורס.
"המגרעות התממשו, כי ברגע שהמצרים הגיעו לרושם שהמחיר היה נמוך מדי, הגז לא זרם עד שהמחיר הועלה. מה שישראל עברה עם מצרים הוא תהליך לימוד. אחת הטעויות הייתה שהממשלה נעזרה בחברת ייעוץ בעלת ידע מוגבל של הנעשה בשוק העולמי".
- מה שמדאיג הוא שספק הגז היחידי הבטוח של המשק ינצל לרעה את הכוח שבידיו.
"שוק הגז שונה משוק הנפט העולמי בכך שאין לו מחיר בנצ'מרק ברור. בנצ'מרק אפשרי אחד הוא השוואה למחיר הנפט ביחידות חום". לגבי הבעיה של הגז המצרי כספק יחיד, מורס קצת ציני. "זה קצת אירוני לשמוע שהממשלה חוששת מפני מונופול, אחרי שעשתה הכול כדי לקבוע מה טוב לישראל מבחינת משיכת השקעות, ועוד לפני שהגז התחיל לזרום".
- למה כוונתך?
"נובל ודלק נכנסו בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי. אחר כך החליפו את המשטר לפחות אטרקטיבי, ועכשיו דואגים לציבור בגלל שעדיין לא נקבע שום מנגנון שייקבע מהו מחיר הוגן".
- ומה לגבי היוזמה להטיל פיקוח על מחירי הגז, או להגביל את יצוא הגז?
"אם שומרים גז מתחת למחיר השוק, לא ייפתחו אותו בכמויות מספיקות, והכנסות המדינה יהיו נמוכות. אני לא חושב שיש כאן עניין למו"מ. אם כבר אם כבר הזכרת את ה-OECD, יש סטנדרט ב-OECD, והוא שהממשלה אינה מתערבת בצורה גורפת בשוק. צריך לתת לשוק החופשי לפעול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.